כל הכבוד לנשיא שהוא התחיל לדבר על ההכרח שחרדים יצאו לעבודה. אבל אם הוא מוכרח במקביל גם להביע תמיכה בהפרדה בין גברים לנשים במקומות העבודה, עדיף שלא יתערב. להצטרף לשוק העבודה זה לא להציב תנאים, זה להשתלב. ולא יכול להיות שהצטרפות חרדים תהיה סיבה לעוד אפליה של נשים

הנשיא פרס. צילום: World Economic Forum

"כניסת החרדים למעגל העבודה היא תהליך חשוב ואפשרי תוך הקפדה וכיבוד תנאי ההעסקה הייחודיים הנדרשים ובראשם הפרדה בין נשים לגברים" (נשיא המדינה שמעון פרס בביקור במכללה החרדית, השבוע)

צריך להעריך את זה שכבוד הנשיא שמעון פרס הצטרף בשבועות האחרונים במרץ רב למאבק להוצאת הגברים החרדים לשוק העבודה. הוא קרא לחרדים לצאת לעבודה בנאום שלו בפתיחת כנס החורף של הכנסת והמשיך בביקור שלו במכללה החרדית ביום ראשון השבוע. נכון, זה הגיע איזה עשר שנים אחרי ששאר ההנהגה הציונית תפסה שבלי עבודת חרדים, הכלכלה והמדינה ילכו לאבדון, אבל מוטב מאוחר.הרי פרס פתאום ממש אומר דברים שההנהגה החרדית לא רוצה לשמוע, ולאור ההתניה שלו מזה שנים ארוכות לעשות הכל כדי לרצות את מנהיגי החרדים, ברור שזה לא קל לו.

מה שלא ברור זה מאיפה בא לפרס הרעיון שכשהחרדים עובדים צריכה להיות הפרדה בין גברים לנשים והמעסיקים צריכים לדאוג לזה. כאילו, יכול להיות שפרס לא יודע מה קורה במדינה? שהוא לא שמע על זה שהמאבק החם ביותר כאן הוא נגד הדרת נשים והעלמת נשים מהמרחב הציבורי? יכול להיות שפרס שמקיף את עצמו בעוזרות, וטוב שכך, מטיף למעסיקים אחרים להפלות אותן?

צריך להיות ברור, הפרדה היא תמיד הדרה של החלש, ובמקרה זה העובדות הן החלשות שיודרו. הפרדה במקומות העבודה? ואם החרדים האשכנזים ידרשו לעבוד רק עם מכסה של מזרחים הנשיא יתמוך גם בזה? ואם הם ידרשו שהעובדים ילבשו שחור והנשים יבואו בשאלים שיכסו את פניהן?

גם לא ברור מאיפה בא לפרס הרעיון המוזר. החרדים עובדים במשרדי ממשלה ובכנסת לגמרי במעורב. וגפני דורש שיתחילו לקבל אותם לשירות הציבורי (המעורב) בלי השכלה כללית, כלומר הם ממש רוצים להשתלב במקומות עבודה מעורבים. החרדים גם מקימים מקומות עבודה משלהם ורבים מהם מעורבים.

רק לחילונים התמימים הם מוכרים את הקשקוש הזה שהם צריכים הפרדה. צניעות? בודאי. זכותו של כל חרדי לדרוש

לעבוד במקום צנוע. זכותו של מקום העבודה להתחשב (למשל לקבוע מדים) וזכותו של החרדי לוותר על מקום העבודה אם הוא לא צנוע מספיק לטעמו. ככה זה עובד בשוק העבודה. היצע וביקוש. הפרדה? זו המצאה בשביל להצדיק לחילונים את זה שכל כך הרבה גברים חרדים משתמטים מעבודה, ופרס כרגיל מוכן לקנות מהפוליטיקאים החרדים כל דבר הבל.

במשך שנים היתה לפרס ברית עם החרדים. הברית הזאת, כמו הסקרים, היתה משהו שעובד תמיד לטובת פרס, אבל לא ברגע האמת. ב-1990 בתרגיל המסריח המפלגות החרדיות בגדו בו והביאו להקמת ממשלת שמיר. ב-1996 גדולי התורה החרדים הורו להצביע נתניהו והביאו לתבוסה המשפילה של פרס. ב-2000 ש"ס הפרה את ההתחייבות שלה לתת לפרס את הקולות הדרושים לבחירתו לנשיאות. היא גרמה לבחירת קצב, ובכך כזכור החזירה עטרה ליושנה והביאה הרבה כבוד לציבור המזרחי המסורתי.

