יום שישי 10 אפריל 2009 ילדים כועסים...
אין לי מקום להיות בזמן הכעס הגואה ילדים מוציאים רעלים שחורים רשפי אש,תלונות,
סלחו לי ילדי , אינני יכולה לאסוף רסיסי דמעותיכם הנגרות להעמיס רגשי אשם
אין לי כוח... לקבל את הזעם לסגת אינני יכולה ולצפות ברגעי האש היורקת מפיכם.
גם אם צדקתם גם אם שפטתם אין לי את הכוח להושיט הכף.
לבד תשתוחחו ותתמלאו בהבנות גורל וקושי אולי יבוא היום נחפון זה את זה ונכיל...
סליחה ילדי,אין ליבי יכול להכיל עוד לוג וטיפת כאב גדוש,געוש יסער את טיפות הסבל האחרונות בחייו. |