החיים הם הבזק של סבל, כמכת ברזל מלובן, עטופים משני צידיהם בריק אינסופי כולנו נטבע לאט באוקיינוס השכחה, כדגים ששכחו כיצד לשחות, ולהבזק יש סוף. הבזק הסבל הוא עולם בפני עצמו המתקיים לו לרגע ואיננו עוד. הוא מכיל הדחקה, וייאוש, ומחשבות שרצות במהירות הגבוהה מזו של האור כדי שבסופו של דבר הכל יעלם בשקט מכל מה שהיה ויהיה. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הסבל שייך לכולם. אני יכולה להגיד לך שכולם סובלים. מבחוץ נראה שכולם נהנים, אבל זה לא אפשרי. יש לסבל סיבה. בלי סבל אין התפתחות. אם מישהו נהנה לא תהיה לו שום סיבה לעשות איזה משהו, אפילו להזיז את היד מצד לצד.
גם תינוק מתפתח מתוך סבל ויאוש מהמצב הקודם, אחרת לא יגדל וישנה את מצבו.
כך שהחיים חייבים להיות מלווים בסבל. גדול או קטן, תלוי במודעות שלך לסבל עצמו.
יש לכל סיבה. השאלה רק כמה אתה מיואש. כאשר תהיה מיואש מספיק תקבל תשובה
"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול"-
כתב יהודה עמיחי
ומאחורי כל יאוש מציצה תקווה
להתעצם
ולמחות עקבות הייאוש
בצחות תודעה
בלי לוותר על האמת הצלולה מכל-
אתה יכול
ואז הסבל כנשל
נושר
אני אמור להוציא כל חשק לחיות.