פרס התבטא בימים הקשים ההם: "אמרו לי שלח לחמך על פני המים. שלחתי מאפיה שלמה". היה נראה שהוא למד את הלקח והפסיק להגיש את הלחי השנייה והשביעית וה-28 וה-43,455,922. איפה. נראה שהוא לא יכול בלי זה. נראה שלכל איש גדול יש את נקודות החולשה שלו. אצל פרס אחת מנקודות התורפה העיקריות זה הצורך הבלתי נשלט לרצות את הפוליטיקאים החרדים. האמת? הייתי מתבטא הרבה יותר בחריפות, אבל יש לי כל כך הרבה כבוד לאיש הזה.

הרצאה ישנה עם התייחסות לנושא: מדקה 6:00

אז הנה שעור לכבוד הנשיא ולציבור החרדי: להשתלב בשוק העבודה זה לא לכופף את שוק העבודה. אני יודע שרבים בתקשורת ובעסקנות החרדית רגילים שהפוליטיקאים שלהם יכולים לכופף הכל. אבל שוק העבודה זה לא ועדת הכספים (שבה מכופפים תקציבים, אבל אפילו שם בינתיים אין הפרדה) וגם לא הצבא. בשוק העבודה יש מעסיקים והם מעסיקים את מי שנוח להם ומתאים להם ומכניס להם כסף. ומי שבא עם דרישות נשאר בחוץ.

כל ציבור אחר עסוק במאבק כדי שמעסיקים יקבלו אותו לעבודה. הציבור החרדי הוא הציבור היחיד שמעביר את המסר: אני עושה טובה שאני יוצא לעבודה, ואם שוק העבודה לא יתאים את עצמו אלי, תשכחו ממני.  ואנחנו כל כך רגילים שהציבור החרדי (או לפחות חלק גדול ממנו) עושה לנו טובה שהוא נושם, עד שאנחנו מקבלים את הדרישות האלה כמובנות מאליהן.

הולכות וגוברות הטענות שכניסת החרדים לצבא מדירה נשים ממקצועות המחשב. הצבא צריך להיות מאוד רגיש לטענות האלה כי שילוב הנשים חשוב לא פחות משילוב חרדים, והדבר האחרון שהוא צריך זה למצוא את עצמו עם עתירה לבג"צ שתעמת בין שני הערכים. זה נכון גם לגבי שוק העבודה.

צריך להיות ברור: הדרישה מהחרדים היא להשתלב בכלכלה הלאומית ולא לעוות אותה ולהפוך אותה לסניף של השטייטעל (אבל גם בשטייטעל איש לא העלה על דעתו את הרעיון ההזוי של הפרדה במקום העבודה). יש מקומות עבודה בערים חרדיות עם תנאים מיוחדים לנשים חרדיות, כולל הפרדה בין המינים.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אבל אם מישהו יעמיד את הרעיון של מקומות עבודה עם הפרדה למבחן משפטי, כלל לא בטוח שהוא יעבור. בכלל לא בטוח שלמעסיק מותר לייצר הפרדה בין גברים לנשים. בכלל לא בטוח שלמעסיק מותר לבחור עובדים על פי הנכונות שלהם לעבוד בהפרדה.  למעסיק שינסה ליישם את הצעת הנשיא, מומלץ בחום לבדוק, האם הוא לא יהיה חשוף לא רק לצווי מניעה אלא גם לתביעות פיצויים על הפליה.

עבודה בלי הפרדה. פרס ומזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון. צילום: IsraelMFA

ולכן מוצע לפרס ולחרדים לשמור את הרעיון הזה לערים החרדיות ולא להפיץ אותו לאזורים שבהם הוא יפגע באחרים. יש גבול להדרה (או שאולי אין). מקומות עבודה נפרדים זה אומר מקומות עבודה שמדירים נשים. הרעיון שהנשיא מציע להפלות חצי מאוכלוסיית המדינה הוא פשוט הזוי. וראוי שפרס ימחק אותו מהלקסיקון שלו.

משגיח כשרות לא מדיר נשים. לקבלת עדכונים לבלוג לנשים ולגברים, בלי הפרדה: m.kashrut@gmail.com