אתמול הכנסת הצביעה בעד חוק לשון הרע, או בשפת העיתונאים "חוק ההשתקה".

התקשורת יצאה בזעם נוראי והאשימה את הממשלה שהיא פשיסטית, ימנית ולא דמוקרטית.

למרות האמת שיש בהאשמות אלה, האם באמת אפשר להאשים את הממשלה?

התקשורת כבר שנים מתנהגת בצורה לא אחראית עם הכוח שניתן להם. מערכות התקשורת והעורכים העלימו עין בשעה שאוחזי עט וכתבים הכפישו, כתבו ידיעות ללא ביסוס, הדליפו ואף שיקרו. הם צבעו את העיתון בצהוב בידיעה שהמדינה חסרת אונים כנגדם. כמה פעמים התפרסם שמו של הרוג לפני ידיעת המשפחה? כמה פעמים נגזר דינו של אדם בתקשורת עוד לפני פסיקת בית המשפט? כמה פעמים קראתם כתבה מעורפלת וחסרת סימוכין שכל תכליתה להכפיש איש ציבור מפיו של "גורם בכיר"? 

"אם כוח גדול מגיעה אחראיות גדולה". מערכות התקשורת השתמשו בכוח מבלי לקחת אחראיות. העיתונאים יצרו כזה אנטגוניזם מצד נבחרי הציבור, שכבר שנים חובטים בהם ללא רחמים, שכשבאו להצביע, לא פלא שפעלו מהבטן ולא מהראש.

אני מאשים את התקשורת, שבהתנהגותם המופקרת, דפקה את כולנו.