עבור חלק מהאנשים היא תרופת פלא בעוד שעבור אחרים היא תרופה במחיר שערורייתי, שערכה אינו מצדיק את עלותה. אווסטין, התרופה הביולוגית - אנטי סרטנית, עלתה שוב השבוע לכותרות לאחר שה- FDA האמריקאי ביטל את אישורה של התרופה בהתווית הטיפול בסרטן השד, זאת בטענה שהנזק לחולים משימוש בתרופה עולה על התועלת ממנה. לאור העובדה שמדובר בעלות טיפול שנתית לחולה הנאמדת בכ-100,000 דולר, אין תימה שהיצרנית, ג'ננטק, מקבוצת רוש (Roche) השוויצרית, נאבקה מאבק איתנים נגד ההחלטה, והמשיכה לשווק את התרופה לאינדיקציה זו עד הרגע האחרון האפשרי.  הנזק הצפוי לחברה משלילית ההתוויה לסרטן שד, נאמד באבדן הכנסות בהיקף של כמיליארד דולר.

למעשה, כבר בדצמבר 2010 המליצה ה- FDA לחברה להסיר את ההתוויה לסרטן שד בשל "חששות הנוגעים לתופעות לוואי וליעילות התרופה". החברה ערערה על ההמלצה, וסירבה לאופציה למשיכה מרצון של ההתוויה מהשוק. ככל הנראה, החברה הראשונה שאי פעם סירבה למשיכה מרצון של התוויה, בעקבות המלצת ה- FDA לעשות כן.

בארה"ב קיבלה התרופה אישור להתווית סרטן שד בשנת 2008, על בסיס ניסוי קליני אחד, בהליך אישור מואץ. כבר אז, נבטו ככל הנראה ניצני המחלוקת בנוגע לאישור בהתוויה זו, לאחר שהמועצה האונקולוגית האחראית על בחינת בטיחות ויעילות תרופות ב- FDA הצביעה נגד אישור התרופה, ברוב דחוק (5  מול 4). בניגוד לעמדת מומחיה, ה- FDA נתנה אז אישור מותנה לתרופה, ובלבד שתימכר לנשים שהחברה תוכל להוכיח שיפיקו תועלת מתרופה זו. בחזרה לימינו אנו - בהצבעה האחרונה, על שלילת ההתוויה לסרטן שד, זו שתוצאותיה פורסמו השבוע, כבר הצביעו מומחי הפאנל ב- FDA פה אחד. נגד.

 כל הפרשה גררה ביקורת על תפקוד ה- FDA בנושא, בהיבט הספציפי של התרופה אווסטין וכן בהקשר הכוללני יותר של אישור תרופות לטיפול במחלות סופניות כמו סרטן, כאשר התרופה אינה מרפאת את הסרטן אלא רק מאריכה את חיי החולים במספר חודשים. עתה, מעניין לעקוב ולראות האם מקרה נדיר זה של שלילת התוויה לאחר אישורה, ישנה את הליכי האישורים או קבלת ההחלטות של ה- FDA במקרים בהם הנתונים המדעיים אינם חד משמעיים.

האישור הראשוני של אווסטין היה בשנת 2004, לטיפול כקו ראשון בסרטן המעי הגס. אז הוכרה אווסטין כתרופה מבטיחה, הראשונה במסגרת סוג חדש של טיפולים בסרטן הפועלים על-ידי ניתוק אספקת הדם לגידול, הגורם להרעבת הגידול להאטה בהתקדמותו ואולי אף להפסקת גדילתו. עם השנים נוספו התוויות נוספות לטיפול בסוגי סרטן שונים: ריאות, גליובלסטומה, כליות וכמובן סרטן שד. כבר בשנת ההשקה חצתה התרופה את רף ה- 500 מיליון דולר במכירות, ובשנה שלאחר מכן כבר השיגה מכירות של מעל מיליארד דולר. בשנת 2010 כבר צמחו המכירות לכמעט 7 מיליארד דולר.

תחרות ממקום בלתי צפוי - לראות כדי להאמין

אין זו הפעם הראשונה שחברת ג'ננטק נתקלת בהתמודדויות מאתגרות הקשורות באווסטין. בשנת 2006 ערך רופא עיניים מארה"ב ניסוי תמים שסופו במחלוקת משפטית שגררה הפסדים כבדים לחברה. החברה עבדה אז על תרופה חדשה ומבטיחה לטיפול בניוון מקולרי גילי (age related macular degeneration). התרופה, לוסנטיס היתה אז בשלבי פיתוח מתקדמים, לאחר שהוכיחה תוצאות מצויינות בהתוויה זו. הפוטנציאל העסקי היה נראה מבטיח שכן ניוון מקולרי גילי הינו תופעה נפוצה - עפ"י ההערכות – מעל 10 מיליון איש בארצות הברית סובלים ממחלה זה, הנחשבת לגורם מספר אחד בעולם המערבי, לעיוורון.

