כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    האיש, השינוי, ומדד האושר

    68 תגובות   יום ראשון, 20/11/11, 19:38

    ''

     

    האיש, השינוי, ומדד האושר 

    משעשע לפעמים מה שילדים ולהבדיל בעלי חיים מסוגלים לחולל ולעולל, בך, באנשים, בדברים בכלל. שינויים שלא ניתן להאמין שיוכלו להתרחש. אני נזכרת בכמה שינויים ומקרים כאלה, וזה אכן בלתי ייאמן שקרו, ושהגורמים הללו הם אלה שחוללו אותם.

     

    כשאני מסתכלת באיש הקטן הזה כאן, וזה בפירוש איש קטן, אני מתמלאת בכל פעם אהבה, חיבה, ורוך אין קץ וגבול, שמאיימים להציף אותי ולגלוש בשצף עד שאטבע בתוך עצמי. הוא מעורר בי כל כך הרבה בזכות עצמו ומזכיר הרבה, דז'ה וו ביג טיים.

     

    ''

     

    ''

     

    אבי האהוב ז"ל בזמנו אמר עלי שאני עקשנית כפרד. לפעמים עליכם להודות זה חיובי, למשל מבחינת מטרות שאתה מציב לעצמך. פעמים אחרות זה עלול להקשות על החיים ועל הסובבים אותך. כמו שלכל דבר שני צדדים, טוב ופחות טוב.  עניתי לו בזמנו משהו כמו "מעניין מאיפה זה הגיע אלי..." והוא הביט בי בחיבה ופלט משהו כמו "שממני לא לקחת את זה....את החוצפה"....

    '' 

    ובאמת, האיש הקטן בתמונות, שאני אוהבת אין קץ (לא "שלי"), הוא בעצם זה שהנחית עלי תובנה מדהימה לאחרונה, שאני מתפלאת שרק עתה הגעתי אליה. מילא, יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא, נכון?

     

    הבנתי בזכותו שאושר אינו תלוי בדבר, בחומריות, בחפצים, בדברים אובייקטיביים שקורים בחיים לטוב ולפחות טוב – אושר הוא גם מצב נפשי.

    '' 

    קראתי על זה בעבר (חבל שאינני זוכרת היכן כדי לשתף אליכם) שזה תלוי בגישה של האדם, הדרך בה הוא רואה ותופס את החיים. יש מקומות בהודו למשל, שם, למרות העוני אנשים נראים תמיד מחויכים, מרוצים, שמחים בחלקם, וכדומה.

     

    נו, וכמה ניסו לומר לי זאת? כמה הייתי צריכה לעבור כדי להבין זאת? אי אפשר היה לקבל את התובנה הזו מההתחלה? היה באמת חוסך הרבה.

    אי אפשר לקבל פעם משהו בזול ובקלות בחיים ???

    בכלל, יש אנשים שדברים באים להם בקלות מעצבנת. הם מוצאים כסף ושרשרות זהב ברחוב, תמיד זוכים בבינגו וכאלה, אני לא...הכול בא בעמל רב וקשה. אתם חושבים שאני לא זוכה אף פעם בלוטו בגלל שאני לא ממלאת אולי?!

    '' 

    כלבי הראשון זצ"ל שינה את חיי, דרך החשיבה, ודברים רבים אצלי, שזה בלתי ייאמן, גם בחייו, וגם אחרי לכתו.

     

    אם היו אומרים לי שאוותר ואפסיק לאכול בעלי חיים, הייתי אומרת שזה בלתי אפשרי. אוכל ללא מנה בשרית לא היה אוכל בעיני, ואמי האהובה תעיד על כך בניד ראש מאשר.

    לא רק שהבנתי בזכותו, בזכות בעלי חיים בכלל, דברים רבים, ויתרתי או לא יכולתי להמשיך לאכול בעלי חיים, בין היתר בשל השינויים שהוא חולל בי.

    הווטרינר הקודם שלי אמר לי בזמנו שהוא "אינו אוכל את הפציינטים שלו", ואחרי כמה שנים פתאום התחלתי לחשוב לעצמי: בעצם מה זה משנה אם זה כלב (שאוכלים במזרח), פרה (שאוכלים כאן), או רמשים (שאוכלים באפריקה)?

    ''
      

    אחותי כפרע עליה גיחגחה עלי תקופה ארוכה, בשל הקפדנות היתרה בה ניקיתי בזמנו והברקתי את הרצפות, עם ווקס (שתבריק, ויותר קל לטאטא) ובכלל.

    לא הייתי מרשה לטפטף מים על הרצפה, כי זה משאיר כתמים ומקלקל את הווקס.

    ''

     

    היא הרגישה כל כך לא חופשייה כשהייתה אצלי, שיום אחד התנקמה בי בגדול, התחילה לצחוק, והשפריצה את כל גרגרי התירס שאז היו לה בפה על רצפת הווקס המצוחצחת שלי ברסס גדול.

     

    הייתי בהלם שחבל"ז, ושתינו פרצנו בצחוק בלתי נשלט, כי הבנו יפה שימי הווקס פסו ועברו בשנייה זו.

    כלבתי הקודמת צדיקה דגולה אף היא לא רוותה נחת בלשון המעטה מהווקס שלי. לא היה לה נוח עם רצפה חלקה כזו. כשראיתי בבגרותה שלא הייתה יציבה גם בלי הווקס והייתה מחליקה, כאב לי לראותה כך, וגם אחרי הקטע הזה עם אחותי – קרה הבלתי ייאמן, ויתרתי על הווקס, משפחתי הייתה בהלם, לא האמינה.

