Flower Power
אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.
פוסטים אחרונים
- גמילה מכדורים נגד דיכאון 2 17/10/18
- לכתוב 19/10/17
- עניינים של היום יום וקצת פילוסופיה 26/9/17
- ליל האירוע 18/9/17
- גמילה מכדורים נגד דיכאון 13/6/17
- על ההזדקנות 27/2/17
פוסטים פופולאריים
-
על ההזדקנות
27/2/17 | 726909 צפיות
-
גמילה מכדורים נגד דיכאון
13/6/17 | 4341 צפיות
-
מתי נעשיתי אישה?
4/8/15 | 1954 צפיות
-
וְאֶחְדַּל
8/2/14 | 1118 צפיות
-
2 מראות בוקר
24/9/13 | 1327 צפיות
-
מאמי
30/5/11 | 1329 צפיות
ART
הנערה הסירה את זרועה במקום האהוב עליי – החיבור העגלגל, הרך שבין מעלה זרועה לכתפה. עגלגלות זו, שמצויה בקרב נערות מערביות יפות, דקות גזרה, נדירה אצל נערות יפניות. נערה זו התברכה בה. העגלגלות הנאה התמה דמויית הכדרדור, זהרה באור עמום. אם תאבד תומתה של הנערה, יפוג גם קסמה של עגלגלות זו. היא תיהפך ודאי לרופסת ומדולדלת. עגלגלות יפה זו נועדה להישמר רק לפרק זמן קצר בחיי נערה יפה זו. היא הייתה בנערה עצמה. באמצעות העגלגלות היפה שבכתפה יכולתי לחוש את יפי גופה. שדיה העגלגלים אינם כה גדולים, אפשר לאחוז בהם בכף היד. ביישנים אך נחושים הם ייצמדו לכף ידך, ויהיו בהם קושי ורכות כאחד. כשהתבוננתי בעגלגלות כתפה של הנערה, ראיתי בעיני רוחי את רגליה הצועדות. הן נעות, ודאי, קלילות כרגלי ציפור קטנה, כפרפר המרפרף מפרח לפרח. ואולי מתנגנת מנגינה ענוגה זו גם בקצה לשונה בעת נשיקה.
מתוך: זרוע אחת מאת יאסונרי קוובטה
(סיפור על נערה אשר משאילה את הזרוע הימנית שלה ללילה אחד). יאסורני קוובטה (1899-1972) הוא הסופר היפני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות (1968).
Paula Rego
The Policeman's Daughter1987 |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אצל קוואבטה כל הסיפור הוא על הזרוע. אחרי שהיא נותנת לו את הזרוע הסיפור ממשיך. איך הוא נוסע עם הזרוע הביתה, מה הוא עושה וכו'.
אצל פולה רגו, הזרוע נוכחת-נעדרת, כלומר אנחנו יודעים שהיא שם אבל לא רואים אותה.
וכמובן ששתי היצירות מעוררות (לפחות אצלי) שאלות: על ההתייחסות הגברית לגוף הנשי, על דיכוי וכפייה ובטח יש עוד כמה ששכחתי :-)
פעם הייתי מכור לז'אנר. למדע בדיוני ולפנטזיה.
זה התחיל בחוברות פנטזיה 2000 שהייתי לוקח מהספריה, והמשיך באסימוב ובאוספים של פרס הוגו, דרך סי קלארק, אורסון סקוט קארד, רוברט היינלין ועוד רבים וטובים.
וכן אני כמעט בטוח שזה היה בחורף
2 יצירות שונות שמתחברות בתת מודע שלנו ונקשרות לעולמים.
אצלי זה מוסד וקיסרות של אסימוב, השני בטרילוגיה שלו המוסד, ו- mystery and confusion של בליין ריינינג'ר שנוגן בלופ ישירות לאוזניות של הווקמן שלי (ווקמן, זה היה מזמן)
בתמימות שלה. ומה שמעניין הוא שתמים זה שלם כמו עיגול והספר מתורגם מיפנית.