המהפך אירע כאשר רופא עיניים אמריקאי, פרופ' פיליפ רוזנפלד, שם לב לדמיון הרב בין שתי התרופות והחליט להזריק לתוך עין של חולה 1 מ"ג בלבד של אווסטין. התוצאות היו מיידיות ומדהימות. השימוש בתרופה שנועדה להתוויה אחרת נפוץ בין הרופאים ברחבי העולם מפה לאוזן, ועד היום מטופלים בה אלפי חולים.  לרוע מזלה של החברה, הביצועים המפליאים של אווסטין בניוון מקולרי גילי, התפרסמו בשנה בה אושרה התרופה לוסנטיס, (2006), לאותה התוויה ממש. כמעט אצל כל החולים שיפר שימוש באווסטין את מצב המחלה באופן משמעותי מה שהוביל חוקרים בכל העולם לנסות ולטפל באווסטין בהזרקה תוך-עינית, אצל חוליהם. בלא כל ספק, מדובר במקרה מדהים בו בוצעה העתקה של טיפול שאושר לאינדיקציה אחת, לטיפול באינדיקציה אחרת, ללא התוויה ((off label וזאת תוך הזרקה לעיני החולים, מבלי שיש הוכחה ממשית בספרות ליעילות בהתוויה זו. השימוש בכמות כל כך קטנה מן התרופה אווסטין לטיפול באיבוד הראיה גזר מחיר זול מאוד – כ- 50$ לזריקה, לעומת כ- 2,000$ לזריקה בלוסנטיס. כך יצא שהחברה נדהמה לגלות כי המתחרה הקשה ביותר של אחת מהתרופות המבטיחות ביותר שלה היא תרופה אחות, גם היא שלה. עפ"י נתוני מדיקייד כיום, אווסטין תופסת את מרבית ההזרקות בגין ניוון מקולרי גילי.

התוצאות הכספיות המאכזבות (יחסית לפוטנציאל) של לוסנטיס הביאו את החברה לנסות לפתוח במלחמה בכל החזיתות בשימוש באווסטין לניוון מקולרי גילי: פניה לרופאים בניסיון להגביל את השימוש באווסטין מטעמי בטיחות החולה, וכן בקישור לקוחות המתקשים במימון לוסנטיס עם גורמים מממנים. הנסיון למנוע מהאופטלמולוגים גישה לאווסטין נתקל במחאה רחבת היקף. המחאה גלשה גם לאירופה, ובבריטניה  התרופה כלל לא אושרה לשימוש מטעמי עלותה האדירה, מול המתחרה הזולה – אווסטין. חברת רוש מצאה את עצמה בבעיה כפולה ומכופלת: תחילה, הפוטציאל המסחרי האדיר של לוסנטיס נפגע קשות (על פי תחזיות האנליסטים לוסנטיס יועדה להשיג מכירות של 10 מיליארד דולר בשנה וככל הנראה לא תגיע אף למחצית מכך) ובהמשך – פגיעה רחבה בתדמית החברה – בקרב הרשויות, הרופאים והחולים.

אז מה היה לנו כאן? אווסטין, לכאורה, תרופה "שוברת קופות", כזו שכל חברה אינובטיבית, קטנה כגדולה, חולמת להחזיק בצבר המוצרים שלה, אך מאחורי החזות הזוהרת, נתונים זוהרים פחות: השקעה מסיבית ע"י החברה בפיתוח התרופה (עפ"י הערכות אנליסטים מעל 3 מיליארד דולר הושקעו בפיתוח, כולל האישורים להתוויות הנוספות), בנתוני הרווח התפעולי של החברה,העומד על כ- 30%, נראה כי החזר ההשקעה לא היה טריוויאלי. כשמוסיפים את לוסנטיס לתמונה, ברור כי לא לכך ציפתה החברה מצמד תרופות אינובטיביות, שהיו אמורות להניב לה ביחד קופון שמן. נותר רק לקוות, למען החולים (וכמובן גם לטובת החברה), שלשמן של תרופות כמו אווסטין ודומותיה, העולות ממון כה רב, ייקשרו רק חדשות שיביאו בשורה חיובית לחולים.

הכותבת היא מייסדת Kamil Insights - ייעוץ עסקי לחברות פארמה וביומד בתחומי הערכות פוטנציאל מסחרי, ניהול פייפליין, מחקרי שווקים ואסטרטגיה שיווקית.

http://www.linkedin.com/pub/liora-kamil/15/541/ba9