     

    תחשבו על זה, על עצמכם, איזה שינויים בכם, בחייכם, בדרך חשיבתכם, חוללו גורמים שלא הייתם מתארים שהם אלה שיגרמו לזה? שבכלל מישהו או משהו יגרום לזה?

     ילדים, תינוקות, בעלי חיים, או אחרים? שינויים שאולי לא היו קורים בלעדי אלה? 

    די הרבה לא?! חלקם משעשעים, חלקם מהותיים ורציניים, ואם אתם חושבים על זה בלתי ייאמנו.....

    לפעמים אינך שם לב שזה קורה, שינוי, ואחרי שנים פתאום אתה שם לב שאתה עושה או חושב שונה ומתחיל להיזכר בעצם איפה ואיך זה התחיל ומה גרם לזה....

    '' 

    מוזר, ואולי מקרי (יש כזה דבר מקריות?!) שדווקא בימים שכתבתי את הדברים נתקלתי בכתבה הזו שדנה ב....מדד האושר, בראייה בהחלט שונה ומקורית לנושא: הארץ סופשבוע "ממלכת האושר" (18.11.2011) נטע אחיטוב, טוקיו, שמספרת איך במדינת בהוטן החליטו שכסף וצמיחה כלכלית זה לא מספיק, שאנשים צריכים גם להיות מאושרים. 

     

    אשמח לשמוע מי אלה שחוללו שינויים לגביכם, שלא הייתם מתארים שאפשריים ?

    שלא תיארתם לעצמכם שהם אלה שיהיו מסוגלים להשפיע עליכם כך?

    אז יאללה, תעמיסו....

      ''          ''             '' 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (68)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/11 14:08:
      החשיבה אם יהיה לי....(מכונית חדשה, טלויזיה גדולה יותר, טלפון משוכלל)...אם אהיה...(רזה יותר, יפה יותר, עשירה יותר)...עומדת במבחן המציאות רק בטווח הקצר. כשמשיגים מתרגלים ומיד חושבים על המטרה הבאה. כאן, עכשיו, מוקף במשפחה וחברים, עם חיים שיש בהם משמעות, שיש בהם נתינה והכרה יש אושר
        26/11/11 20:07:

      צטט: פפרוני 2011-11-24 21:38:11

      בדיוק היום שמעתי הרצאה , במסגרת ציו היום ללא צרכנות, שמסביר עד כמה מדד האושר מראה שתאוות הקניות והצרכנות המוגזמת שמיועדת לספק אושר מול חסכים שונים, לא משתווה כהוא-זה לרגעי האושר מחוויות תרבותיות טובות (טיולים, הצגות מרגשות, מוזיקה מדהימה וכו ) ומקשרים מספקים - הן עם בני אדם והן עם בע"ח.

      וואלה, זה אספקט מאד חשוב ותודה שהזכרת לנו זאת. גם אני קראתי זאת נדמה לי, וזה באמת אכן אספקט חשוב למדד האושר, ולכך שבעלי עניין טורחים כה רבות לטפח זאת בציבור כדי לקנות עוד ועוד. וזה באמת ללא קשר לאושר.

      תודה 

        24/11/11 21:50:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-24 20:17:42

      צטט: debie30 2011-11-22 00:02:17

      בונבוניטה,

      מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד סרבתי לאכול בעלי חיים,

      גם את ריחות הבישול לא אהבתי, 

      בימים האלה שהריח היה בלתי נסבל(ריח של עוף מכובס)

      הייתי מבלה שעות נוספות במשחקי רחוב.

      כשפליקס (החתול הראשון שלי) הגיע לביתנו

      ויתרתי על הרעיון של בית מצוחצח ונקי,

      כי מי יכול להתמודד עם שערות חתול,

      וזאת הייתה ברכה גדולה גם לגב שלי וגם לזמן הפנוי ( :

      ובהיותו גור היו מפוזרים כל מינ משחקים קטנים על הרצפה,

      מה שהזכיר לי את ימי הלגו והקוביות- חזרו ימי המשחקים ( :

      ובכלל שלוות חתולים משרה שלווה וחום ואהבה,

      ---------- 

      וחתול, כלב, בעל חיים בבית, בכלל מביא קארמה טובה. לחתול אומרים יש גם יכולות מיוחדות.

       

      ''

       

      כל חתול הוא מלך, על פיו ישק דבר ( :


      לגבי יכולות של חתול

      כשפליקס היה בערך בן שנה הוא יצא לבדוק את חדר המדרגות ונסגרה הדלת,

      איש מבני הבית לא שם לב באותו רגע,

      שכנים שראו חתול בחדר המדרגות ניסו לגרשו

      אך הוא סירב, רצה לחזור הביתה.

      אז הזמינו פקח

      והיה סיפור.....

      בקיצור במשך חודש לא הצלחתי למצוא אותו

      אחרי חודש של נדודים ...לא יודעת אפה היה...

      ערב אחד הוא חיכה לי בפתח הבניין ליד תיבות הדואר


      חושבת שאת יכולה להבין כמה הוא חסר לי

       

      ערב נעים

      דבי

       

        24/11/11 21:38:
      בדיוק היום שמעתי הרצאה , במסגרת ציו היום ללא צרכנות, שמסביר עד כמה מדד האושר מראה שתאוות הקניות והצרכנות המוגזמת שמיועדת לספק אושר מול חסכים שונים, לא משתווה כהוא-זה לרגעי האושר מחוויות תרבותיות טובות (טיולים, הצגות מרגשות, מוזיקה מדהימה וכו ) ומקשרים מספקים - הן עם בני אדם והן עם בע"ח.
        24/11/11 20:30:

      צטט: ארזעמירן 2011-11-23 18:34:43

      אושר לא תלוי בשום דבר (שמחוץ לעצמך). אבל מה שגיליתי, עם הזמן, שאכן אושר לא מותנה ברכוש, חפצים או מעמד כלכלי, אבל העדר אושר - כן (תלוי)

      '' 

        24/11/11 20:28:

      צטט: אילנה סמייל 2011-11-23 09:13:14

      בחירה...הרגשה פנימית שלא תלויה בגורמים חיצוניים. חלק יעברו תהליך (ארוך) כדי להגיע להבנה וחלק לא יבינו זאת לעולם.... עליהם להתמודד עם החלק הקשה ביותר "האני"...אהבה עצמית...מודעות

      בהחלט מסכימה אתך לחתולים....

