אף פעם לא ידעתי לשחק את המשחק.

תמיד קינאתי בנשים שיודעות.

אלה שמפילות את המטפחת...

קרה משהו שגרם לי להתחיל לשחק

ופתאום גיליתי שאני יודעת לגמרי

שהמשחק הוא דבר מהנה

וכשעושים אותו במידה

הוא זרז להארה.

הוא גורם לצד השני לעצור ולחשוב באמת.

פתאום הבנתי מתי לשחק אותה שאני לא מבינה

מתי לפלרטט בכוונה עם גבר אחר (במיקום ובעיתוי הנכון שבו זה גם יראה, כמובן)

מתי לדבר על הכל חוץ מעל מה שמעניין את ה"יריב" במשחק.

מתי לשתוק.

והנה, לתוך המציאות שנוצרה,

המציאות החדשה,

יכולות פתאום לזרוח לו הבנות

שלא היו שם קודם.

פתאום הוא רואה אותי באור אחר.
זוהר.

וזה בעצם מה שחשוב.

לא מעניין אותי "מה יצא לי מזה"

או "מה הוא באמת חושב"...

מה שחשוב לי עכשיו זה שיש לי כלי חזק שגיליתי

שבעזרתו אני יכולה להתחיל לפענח את המסתורין

שביחסים בין גבר לאישה...