בחלק א של המאמר דברנו על החולם והנחלם במאמר זה אציג את האדם כשלוחה ישירה של האנרגיה האוניברסלית.

האור הוא המקור לכל הצבעים, משום שהוא מכיל בתוכו את כל האפשרויות של הצבעים העשויות להתגשם אי פעם. כדי להבין הגדרה זו עלינו להסתכל כדוגמה על השמש המתוארת כמקור האור באיור שלפנינו. התכונה הבסיסית של מקור האור היא שהוא מקרין את האור ללא מאמץ. דוגמא נוספת  של תכונה זו ניתן לראות במחקרים שערכה  הגברת מארי קירי עד שגילתה את היסוד הנקרא רדיום. מתוך טונות של עפרות פחם היא זיקקה תמצית  שמשקלה עשירית הגרם והייתה רדיו-אקטיבית פי מיליון מאורניום. לאלמנט היא קראה רדיום ועל תגלית זו היא זכתה בפרס נובל. הנקודה החשובה היא, שהיסוד רדיום  הקרין רדיואקטיביות ואור כתכונות מקור.

כאנלוגיה לכך משמש האור הלבן שמקורו בשמש ואשר, לצורך הדיון, תשמש כמקור האור. האור הלבן הוא תערובת של גלים בעלי אורכי גל שונים, המכיל את כל צירופי הצבעים האפשריים, במילים אחרות: הוא המקור לכל צבע שאותו אנו רואים.

אנו יודעים שהאור נע במהירות קבועה בחלל ריק. אין זה משנה מה אורך הגל, המהירות תישאר  תמיד קבועה. אולם כאשר האור פוגע בפריזמה, במים, או באוויר הוא יסטה ומהירותו תשתנה  במעבר. הסטייה והשינוי במהירות גורמת להופעת הצבעים השונים  כמו בקשת המופיעה בענן, כאשר אור לבן פוגע בטיפות המים.

כאשר מקרינים אור לבן לתוך פריזמה (מנסרה) מתקבלת על הקיר שממול  קשת הצבעים.  

מכך אנו למדים  כי האור הלבן מכיל בתוכו את כל אורכי הגל השונים של הצבעים: ירוק, כחול, כתום וסגול, במילים אחרות: אפשר להגיד, כי האור הלבן הוא המקור של כל הצבעים, תודעה המכילה את הכול. אנו יכולים לומר, כי ללא האור הלבן לא היו  הצבעים יכולים להתקיים, משום שאם  מקור האור הלבן היה מפסיק להקרין אל הפריזמה, אזי כל הצבעים שהזכרנו לא היו מופיעים. 

עכשיו, תארו לעצמכם כי בצבע הירוק הייתה מתפתחת מודעות (מודעות היא נגזרת של התודעה, תוצר שלה המודע חלקית בלבד לכל היש, מודעות  היא תמיד בחסר ביחס לתודעה) המסוגלת לראות את הצבעים, אך לא את מקורם והיא מתבוננת בכל שאר הצבעים הנמצאים סביבה, רואה את השוני בצבעי היסוד, את ההבדלים בגוונים ורואה את עצמה כנפרדת מהצבעים האחרים. המודעות המתפתחת  הרואה את השוני - איננה מסוגלת להבין כי קיומו של הצבע הירוק איננו נפרד מקיומו של הצבע הסגול ושניהם אין להם קיום עצמי נפרד מהמקור - משום שללא האור הלבן, הם לא היו יכולים להתקיים. במילים אחרות, כאשר האור הלבן מפסיק להאיר אין צבעים.

אנו יכולים להבין כי בשלב זה המודעות מוגבלת אינה יכולה לראות את התמונה כולה, לכן אנו קוראים לו שבירה או שכחה.

הבה וניתן שמות של בני אדם לצבעים. נקודת המוצא שלנו תהיה פסוק בתנ"ך האומר, כי אלוהים ברא את האדם בצלמו. כלומר, אנו יכולים להניח כי מבחינתו של בן האדם האלוהים משמש לו כמקור. עכשיו, כפי שנאמר קודם, אנו נעשה אנלוגיה בין הצבעים לבין בני האדם:  ביעל, המייצגת את הצבע  הכחול, התפתחה מודעות המסוגלת להבחין בשוני שבין הדברים, אך אין היא מבחינה במקור או בחיבור שבין בני האדם.  יעל רואה את ליאור, את משה ואת טלוהיא חושבת שבגלל שהיא רואה אותם מחוצה לה- הרי היא נפרדת מהם, ואין היא קשורה אליהם. הדבר המפליא, שהיא  חושבת גם כי היא מסוגלת לפעול עצמאית, בנפרד  מהם ומהמקור.

אנו יכולים להמשיך את הדיון  לכיוון של הריפוי:  יעל חושבת כי יש לה כוחות ריפוי, ושהכוחות הללו הם ייחודיים לה בלבד, והיא חושבת כי היא יכולה להפעיל את הכוחות הללו בכל עת שתרצה. כלומר, יעל רואה את עצמה כמקור עצמי, הנפרד מהמקור האמיתי ואין היא יודעת כי מקור הכוח שלה מגיע מהמקור וממנו בלבד. יעל אינה יודעת כי אין היא יכולה לעשות, ולו פעולה אחת בלבד קטנה הדורשת אנרגיה, ללא האספקה הקבועה והבלתי משתנה של אנרגיה מהמקור. במילים אחרות,יעל איננה יכולה לרפא איש תוך כדי שימוש בכוח, שהיא מאמינהכי הוא פרטי  ושלה בלבד.

לכן, כאשר יעל חושבת כי החיים הם שלה, אין הדבר נכון, משום שהקיום של יעל תלוי באנרגיית המקור. ללא האנרגיה זו לא יהיה קיום ליעל, לליאור, למשה, ולטל, או לכל מה שאנו רואים באמצעות המודעות המוגבלת שלנו. אין אנו יכולים, בשלב זה, לראות את אנרגיית המקור מהסיבה הפשוטה, כאשר אנו מסתכלים החוצה אנו רואים את השוני ולא את החיבור המשתקף על מסך החיים. הראייה שלנו  איננה מפותחת, לכן אנו מסוגלים להסתכל רק על המסך. לו היינו מפנים את מבטנו אל המקרן, דהיינו: אל המקור, היינו מסתנוורים ומאבדים את הראייה בדיוק באותו האופן שבו היינו נפגעים, לו היינו מפנים את מבטנו אל השמש.

אכן קפיצה קוונטית מאור לבני אדם. אך אל לנו לשכוח גם בחלום אנו נמצאים בחברת בני אדם רבים. לכל אחד מהאנשים בחלום חיים משלו. אף אחד מהם לא יודע כי לו מקור אחד, האדם החולם את כולם בחלומו.

יש דרך לצאת מהמלכוד. בניסוי שנעשה כאשר הופכים את הפריזמה כל הצבעים מתלכדים יחד לאור לבן אחד. יש בזה רמז על הדרך בה אנו יכולים להתחבר שוב אחד לשני , ועל כך נדבר במאמר הבא.

אתר האנרגיה האוניברסלית

אתר תמציות הפרחים