      וכדי לאהוב חתול במיוחד באמת צריך לוותר קצת על האגו....

      '' 

        24/11/11 20:24:

      צטט: 66melody 2011-11-22 16:59:11

      לכבוש מחדש את הממלכה שמאז ומתמיד היתה שלי. מאז לא מתירה את ידיי ומהותי מהמושכות.

      אוהבת את התגובה שלך, למרות שלא מבינה עד הסוף, את כמובן מוזמנת אם בא לך לפרט יותר. 

      ''

        24/11/11 20:23:

      צטט: ננהגל 2011-11-22 09:58:50

      פוסט נפלא, ריגשת בכתיבתך, תודה יקירה ♥

      תודה

      '' 

        24/11/11 20:22:

      צטט: yagil netta 2011-11-22 09:35:40

      אני מאוהבי הכלבים ואשמח לראות עוד פוסעים שלך הם ממש נחמדים

      תודה, את מוזמנת תמיד, הכל אצלי גלוי לכולם, כולם מוזמנים.  צוחק

        24/11/11 20:18:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-24 20:14:07

      צטט: תמו'ש 2011-11-21 23:12:22

      הוספת תגובהטוחה שעם האופי שלך אין מצב שהיית לומדת זאת קודם וחושבת שהתהליך לא פחות מעניין מהמטרה ולכל דבר הקצב והזמן שלו. ובהחלט גידול ילדים ובעלי חיים מזרזים השינויים

      -----

      כן, בהחלט יש משהו בדברים. תודה

      את יודעת אני בטוחה שתביני אותי כאן בקטע הזה שאומר....אומרים ש "המדריך" התובנה הפתרון או וואט אבר תמיד נמצא סביבנו, מולנו, אנו לא תמיד מסוגלים או בשלים לראותו. 

      ''

       לאלא המאמינים בטוב ואהבה

      יהיו גם יהיו מסוגלים לראות זאת.

        24/11/11 20:17:

      צטט: debie30 2011-11-22 00:02:17

      בונבוניטה,

      מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד סרבתי לאכול בעלי חיים,

      גם את ריחות הבישול לא אהבתי, 

      בימים האלה שהריח היה בלתי נסבל(ריח של עוף מכובס)

      הייתי מבלה שעות נוספות במשחקי רחוב.

      כשפליקס (החתול הראשון שלי) הגיע לביתנו

      ויתרתי על הרעיון של בית מצוחצח ונקי,

      כי מי יכול להתמודד עם שערות חתול,

      וזאת הייתה ברכה גדולה גם לגב שלי וגם לזמן הפנוי ( :

      ובהיותו גור היו מפוזרים כל מינ משחקים קטנים על הרצפה,

      מה שהזכיר לי את ימי הלגו והקוביות- חזרו ימי המשחקים ( :

      ובכלל שלוות חתולים משרה שלווה וחום ואהבה,

      ---------- 

      וחתול, כלב, בעל חיים בבית, בכלל מביא קארמה טובה. לחתול אומרים יש גם יכולות מיוחדות.

       

      ''

       

       

        24/11/11 20:14:

      צטט: תמו'ש 2011-11-21 23:12:22

      הוספת תגובהטוחה שעם האופי שלך אין מצב שהיית לומדת זאת קודם וחושבת שהתהליך לא פחות מעניין מהמטרה ולכל דבר הקצב והזמן שלו. ובהחלט גידול ילדים ובעלי חיים מזרזים השינויים

      -----

      כן, בהחלט יש משהו בדברים. תודה

      את יודעת אני בטוחה שתביני אותי כאן בקטע הזה שאומר....אומרים ש "המדריך" התובנה הפתרון או וואט אבר תמיד נמצא סביבנו, מולנו, אנו לא תמיד מסוגלים או בשלים לראותו. 

      ''

        24/11/11 20:11:

      צטט: טלוני 2011-11-21 19:21:49

      בונבונייטה, ספר אוכל לכתוב על השינויים שעברתי בחיים.
      רובם פנימיים מתוך תהליכי מודעות וחלקם כמו שכתבת תלויים בגורמים חיצוניים.

      למשל גלל אלרגיה למצורימזון רבים, שינתי את כל התזונה שלי וויתרתי על רוב המאכלים שאני כל כך אהבתי, לא האמנתי שזה ניתן. 
      גם אני כמוך הייתי חולת ניקיון וסדר, לא מצאתי מנוחה לנפשי אם היה קצת אבק, או כתם על הריצפה, ותריס חלילה שלא יבריק כי הרי אוכלים ממנו... ברוך השם האובססיה עברה לי בערך בגילל 40..
      וזה בחלקו מאז שאימצנו את כלבי פיפס ז"ל, שכגור ליכלך נורא, היה אוכל טישיו ומפזר בכל הבית, מקיא על השטיח וכד'
      אח"כ הגיעו גם החתולות שאוכלות כמו חזירות וגם מקיאות פה ושם, שלא לדבר על השערות.
      ואני כבר לא מתרגשת ולפעמים אפילו מחכה לעוזרת...
      אני חושבת שזאת הכנה לנכדים...קריצה

      ---------------

      בהחלט, זה רק הפרומו, חכי לאימון האמיתי..... נשיקה

        24/11/11 20:09:

      צטט: בן גור 2011-11-21 19:10:28

      מענין שמכל הגורמים המשפיעים אנחנו נוטים שלא להודות בהשפעה ישירה של בני אדם. אולי זה בגלל האגו ? יותר קל להיות מושפע מכלב, לדוגמא, שלעולם לא יפגע באגו שלנו.

