כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נתן חופשי על הבר...

    הכל מכול וכול

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    לא כל הנוצץ זהב...

    0 תגובות   יום שבת, 19/11/11, 17:59
    אני, פושקין ואגם הברבורים!
    ''
    *כנראה שהאינסטינקט הראשוני שכולנו חווים הוא הדרך הנכונה להתנהל*
    נתן פאר
    פנאי  בסטייל 10/01/2011

    למדתי את זה על בשרי לאורך השנים! לפעמים מתוך מניעים לא ברורים 
    או רצון טיפשי לרצות את הסובבים אותנו פועלים אנו בניגוד לאינסטינקט 
    הראשוני הזועק במוחנו: עזוב! זה לא בשבילך! 
    יש מקרים נדירים בהם מתברר ששווה היה "לקחת סיכון" ולא להישמע לאינסטינקט 
    הראשוני אך ברוב המקרים מתברר שתעינו. 
    לפני שנים מספר ביקרתי ב"אמה רוסיה" . במסגרת הטיול הגעתי לסן-פטרבורג 
    עיר מרשימה לכל הדעות: ארמונות לרוב,ההרמיטז',תעלות המים,כנסיות מעוצבות, 
    גשרים מתרוממים, גנים מתופחים,מבני ציבור מפוארים והיסטוריה! 
    הרבה היסטוריה ותרבות המון תרבות! 
    והתרבות הכשילה אותי! וכך זה קרה: ביום השני, לאחר ארוחת הבוקר בטרם 
    העליה לאוטובוס כינס המדריך את כל הקבוצה בלובי להודעה חשובה! 
    חברה! הוא אמר: נפלה בידכם הזדמנות פז, חד פעמית ויוצאת דופן! 
    ואוזני כולנו כאפרכסת ומוחי מנסה להריץ תסריטים אפשריים: פגישה עם 
    פוטין? טיסה לקוטב? אולי החזר כספי? אבל ההמשך ממש הכה בי בפנים! 
    מחר בערב יש הופעה של הבלט (המלכותי או הממלכתי,לא בדיוק הבנתי) 
    והם מציגים את "אגם הברבורים"! באותו רגע הרגשתי כבלון נפוח שכל 
    האוויר הוצא ממנו במכה אחת! פוטין! הקוטב! החזר כספי? והוא המשיך: 
    יש באפשרותנו לרכוש כרטיסים להופעה במחירים מוזלים בעזרת לודמילה 
    והצביע על המדריכה המקומית ש"סופחה" לקבוצה. המחיר בקופות הוא 
    120 יורו אך יש לנו אפשרות כקבוצה לרכוש כרטיס במחיר 80 יורו בלבד! 
    הבלט היחיד שחוויתי היה הליכה על קצה האצבעות כדי לא להעיר מישהו 
    משנתו או מספר "שפגטים" לא רצוניים בתקופה שלמדתי סקי. 
    המחשבה לבקר מרצוני החופשי בהצגת בלט נראתה ביעני הזויה! 
    חשבתי לעצמי שהאופציה היחידה "לגרור" אותי להופעת בלט זה קנה 
    אקדח המכוון לרקתי! ואז כרעם ביום בהיר נפלה אלי ההפתעה! 
    מה באמת! אוי! וואו! אני לא מאמינה! איזה יופי! קראיות גיל והתפעלות 
    מכל עבר! אוי וויו לי, נפלתי על קבוצה של חובבי בלט! 
    המשיך המדריך: ניתן להזמין כרטיסים רק היום עד לאחר ארוחת הערב! 
    בהמשך ראיתי כיצד איש איש ואישה ניגשים למדריך ומשלמים עבור 
    כרטיסים להופעה ועד לשעות הצהרים נדמה היה לי שרק אנוכי ואשתו 
    טרם הצטרפנו לעדר! בהכירי את זוגתי מעל 30 שנה לא זכור לי שאי 
    פעם הזכירה את רצונה לצפות בהופעת בלט אך לפי המבטים שלה 
