אני  בחדר...חשוך.....

מלון בוטיק  בטבורה של עיר החטאים.

עברתי כבר כמה לילות בבוטיקיות הזו.. רצפה שחור לבן וסדינים תואמים ,

בכל לילה שעברתי מעביר את הלילה בין ישיבה של מעלה לישיבה של מטה בין דיוני האתמול והחלטות המחר...

בכל לילה היא עמדה מול עיניי...

אני בחדר חשוך...את דופקת...

פותח ונעמד מאחוריה ,

החדר חשוך ורק הלבן בשחור לבן של הרצפות נותן מין בוהק חורפי לסיטואציה.

את נכנסת קצת בהיסוס ואחרי 2 הצעדים הראשונים שלך אני סוגר בעדינות

ממש טריקה מלטפת...

את מתכווצת בתוך עצמך אבל הידיים שלי אוחזות את הכתפיים שלך מאחור ומשדרות רפיון...

את מרפה את הגוף ומתמסרת לחיבוק שלי...

הריח שלך מכה בי ..

נושם אותך לתוכי שואף את ערבוב הריחות את הגשם שהצליף בך, את הכביש , את התשוקה שלך שמריחה פתאום כמו ניחוחות של הולנד ואת הבושם...

הוא בא לי אחרון הבושם .

מחבק אותך...

אין לחישה , אין  הברה שנשלחת לחלל החשוך...

נשימות כבדות של כימיה ברורה.

לוחש לך בכל זאת..." הפנטזיה הזו תטביע אותנו בגלים של הזיות..."

את לא מוציאה הגה רק מטה את הצוואר שלך אל עבר השפתיים שלי שעדיין נמצאות עמוק בתוך התנוך.

נותן לי להתרגל לחושך ואלייך..

מחבק חזק...

האייפד מחליף שיר והלני ויטלי נותנת את גרסתה האלמותית לשיר הצוענים .

היוונית העמוקה שלה כנראה מזיזה בך כפתור והישבן שלך נצמד אליי חזק ...

הוא נע עליי במחול שדים עדין וקשוב..

הוא נע עליי ורוקד והידיים שלי מעמן מטיילות עליו ועל המותניים החלקות שלך....

הנגיעה הקרה הו של עור על עור מלהיטה אותך עוד יותר ואת סוחבת אותי למיטה......

נשכבת מעליי...

מביטה בי בפעם הראשונה עין אל עין גוף אל גוף.....

מריחה אותי ושואפת עמוק ומניחה לשפתיים שלך לטרוף בי כל חלקה טובה...

הם נעות בתוכי הלשון שלך נשלחת במלוא חרצובתה אל תוכי...

אל נימי העצבים הדקיקים שגם ככה היו על סף פירעון....

השפתיים מרגישות פתאום יתומות כשהלשון מחליקה בהתפתלות מענגת אל עבר העורף שלי ואני בתמורה מחזיר לשון משלי אל הכתף השמאלית...

נושך אותה קלות בדיוק בשניה  שאת מלקקת את האוזן הימנית בתאווה גלויה.

הסחרור המסוכן הזה גורם לנו בשנייה לקרוע את  השמלה שלך בפראות חסרת ריסון בסיסי מתקרב עם הידיים אל התחתונים ומגלה שאין שם כלום מלבד רטיבות שופעת ...

בלי פיסת בד מיותרת שתעצור את חלקלקות הגוף מלבוא במגע ישיר עם האצבעות שלי שמשוטטות שם באין מפריע נעות ונדות כנווד שיכור בברלין.

את מפשיטה אותי...

ובשליטה מוחלטת מורידה את ראשי ,לשוני ועיניי אל החלקלקות שלך ...

תנשק..תשאב..תינק ....

ואני...שואב, מנשק, יונק ....

שואב את כל התשוקה המתפרצת שלך לתוכי  ומרגיש כי כל הדם בגוף עוזב אותי עם כרטיס לכיוון אחד...

קשיותו מעידה על תשוקתו ועוביו מעיד על נכונותו....

את מתהפכת...מעמידה מולי ישבן מושלם , חלק,

זוג חמוקיים לבנים בחושך משתלבים נפלא עם הסדינים את מתכופפת וצועקת...

בוא ..בוא...

אז אני בא...

נצמד לאחורייך...

רטיבות הדגדגן שלך מחליקה אותי פנימה באבחה והתנועות שלנו מתואמות כמו סיימון וגרפונקל, כמו ג'ימי והגיטרה ....

את מגבירה את הקצב לבד...

לא זקוקה שאעשה דבר ...השליטה אצלך ותנועות הישבן שלך מרעידות את הרצפה הסדינים ואותי....

את שוב מסתובבת בתנועה פתאומית ..

מתיישבת עליי  מחליק לתוכך שוב במהירות ...בטבעיות...בהתאמה מושלמת....

הפטמה שלך מולי ואני נושך ,מלקק מוצץ מתאווה....

את רוקדת ורוקדת...גונחת וסואנת...עולה ויורדת....

גומרת...גומרת...גומרת....

הסדינים בשחור לבן מחביאים אות הגופות שלנו בתוכם....נקודת הרתיחה בשיאה...נצמד..מחבק...

נרדמים.