      אני ?

      אני?

      אני ?

        

      מפחדת להודות בהשפעתו של אדם?

      הרי הפוסט שלי מתחיל בזה, בהשפעתו של "האיש" עם תמונות....מה קרה אותך כפרע? להקריא לך את הפוסט שוב פעם?

      ''

       

        24/11/11 19:57:

      צטט: ron294 2011-11-21 19:07:28

      עכשיו אני בטוח שבאת לפה לשדרג לנו את תובנות  פו הדוב והנסיך הקטן, שני הגיבורים העליונים של כל תרבות חשיבה מתקדמת. אני תמיד סבור שהמתכון המומלץ כדי להיות מאושר בכמה דקות, הוא פשוט לרוץ ולקרוא את פו הדוב והנסיך הקטן, זו דרך נפלאה להגיע לאושר, לרצות להיות מישהו ולחשוב שכבר היינו. כל ספר טוב הוא ראי, אתה רואה בו תמיד את עצמך, מסלק ממך את עוני הנפש ומתמלא אושר. הבעייה שלנו היא שאין אנו יודעים מה לרצות לעשות בחיינו, כמו אותו ספורטאי שהגיע לאיצטדיון אך שכח באיזה ענף ספורט עליו להתחרות. אולי נהפוך את תובנתו של דקארט ונאמר:" אני קיים משמע אני חושב".

      ----

      אנחנו לא יכולים להפוך או לעשות שימוש לא בתובנתו של דקארט או כל מישהו אחר כנראה, מסתבר שכל אחד צריך להגיע לתובנות שלו לדרכו, בקצב ובזמן שלו אחרת זה לא ילך..... 

       

      ''

        24/11/11 19:53:

      צטט: הטרמילר 2011-11-21 16:35:00

      לחשוב מאושר זה להיות מאושר. את האושר מוצאים כל הזמן בדיוק היכן שנמצא הדכאון.

      אוהבתזה !  תודה, נכון בהחלט, אבל כמה צריך לעבור עד שמבינים את זה....הסנני

        24/11/11 19:52:

      צטט: רומפיפיה 2011-11-21 11:28:59

      כל אדם נבון ובר דעת

      משתנה כל הזמן..

      עם צהשנים נוספות לנו תובנות

      ואנו מצליחים להבדיל בין עיקר לטפל.

      כי מה חשובה ריצפת הווקס

      אם אלה שבאים לבבית נכנסים ללחץ, שמא חלילה לא תיפגע הריצפה

      ובכל תחום ותחום המצב הוא כזה.

      וככל שאנו מוותרים על טפל, נשאר בנו המון מקום להכיל את היופי החכם והעיקר....

      כן, רק חבל שהתובנות לא מגיעות קצת קודם, ובקצת פחות מאמץ.... לשון בחוץ

        23/11/11 21:43:
      מסתבר שיש הפתעות בחיים, בונבוש......נכון? :-) וכל שינוי שעושה לך טוב, הרי הוא מבורך!
        23/11/11 20:53:

      צטט: ד-ארט 2011-11-21 10:08:27

      לא מצליחה להיזכר באף שינוי שקרה בגלל מישהו. השינויים לרוב באו לאט ומתוך מצבי חיים מתמשכים (כך לפחות נראה לי). ובאשר לשאלה האם אושר תלוי בתנאים החיצוניים או רק בתפיסה האישית שלנו את התנאים, אני חושבת שאסור להיות קיצוני לשום כיוון. חלק מהאושר תלוי בדברים חיצוניים (לאו דווקא חומריים) וחלק בא מבפנים. דרך אגב, גם מה שבא מבפנים לרוב אינו בשליטתנו. הוא תלוי בכימיה ובפיזיקה של המוח.

      תודה לתגובה מקיפה ועניינית.

      אז ככה

      אם תזכרי במשהו אשמח לשמוע

      שינויים נדמה לך שבאים לאט וממצבי חיים, נכון פעמים רבות זה כך, אך פעמים רבות השינוי מתבשל המון זמן ולא קורה ומה שמזיז אותו בסוף הם הם הדברים עליהם דיברתי בפוסט. העניין שלא תמיד אנו מודעים אליהם או חושבים שיש להם קשר לאותו שינוי, ויש.

      קיצוני? לא חושבת, ברור שאושר זה קצת מכל דבר, ובהחלט מסכימה אתך שאושר יכול לבוא מבפנים מהמוח,,,,יש טיפוסים שמאושרים ואחרים ממש ההפך. יש לי שכנה כזו, מעולם לא ראיתי אותה מחייכת צוחקת או עם ארשת פנים מאושרת. 

       

      ''

      התמונה מגוגל, אם מישהו יודע ומכיר את המקור, אשמח ואודה אם יאיר את עיני, תודה

        23/11/11 20:46:

      צטט: ruthi.b 2011-11-21 09:36:13

      נתת לי חומר למחשבה. לא זוכרת כרגע שינוי משמעותי שעברתי אבל זה נתן לי מוטיבציה לחשוב על אחד שהייתי רוצה לחולל...