    לעברי בכל פעם שמישהו שילם עבור "התענוג" הבנתי שיש ברצונה 
    לרמוז לי: נו מה יהיה? רק אנחנו... אך עשיתי את עצמי כלא מבין 
    ואמרתי לעצמי: נתך תהיה חזק! תחזיק מעמד! עברת 3 מלחמות! 
    תגיד לעצמך עברנו את פרעו תעבור גם את זה! ככול שהתקדם היום 
    הייתה לי הרגשה שהמבטים לעברי של שאר חברי הקבוצה הפכו 
    תדירים יותר ואפילו נדמה היה לי שראיתי מדי פעם אצבע מונפת לעברי 
    עט עט החלו הספקות לכרסם בנחישותי ומחשבות כפירה עלו ממוחי! 
    המחשבה שאחשב ל"ברברי" היחידי בקבוצה לאדם חסר תרבות החלה 
    לתת אותותיה ולנפץ את החלטתי הראשונית לא לרכוש כרטיסים לאגם 
    הברבורים . בסופו של יום נשברתי ולאחר ארוחת הערב ניגשתי כמו 
    "ילד טוב ירושלים" והנחתי בידיו 160 יורו. כאילו לא מספיק כל שעברתי 
    הרים המדריך את עיניו לעברי באומרו: אתה יודע שאתה האחרון! מה! 
    באמת! פשוט לא היה לי מספיק כסף מזומן, השארתי בכספת במלון! 
    הוא הנהן בראשו ואני הסתובבתי והלכתי לדרכי.למחרת היה לנו טיול יום 
    לעירה פושקין לארמונה של אקטרינה הגדולה וגניה ומפלי המים 
    המרהיבים ובהמשך טיול בעירה וביקור באנדרטה לזכר יהודי העירה 
    שנרצחו. חזרנו בשעות אחר הצהרים למנוחה בטרם בטרם יציאתנו 
    ל" אירוע הגדול". ואכן בסביבות השעה 8 לאחר ארוחת הערב הובלנו 
    כלאחר כבוד לאוטובוס שאמור היה לקחת אותנו לאירוע. הכרטיסים 
    חולקו תוך כדי נסיעה והייתה הרגשה שכולנו שותפים לדבר נשגב 
    וגדול מהחיים! לכבוד האירוע לבשתי חליפה לבנה כשל חתן לחופה 
    וגם אשתי העלתה על גופה שמלת ערב שלא הייתה מביישת את 
    אקטרינה הגדולה! הגענו ונכנסנו לעולם, עולם מפואר כיסאות 
    מרווחים, מרופדים היטב בצבעי בורדו-זהב "בלקונים" תלויים למיוחסים 
    המון "זהב" בקיצר מרשים. מספר דקות לאחר-מכן החלה ההצגה! 
    בדקות הראשונות ניסיתי להראות כנשבע בקסמה של הקורה על 
    הבמה אך ככל שהזמן עבר הרגשתי שאין ביכולתי להמשיך ולעמיד 
    פנים ופניתי לזוגתי: אין ביכולתי להמשיך בהעמדת הפנים, אני 
    חוזר למלון! ראיתי ביעניה שגם היא לא בדיוק רווה נחת מיו האירוע 
    וכאיש אחד קמנו ועזבנו את העולם באנחת רווחה! 
    ממול הייתה גינה ציבורית והמון ספסלי ישיבה. אמרתי לאשתי: 
    בא לי סיגריה, בואי נשב על אחד הספסלים! נכנסנו לגינה ומצאנו 
    ספסל פנוי מול פסלו של פושקין! חפרתי בזיכרוני מתי לאחרונה 
    ראיתי ברבורים? כנראה שרוחו של פושקין נכנסה בי ואמרתי 
    לאשתי: את זוכרת את הברבורים באגם לוגנו? הם נראו הרבה 
    יותר יפים מהבלט הזה! והם היו בחינם! לא עלו לנו 160 יורו!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      נתןפאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין