כבר הרבה זמן שרציתי להגיע ליפן אבל בכל פעם היתה סיבה כלשהיא למה לוותר :יוקר המחייה, צונאמי או סתם טיימינג מחורבן. אבל הפעם החלטתי ששום דבר לא יעמוד בדרכי!! לא קרינה מפוקשימה, לא רעידות אדמה על בסיס יומי ואפילו לא המחירים המטורפים. לקחתי חופשה של 3 חודשים מהשיגרה, מכרתי את הרכב , פתחתי חסכונות, ארזתי מזוודה והינה אני כאן.!

ישנם אלפי דרכים להגיע לארץ השמש העולה, חלקם קצרות חלקם מסוכנות יקרות ותתפלאו יש אפילו דרכים זולות. אני בחרתי בקצרה ובזולה. ואכן אחרי 17 שעות ,טיסת קונקשיין וחברת לופטהנזה אחת הגעתי לטוקיו מוקדם בבוקר והרווחתי יום.

טוקיו:

הגעתי לטוקיו והתאהבתי!!

עליה נאמר עיר ללא הפסקה. אומרים שיפן יקרה וטוקיו במיוחד וברוב המקרים השמועה נכונה, אבל אם מתכננים נכון את הטיול מגלים מקומות זולים לישון בהם ,לאכול לנסוע ולהנות.

מלונות זה כל כך שנות ה 80!!! תרבות הלינה של התיירים בטוקיו וביפן בכלל בנויה ככל על הוסטלים ובפרט מעונות וחדרי קפסולה .אז נכון שלפעמים צורת הלינה מזכירה לנו את הצבא.. אבל למי אין חוויות מאותה תקופה. ואכן החוויה של הלינה בחדרים משותפים עם תיירים מכל קצוות העולם פשוט מדהימה. מצאתי את עצמי מדברת אנגלית, איטלקית, צרפתית, מנסה לפענח את המבטא האוסי, והיי אפילו הצלחתי להחיות קצת את השפה הפולנית שלי.. כן תתפלאו יש כאלה שלמדו מילה אחת או שניים כשהאמא והסבתא דיברו בינהם בשביל שאני לא אבין.

התחבורה בטוקיו מפותחת אם לא הכי מפותחת בעולם. טוקיו מרושתת בעשרות קווי מטרו. כשיש קו אחד שנקרא "יאמנוטה" שמקיף את טוקיו ומגיע לאיזורי התיירות הכי מפורסמים.

טוקיו מחולקת לאיזורים, את האמת די פסחתי על רבים מהם פשוט מחוסר עיניין. 

העיר מציעה שלל אטרקציות וחוויות תיירות. למי שיותר בקטע הדתי : מקדשים, שריינים ובודהה. מי שמחפש מסע קניות מטורף: יש את  שיבויה גינזה ושינג'וקו , לכל אלה שמחפשים מוזיאונים תערוכות והצגות כמו תאטרון הקבוקי. למי שמחפש בילוי לילה מסעירים ומגוונים של מיטב המועדונים הברים וחיי הלילה של טוקיו יוכל למצא אותם ברפונגי

בשינג'וקו וכמובן אגהה המפורסם. ולתיירים כמוני שמחפשים את החוויה הקולינאירת של יפן. טוקיו מפתיעה במגוון מסעדות קונדיטוריות ובתי קפה מהטובים שנפגשתי בעבר.

http://www.japan-guide.com/e/e2164.html

NIKKO :

אחד המקומות  המומלצים בכל ספרי טיילים. י2 תקופות ששווה לטייל בהן ביפן האחת באביב בפריחת הדובדבן והשניה בסתיו כשצבעי השלכת מכסים את ההרים. אני הגעתי לתקופה שהכל אדום. מדהים! (מכבי הצבע הזה לא בשבילכם)

ניקו מלאה במקדשים ואתרי עלייה לרגל. 

מצאתי גסט האוס מקסים שיושב על הנהר שחוצה את העיר, והזוג שמנהל אותו מדברים אנגלית והיו מקסימים ועזרו בכל דרך אפשרית.

אין חיי לילה בעיר ובשעה חמש בערב כבר אין עם מי לדבר והכל כבר סגור אבל הנוף מדהים. אזור ניקו ידוע בפארקים בשמורות הטבע בחיות הבר שמסתובבות חופשי במסלולי הטיפוס והספורט האתגרי ובאתרי קמפינג נרחבים כגון kegon waterfall ,lake chuzenji.

http://www.japan-guide.com/e/e3800.html

Yumoto and Kinugawa onsen:

אונסן ביפנית זאת מילה נרדפת לאזורים בעלי מעיינות חמים ומלונות ספא. יפן ידועה בעיירות האונסן שלה.

האונסן הוא בעצם אמבטיה טבעית של מיים חמים. רוב האונסנים מחולקים לנשים וגברים והרחצה נעשית בעירום מלא.

לפני הכניסה לאונסן יש להתקלח היטב בעזרת מגבת ושמפו שהמקום מספק ורק לאחר מכן ניתן להיכנס לתוך האמבט.

חלק מהאונסנים נמצאים באיזורי טבע וחלקם בתוך בתי מלון.

כיום יש גם אונסנים מערביים יותר שהרחצה בהם נעשית עם בגדי ים ולכן היא מעורבת.

חוויה בלתי נשכחת!! ביליתי לילה שלם במלון שעלה לא מעט כסף אבל היה שווה כל רגע. מהחדר בסיגנון יפני שקיבלתי לארוחת הערב והבוקר המפוארת שכללה חדרון אישי מלצרית לבושה קימונו והמון מטעמים מהמטבח היפני ועד לאונסן ששכן על גדות הנהר של קינאגווה.

הנסיעה מטוקיו בערך שעתיים ברכבת.

http://www.japan-guide.com/e/e3875.html

Kanazawa and Noto Peninsula:

האמת לקאנזאווה הגעתי בטעות חיפשתי דרכים זולות להתנייד ביפן ומכיוון שלא היו לי תאריכים מדוייקים לימים בהם אצא מטוקיו לטייל לא רכשתי מבעוד מועד את כרטיס הרכבת שנועד לתיירים בלבד ניתן לקנות אותו אך ורק מחוץ ליפן והוא מקנה נסיעה חופשית בכל הרכבות ביפן כולל השינקאנסן (רכבת הבולט המהירה בעולם.). אבל הכרטיס בעל תוקף של שבוע 14 יום או 21 יום וחייבים לקבוע תאריכים מבעוד מועד. ולכן בחרתי בחברת אוטובוסים שמספקת נסיעות בכל יפן במחיר זול ולמען האמת גם ממש נוח.

אוטובוסים של החברה יוצאים מטוקיו לערים מסויימות ביפן חלקן מוכרות חלקן לא. ואחת מהן היתה קנאזווה. החלטתי לנסות דווקא מקום פחות תיירותי ובדיעבד לקחתי החלטה נבונה.

מבין אתרי התירות בעיר נמנים kenrikuen garden kanazawa castel ובתי סמוראים וגיישה מתקופת האדו.

את העיר שווה להכיר באופניים וזה מה שעשיתי תמורת 800 יין ( 40 שקל בערך) ליום שכרתי אופניים ונסעתי ברחבי קנאזווה.

http://www.japan-guide.com/e/e2167.html

בהוסטל שישנתי הכרתי בחור יפני שהשפה האנגלית זרה לו לחלוטין, ובעזרת גוגל טרנסלייט ושפת הסימנים החלטנו לצאת לטייל לחצי האי נוטו.

הדרך לאי נעשית באוטובוס מקומי ולוקחת כשעה וחצי. ביקרנו בשוק הדגים המקומי ובטרסות האורז, הגענו למקומות שלמען האמת אם לא הייה איתי מישהו מקומי סביר להניח שלא הייתי מגיעה אליהם.

הרגשתי לרגע שאני בנאפולי של המזרח, הזקנות שיושבות על הרצפה ומוכרות דגים וכל מיני מטעמים ביתיים, הכאוס של איזורי הדייג באזור, הריחות ובכלל האווירה.

http://www.japan-guide.com/e/e4250.html

Kyoto:

מקנאזווה באוטובוס המשכתי לקיוטו, העיר והגיישות. הגעתי להוסטל במרכז העיר ולהפתעתי אחד הבחורים היפנים שעובדים שם התחיל לדבר איתי בעיברית!!! הוא לא יהודי, ומסתבר שהרבה יפנים פשוט אוהבים את ישראל, את השפה את התרבות ומחליטים ללמוד עברית.

הוא אפילו דאג לי לחומוס פיתה פלאפל ובירה נשר, ואלה הם הרגעים שבהחלט התגעגעתי הביתה.

אז קיוטו בהחלט מרשימה, המקדשים בה העושר הזוהר, השווקים בתי התה המסורתיים הרחובות העמוסים בתיירים שמחפשים אחרי הגיישות, האוכל ובכלל החוויה. לצעוד בגיון בערב ולראות גיישות מסתובבות בדרכן לעבודה הכניסה אותי ישירות אל אותם פרקים בספר"זיכרונותיה של גיישה".

קיוטו הוא מקום חובה לתייר ביפן.!

יש דרכים קלות יותר להגיע : מטוקיו בשינקנסן 3 שעות בערך ומאוסקה בשינקנסן 20 דקות.

השינקאנסן מאוד יקרה ולכן למי שיש תאריכים מדוייקים שווה לקנות את הכרטיס לרכבות שמכסה את הנסיעות

http://www.japan-rail-pass.com/train-japon/?ap=j0095g

Hiroshima and Miajima

את הירושימה כולנו מכירים מהסיפורים על פצצת האטום שהוטלה ב 6 באוגוס 1945.

להירושימה הגעתי מקיוטו בשינקאנסן שעתיים נסיעה. בחרתי גסט האוס מגניב קצת מרוחק מהמרכז אבל קרוב לאי מיאג'ימה

את הטיול בהירושימה התחלתי דווקא מהאי המפורסם בגלל השריין האדום שניצב באמצע המים. 

לקחתי מעבורת ממיאג'ימה גוצי לאי והתחלתי לטייל כשפתאום אני קולטת שמישהו מנסה למשוך ממני את מפת הדרכים שאני מחזיקה ביד. אני מסתובבת לאחור ואני קולטת את במבי!!! מסתכלת מסביבי ואני רואה שאני מוקפת בחבורת במבי שבלי בושה מנסים לגנוב ממני כל פיסת נייר שאני מחזיקה. מסתבר שהאי ידוע בחיות הבר שמסתובבות סביב התייר.

התחלתי לטפס לכיוון הר מיסן בפארק הלאומי של האי. בחרתי בדרך הקלה, לעלות לפסגה ברכבל ולרדת ברגל למרות שלכל אותם אוהבי הטרקים והספורט יוכלו לקחת את מסלול הטיפוס אל ההר.

על האי אין בית קברות אחד ואין מחלקת יולדות. האי קדוש ולכן אסור להיוולד או למות בו.

הטיול בהירושימה כלל בעיקר את פארק השלום והמוזיאון לפצצת האטום. עצוב לראות איך מעצמה כל כך גדולה כמו ארה"ב שכל כך דוגלת בשלום , בבוקר בהיר אחד החליטה להפיל פצצה על הירושימה למחוק אותה כלא הייתה ולהרוג כל כך הרבה חפים מפשע. 

http://www.japan-guide.com/e/e2160.html

http://www.japan-guide.com/e/e3401.html

Beppu:

או יותר נכון עיר הקומקום

זאת העיר מספר אחת ביפן למעיינות חמים. היא מתאפיינת בכל סוגי המעיינות, גופרית, אדים וידועה מכל באמבטיות החול החם.