      אהההה,,,,את לא תצאי מזה בקלות כזו, ספרי משהו, עוד לא נזכרת ? בכלום?  מזעיף את הפה

        23/11/11 20:40:

      צטט: bonbonyetta 2011-11-23 20:29:43

      צטט: אביה אחת 2011-11-21 08:53:30

      בונבוניטה

       

      המון תובנות בפוסט שלך

      חייכתי בין לבין

      אהבתי את זה

      אחותי כפרע עליה גיחגחה עלי תקופה ארוכה, בשל הקפדנות היתרה בה ניקיתי בזמנו והברקתי את הרצפות, עם ווקס (שתבריק, ויותר קל לטאטא) ובכלל.

      לא הייתי מרשה לטפטף מים על הרצפה, כי זה משאיר כתמים ומקלקל את הווקס.

       

      גם הייתי פעם בקטע של הווקס...ושאף טיפה לא תהיה על הרצפה

      זה..עבר:)

       

      שבוע נהדר 

      א-שוב

      -------- 

      אה....ומה ואיך זה עבר לך ? תסביך הווקס הזה...?  ספרי, ספרי....

       

      ''

       

      בונבוניטה חחחחח

       

      רק שבתי מטיול מרמת הגולן

      אבל חייבת לתת לך תשובה:)

      פעם אמרה לי מישי...

      שהרהיטים שאני מנקה מאבק...

      ישארו גם לאחר שאני אלך לעולם שכולו טוב...

      חשבתי שזה באמת מה שיהיה - הם ישארו עוד אחריי

      כך לגבי המרצפות...

      היתה בעיה כי הריצוף בביתי היה שחור

      (כך לפני 30 שנה היה מודרני)

      ולכן הייתי חייבת עם הווקס שיבריק תמיד

      כי האבק..במיידית הגיע...

      עם הזמן (לפני שנה וחצי בערך) החלפנו את הריצוף

      (הגיע הזמן) לקרמיקה בהירה...

      אז כבר לא צריך:)

       

        23/11/11 20:33:

      צטט: shabat shalom 2011-11-21 08:55:08

      אושר הוא אך ורק מצב נפשי. אבל רובינו מעבבים את המצב עם האמצעים שמביאים למצב זה....

      וואלה, איזה הברקות רצות פה חבל"ז, תודה 

      אני מתחילה ממש לחכות לתגובות שלך, אף אחת מהן אינה "סתם", תודה שוב

      ''

        23/11/11 20:29:

      צטט: אביה אחת 2011-11-21 08:53:30

      בונבוניטה

       

      המון תובנות בפוסט שלך

      חייכתי בין לבין

      אהבתי את זה

      אחותי כפרע עליה גיחגחה עלי תקופה ארוכה, בשל הקפדנות היתרה בה ניקיתי בזמנו והברקתי את הרצפות, עם ווקס (שתבריק, ויותר קל לטאטא) ובכלל.

      לא הייתי מרשה לטפטף מים על הרצפה, כי זה משאיר כתמים ומקלקל את הווקס.

       

      גם הייתי פעם בקטע של הווקס...ושאף טיפה לא תהיה על הרצפה

      זה..עבר:)

       

      שבוע נהדר 

      א-שוב

      -------- 

      אה....ומה ואיך זה עבר לך ? תסביך הווקס הזה...?  ספרי, ספרי....

       

      ''

       

        23/11/11 20:28:

      צטט: אור2011 2011-11-21 07:36:59

      ועל התובנה שנופלת פתאום נאמר:"ישועת השם כהרף עין"

      מופתע 

        23/11/11 20:26:

      צטט: לואיס קרול 2011-11-21 03:08:28

      יש  מי  שרואה את החוויה  והמסר  ומבין

      אחרים  צריכים  לשמוע  

      יש  שצריכים  לגעת באש  ולצרוב  את  המסר 

      ואחרונים שיותר  סובלים,צריכים  שיפול  על  ראשם...

      חזל אמרו  שהמאושר  הוא  .....השמח בחלקו

      מסתבר  שגם  אם  תמצאי  כל  יום  שרשרת ויהלום בדרכך

      עם  מנייה  שתעלה כל  יום בערכה,  לא  תרגישי  לעולם  עשירה  ומאושרת

      אלאל  אם כן  תחליטי  פנימית שאת מסתפקת במה שיש  ...ומאושרת

      כל מי  שעשיר  ,לא  מרגיש  שהוא  עשיר...מסיבה  מאד  פשוטה

      השם  הטכני  שלה:   "קיפוח יחסי". !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

      הוא תמיד  יראה עשירים ומוצלחים ממנו,ישווה  עצמו אליהם

      וימצא  סיבות להיות  לא מאושר....

      לכן אין צורך ללכת  להודו או  לכוש.....

      "השמח בחלקו"   .........ההגדרה המקוצרת והמוצלחת ביותר  שישנה

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375101/

      תודה שמעון, לא בדיוק מסכימה אתך להגדרות אך כן לרעיון בכללי מגניב

       

        23/11/11 20:23:

      צטט: הטרמילר 2011-11-21 16:35:00

      לחשוב מאושר זה להיות מאושר. את האושר מוצאים כל הזמן בדיוק היכן שנמצא הדכאון.

      וואלה צודק, אחלה תגובה ועוד יותר מזה - תובנה

      '' 

        23/11/11 18:34:
      אושר לא תלוי בשום דבר (שמחוץ לעצמך). אבל מה שגיליתי, עם הזמן, שאכן אושר לא מותנה ברכוש, חפצים או מעמד כלכלי, אבל העדר אושר - כן (תלוי)
        23/11/11 09:13:
      בחירה...הרגשה פנימית שלא תלויה בגורמים חיצוניים. חלק יעברו תהליך (ארוך) כדי להגיע להבנה וחלק לא יבינו זאת לעולם.... עליהם להתמודד עם החלק הקשה ביותר "האני"...אהבה עצמית...מודעות
        23/11/11 01:20:
      פוסט מעניין, מציאותי ומנחית לקרקע. על כך כבר אמרו חכמים: "איזהו העשיר - השמח בחלקו". תודה על השיתוף !
        22/11/11 23:19:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-11-21 02:03:01

      אפרופו עקשן, למה אומרים על פרד שהוא עקשן? אני עקשן יותר ממנו. פעם הייתי זוג ועכשיו אני פרד

      ומאיפה לך שאתה עומד בטופ של העקשנות? הכל יחסי בחיים, תלוי לעומת מה ומי.... צוחק

        22/11/11 23:17:

      צטט: 2btami 2011-11-21 01:21:27

      לולי זה סוכריה, ביוונית מודרנית. וגם סאגאפו, זה אוהבת אותך.
      סוכריות ואהבה זה האושר הכי גדול בעולם. במיוחד לפני השינה....

      ---------- 

      שלום, שמחה לראותך סוף סוף במחוזותי חברה.

      אני אוהבת יוונית בכלל רמבטיקה, חיבור אדיר למוסיקה הזו, לא ידעתי שלולי זה סוכרייה ביוונית.

      אבל זואי הכלבה שלי ביוונית זה חיים חדשים, וזה מה שניסיתי לתת לה אחרי מה שעברה.

      תודה  נשיקה

        22/11/11 23:14:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-11-20 21:17:24

      רובנו עוברים שינויים מסיבה זו או אחרת במשך חיינו.

      לא זוכרת כרגע גורם לשינוי דרסטי בהתנהגותי.

      אבל אספר לך משהו בכל זאת.

      אני סובלת סידרתית מקור.

      רועדת מהרגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל-20 מעלות בחוץ.לבושה בשכבות.יושבת על התנור.מתכסה גם בקיץ בשמיכה.

      כל ההקדמה הזו היא כדי לספר על מה שאני מסוגלת לעשות כאשר חתולותי רעבות.

      אני יורדת לקומת העמודים הפתוחה שלנו בשיא הקור.אמנם לבושה-אך רועדת מקור.רק כדי שלא תלכנה לישון רעבות,או תלכנה לחפש אוכל בלילות.

      כשאני חולה מאד-אני משפיעה על אישי לעשות זאת במקומי.

      הוא צוחק שאין דבר שיוציא אותי בערב בשיא הקור-מלבד חתולותי הרעבות.

      ---------- 

      נו, מה אמרתי? אם היו אומרים לך פעם שאת תצאי בשיא הקור ועוד בשביל חתול.....היית מאמינה? לשון בחוץ

        22/11/11 21:38:
      פוסט נהדר בוןבון...כרגיל...
        22/11/11 20:23:
      הפוסט הזה מקסים...וגורם לחשוב מהי מידת האושר של כל אחד, בינו לבין עצמו. אהבתי :-)
        22/11/11 20:00:
      יופי של כתיבה............תודה..
        22/11/11 19:38:

      צטט: absalom 2011-11-20 21:15:01

      הראשונה שנכנסה אל חיי המאוחרים היתה בובל'ה שהבהירה לי באופן סופי ומוחלט שאני חתול אנושי. היא ריפאה אותי ממחלת הניקיון וסייעה לי לפתוח את ליבי בפני שני יתומים נוספים פוקי ומודי. לולי היא כלבתה של בתי ומהווה עבורי חוויה מתקנת לשלישייה הנ"ל בכל הקשור לאהבה בלא תנאים.

      איזה יופי של תגובה ממך אבשלום, תודה.

      אכן אפשר בהחלט ללמוד מהם, והרבה, והם גם מרפאים אותך כמה ג'וקים שיש לך, מבאגים בדיסק הקשיח, תיקונים שלא היית מתאר לעצמך שאפשריים, הא?

      שיהיו לך בריאים, אכן לא רק אהבה ללא תנאי לומדים מהם.

      ראה עצמך חופשי גם בהמשך אם תזכר בנושא בעוד קטעים ודברים ....אשמח

       

      ''

        22/11/11 16:59:
      לכבוש מחדש את הממלכה שמאז ומתמיד היתה שלי. מאז לא מתירה את ידיי ומהותי מהמושכות.
      אהבתי את הפוסט! אישית, השינוי הגדול והחשוב בחיי היה כאשר עברתי לעסוק בתחום שתמיד אהבתי והפכתי תחביב למקצוע. אוהב בע"ח על כל מגוון הסקלה :-)
        22/11/11 10:58:
      רק אושר...
        22/11/11 09:58:
      פוסט נפלא, ריגשת בכתיבתך, תודה יקירה ♥
        22/11/11 09:35:
      אני מאוהבי הכלבים ואשמח לראות עוד פוסעים שלך הם ממש נחמדים
        22/11/11 00:48:
      תודה ששיתפת בפוסט משובח צחיתוש
        22/11/11 00:02:

      בונבוניטה,

      מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד סרבתי לאכול בעלי חיים,

      גם את ריחות הבישול לא אהבתי, 

      בימים האלה שהריח היה בלתי נסבל(ריח של עוף מכובס)

      הייתי מבלה שעות נוספות במשחקי רחוב.