האתר התיירותי במפורסם של בפו הוא 7 מדורי הגיהנום: http://www.japan-guide.com/e/e4702.html

את האמת רכשתי כרטיס לכל ה7 אבל מכולם רק 4 היום באמת מעניינים. מהחום שיוצא מהמעיינות היפנים מבשלים ביצים או אופים פנקוטה.. מעניין אבל ממש לא טעים.!

מסתבר שביפן אומנות הקעקועים אסורה. הקעקועים משוייכים ליאקוזה ולכן בכל המעיינות החמים אסור להיכנס עם קעקועים. הגעתי למלון ספא מהמפורסמים בבפו שמספק אונסנים ובריכות טיפוליות. אחרי ששילמתי דמי כניסה הגעתי למלתחות הנשים והחלפתי לבגד ים ולרגע שכחתי שהעובדה שיש לי קעקוע של סאוטפארק על העורף יכול להוות לי בעיה ולא אוכל להיכנס לבריכות. צדקתי.!! אחת העובדות של המקום ליוותה אותי החוצה אבל אני החלטתי לברוח לה ולהיכנס בכל זאת.. סליחה שילמתי!!! שמתי על עצמי חולצה ואת המגבת מסביב לצאוור וניכנסתי. עכשיו שיצליחו להוכיח שיש לי קעקוע..את האמת היה שווה כל מאמץ. הבריכות היו מפנקות ואמבטיית החול חוויה לכל החיים!

http://www.japan-guide.com/e/e4701.html

Nagasaki:

למען האמת הטיול בנגאסקי היה מיותר לדעתי. עוד עיר נמל מהגדולות ביפן עמוסה בחנויות מסעדות וחיי לילה מטורפים. על מוזיאון האטום ופארק השלום וויתרתי. והחלטתי לנסוע לעיר ההולנדית Huis ten bosch להתחבר מעט לשורשים ההולנדיים שבי .שעה וחצי ברכבת מנאגאסקי ובהשקעה של 1.73 מיליארד דולר הקימו היפנים עיר הולנדית לכל דבר. מהחנויות לרחובות למסעדות לבתי הקפה לתעלות לתחנות הרוח ואפילו לבתי המלון. להיות ביפן ולהרגיש בהולנד. http://english.huistenbosch.co.jp/

Kobe:

הדובדבן שבקצפת.!!

הנסיעה לקובה בכלל לא היתה מתוכננת. אבל שפעת קלה שתקפה אותי גרמה לי לקצר את הטיול להתחיל לחזור לטוקיו. מנאגאסקי לקחתי טיסה לקובה והחלטתי להישאר שם מספר שעות. סיפרו לי על הקהילה היהודית בעיר ועל בית הכנסת הגדול והיחידי ביפן.קראתי שצריך לתאם מראש ביקור בבית כנסת אבל בכל זאת החלטתי לנסות ולהגיע למקום.

האמת די התרגשתי כשהגעתי לשם. התחושה של משהו שקשור ישירות אליך ולא עוד איזה מקדש או שריין.

לא היה אף אחד בבית כנסת , ניסיתי את מזלי ולחצתי על האינטרקום בשער. הרב הראשי ענה לי ושלח את אישתו לקבל את פני. 

הגיע מולי אישה מקסימה ומלאת שימחת חיים בשם נילי. הכניסה אותי לבית הכנסת סיפרה לי מעט על ההיסטוריה של המקום והקהילה היהודית בקובה ואפילו התלוותה אלי לקפה בסניף של סטארבאקס המקומי. מה שבטוח אנשים כאלה לא פוגשים כל יום.

 לקובה אני בהחלט אחזור.

http://www.japan-guide.com/e/e2159.html

אתר ההוסטלים הכי טוב שיש:http://www.hostelworld.com/

חזרנו לטוקיו והתחלנו את הסטאג.. עליו נספר בהמשך.