      כשפליקס (החתול הראשון שלי) הגיע לביתנו

      ויתרתי על הרעיון של בית מצוחצח ונקי,

      כי מי יכול להתמודד עם שערות חתול,

      וזאת הייתה ברכה גדולה גם לגב שלי וגם לזמן הפנוי ( :

      ובהיותו גור היו מפוזרים כל מינ משחקים קטנים על הרצפה,

      מה שהזכיר לי את ימי הלגו והקוביות- חזרו ימי המשחקים ( :

      ובכלל שלוות חתולים משרה שלווה וחום ואהבה,


        21/11/11 23:30:
      מעולה! תודה.
        21/11/11 23:12:
      הוספת תגובהטוחה שעם האופי שלך אין מצב שהיית לומדת זאת קודם וחושבת שהתהליך לא פחות מעניין מהמטרה ולכל דבר הקצב והזמן שלו. ובהחלט גידול ילדים ובעלי חיים מזרזים השינויים
        21/11/11 22:32:

      ''

      פוסט כלבבי.
      שבוע טוב.
      וליל מנוחה קסום יקירה. 

        21/11/11 20:59:
      מעניין כתמיד .
        21/11/11 19:21:

      בונבונייטה, ספר אוכל לכתוב על השינויים שעברתי בחיים.
      רובם פנימיים מתוך תהליכי מודעות וחלקם כמו שכתבת תלויים בגורמים חיצוניים.

      למשל גלל אלרגיה למצורימזון רבים, שינתי את כל התזונה שלי וויתרתי על רוב המאכלים שאני כל כך אהבתי, לא האמנתי שזה ניתן. 
      גם אני כמוך הייתי חולת ניקיון וסדר, לא מצאתי מנוחה לנפשי אם היה קצת אבק, או כתם על הריצפה, ותריס חלילה שלא יבריק כי הרי אוכלים ממנו... ברוך השם האובססיה עברה לי בערך בגילל 40..
      וזה בחלקו מאז שאימצנו את כלבי פיפס ז"ל, שכגור ליכלך נורא, היה אוכל טישיו ומפזר בכל הבית, מקיא על השטיח וכד'
      אח"כ הגיעו גם החתולות שאוכלות כמו חזירות וגם מקיאות פה ושם, שלא לדבר על השערות.
      ואני כבר לא מתרגשת ולפעמים אפילו מחכה לעוזרת...
      אני חושבת שזאת הכנה לנכדים...קריצה

        21/11/11 19:10:
      מענין שמכל הגורמים המשפיעים אנחנו נוטים שלא להודות בהשפעה ישירה של בני אדם. אולי זה בגלל האגו ? יותר קל להיות מושפע מכלב, לדוגמא, שלעולם לא יפגע באגו שלנו.
        21/11/11 19:07:

      עכשיו אני בטוח שבאת לפה לשדרג לנו את תובנות  פו הדוב והנסיך הקטן, שני הגיבורים העליונים של כל תרבות חשיבה מתקדמת. אני תמיד סבור שהמתכון המומלץ כדי להיות מאושר בכמה דקות, הוא פשוט לרוץ ולקרוא את פו הדוב והנסיך הקטן, זו דרך נפלאה להגיע לאושר, לרצות להיות מישהו ולחשוב שכבר היינו. כל ספר טוב הוא ראי, אתה רואה בו תמיד את עצמך, מסלק ממך את עוני הנפש ומתמלא אושר. הבעייה שלנו היא שאין אנו יודעים מה לרצות לעשות בחיינו, כמו אותו ספורטאי שהגיע לאיצטדיון אך שכח באיזה ענף ספורט עליו להתחרות. אולי נהפוך את תובנתו של דקארט ונאמר:" אני קיים משמע אני חושב".

        21/11/11 16:35:
      לחשוב מאושר זה להיות מאושר. את האושר מוצאים כל הזמן בדיוק היכן שנמצא הדכאון.
        21/11/11 15:42:
      toda al a shituf ve a shinui-amarti shinui? neshika mi rio
      השינוי הוא חלק מצחיה , גדילה, הליך טבעי ונורמלי .. העיקר שהשינוי יבוא מתובנות ויביא עימו הצלחה ותועלת .
      כמו שהאושר אינו תלוי בדבר התלוי ממש לא מאושר... והמשפט הזה מלווה אותי מאז שנולדתי
        21/11/11 11:28:

      כל אדם נבון ובר דעת

      משתנה כל הזמן..

      עם צהשנים נוספות לנו תובנות

      ואנו מצליחים להבדיל בין עיקר לטפל.

      כי מה חשובה ריצפת הווקס

      אם אלה שבאים לבבית נכנסים ללחץ, שמא חלילה לא תיפגע הריצפה

      ובכל תחום ותחום המצב הוא כזה.

      וככל שאנו מוותרים על טפל, נשאר בנו המון מקום להכיל את היופי החכם והעיקר....

        21/11/11 10:33:

      צטט: אביה אחת 2011-11-21 08:53:30

      בונבוניטה

       

      המון תובנות בפוסט שלך

      חייכתי בין לבין

      אהבתי את זה

      אחותי כפרע עליה גיחגחה עלי תקופה ארוכה, בשל הקפדנות היתרה בה ניקיתי בזמנו והברקתי את הרצפות, עם ווקס (שתבריק, ויותר קל לטאטא) ובכלל.

      לא הייתי מרשה לטפטף מים על הרצפה, כי זה משאיר כתמים ומקלקל את הווקס.

       

      גם הייתי פעם בקטע של הווקס...ושאף טיפה לא תהיה על הרצפה

      זה..עבר:)

       

      שבוע נהדר 

      א-שוב

       

      אביב,כמוך גם אני הייתי חולת נקיון,המצעים על המיטה היו צריכים

      להיות פלס,בלי שם קמט..

      טיפטופים אסורים היו שיהיו על הרצפה,

      החלונות והתריסים היו צריכים להיות מבריקים,

      וכל הבית טיפ-טופ..

      בשלב מסוים הבנתי שאני הורגת את עצמי,

      אז חאלס !!

      שינוים יקירתי מגיעים אט אט.

      המון תובנות בפוסט המקסים הזה.

      יום נפלא וחביב לך.

        21/11/11 10:08:
      לא מצליחה להיזכר באף שינוי שקרה בגלל מישהו. השינויים לרוב באו לאט ומתוך מצבי חיים מתמשכים (כך לפחות נראה לי). ובאשר לשאלה האם אושר תלוי בתנאים החיצוניים או רק בתפיסה האישית שלנו את התנאים, אני חושבת שאסור להיות קיצוני לשום כיוון. חלק מהאושר תלוי בדברים חיצוניים (לאו דווקא חומריים) וחלק בא מבפנים. דרך אגב, גם מה שבא מבפנים לרוב אינו בשליטתנו. הוא תלוי בכימיה ובפיזיקה של המוח.
        21/11/11 09:36:
      נתת לי חומר למחשבה. לא זוכרת כרגע שינוי משמעותי שעברתי אבל זה נתן לי מוטיבציה לחשוב על אחד שהייתי רוצה לחולל...
        21/11/11 08:55:
      אושר הוא אך ורק מצב נפשי. אבל רובינו מעבבים את המצב עם האמצעים שמביאים למצב זה....
        21/11/11 08:53:

      בונבוניטה

       

      המון תובנות בפוסט שלך

      חייכתי בין לבין

      אהבתי את זה

      אחותי כפרע עליה גיחגחה עלי תקופה ארוכה, בשל הקפדנות היתרה בה ניקיתי בזמנו והברקתי את הרצפות, עם ווקס (שתבריק, ויותר קל לטאטא) ובכלל.

      לא הייתי מרשה לטפטף מים על הרצפה, כי זה משאיר כתמים ומקלקל את הווקס.

       

      גם הייתי פעם בקטע של הווקס...ושאף טיפה לא תהיה על הרצפה

      זה..עבר:)

       

      שבוע נהדר 

      א-שוב

        21/11/11 07:36:
      ועל התובנה שנופלת פתאום נאמר:"ישועת השם כהרף עין"
        21/11/11 03:08:

      יש  מי  שרואה את החוויה  והמסר  ומבין

      אחרים  צריכים  לשמוע  

      יש  שצריכים  לגעת באש  ולצרוב  את  המסר 

      ואחרונים שיותר  סובלים,צריכים  שיפול  על  ראשם...

      חזל אמרו  שהמאושר  הוא  .....השמח בחלקו

      מסתבר  שגם  אם  תמצאי  כל  יום  שרשרת ויהלום בדרכך

      עם  מנייה  שתעלה כל  יום בערכה,  לא  תרגישי  לעולם  עשירה  ומאושרת

      אלאל  אם כן  תחליטי  פנימית שאת מסתפקת במה שיש  ...ומאושרת

      כל מי  שעשיר  ,לא  מרגיש  שהוא  עשיר...מסיבה  מאד  פשוטה

      השם  הטכני  שלה:   "קיפוח יחסי". !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

      הוא תמיד  יראה עשירים ומוצלחים ממנו,ישווה  עצמו אליהם

      וימצא  סיבות להיות  לא מאושר....

      לכן אין צורך ללכת  להודו או  לכוש.....

      "השמח בחלקו"   .........ההגדרה המקוצרת והמוצלחת ביותר  שישנה

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375101/

      אפרופו עקשן, למה אומרים על פרד שהוא עקשן? אני עקשן יותר ממנו. פעם הייתי זוג ועכשיו אני פרד
        21/11/11 01:21:
      לולי זה סוכריה, ביוונית מודרנית. וגם סאגאפו, זה אוהבת אותך.
      סוכריות ואהבה זה האושר הכי גדול בעולם. במיוחד לפני השינה....
        20/11/11 22:53:
      *
        20/11/11 21:17:

      רובנו עוברים שינויים מסיבה זו או אחרת במשך חיינו.

      לא זוכרת כרגע גורם לשינוי דרסטי בהתנהגותי.

      אבל אספר לך משהו בכל זאת.

      אני סובלת סידרתית מקור.

      רועדת מהרגע שהטמפרטורה יורדת מתחת ל-20 מעלות בחוץ.לבושה בשכבות.יושבת על התנור.מתכסה גם בקיץ בשמיכה.

      כל ההקדמה הזו היא כדי לספר על מה שאני מסוגלת לעשות כאשר חתולותי רעבות.

      אני יורדת לקומת העמודים הפתוחה שלנו בשיא הקור.אמנם לבושה-אך רועדת מקור.רק כדי שלא תלכנה לישון רעבות,או תלכנה לחפש אוכל בלילות.

      כשאני חולה מאד-אני משפיעה על אישי לעשות זאת במקומי.

      הוא צוחק שאין דבר שיוציא אותי בערב בשיא הקור-מלבד חתולותי הרעבות.

        20/11/11 21:15:
      הראשונה שנכנסה אל חיי המאוחרים היתה בובל'ה שהבהירה לי באופן סופי ומוחלט שאני חתול אנושי. היא ריפאה אותי ממחלת הניקיון וסייעה לי לפתוח את ליבי בפני שני יתומים נוספים פוקי ומודי. לולי היא כלבתה של בתי ומהווה עבורי חוויה מתקנת לשלישייה הנ"ל בכל הקשור לאהבה בלא תנאים.
        20/11/11 20:59:

      ''
      ''
      הוספת תגובה

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין