כותרות TheMarker >
    ';

    ככול שחולף הזמן

    ארכיון

    0

    מִגְדַּלּוֹר

    8 תגובות   יום שלישי, 22/11/11, 17:14

    אַתְּ כְּמִגְדַּלּוֹר

    לִסְפִינָה טְרוּפָה

    בְּלֵב יָם

    מְחַפֶּשֶׂת חוֹף מְבַטְּחִים.

    אֲלֻמָּת אֹרֶךְ נָעָה

    שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת

    בְּסִיבוּב אֵין סוֹפִי

    מְנַצְנֶצֶת בֵּין הַגַּלִּים הָאַכְזָרִים.

    תַּעְתּוּעַ

    קֶרֶן אֹרֶךְ הוֹפֵךְ אָבִיךְ

    מֵהַמֶּרְחָק הַזֶּה

    הַסְּפִינָה טוֹבַעַת

    אֵין מִי שֶׁיַּחֲזִיר אֶת הָאוֹר.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/11 21:19:
      אין מי שיחזיר את האור זה חזק
        23/11/11 12:35:
      דימויים נהדרים. היא כמגדלור מסמנת את הדרך להגיע לחוף מבטחים. כמה יפה כתיבתך
        23/11/11 11:52:
      כשאור לא מוחזר. .. מקסים.
        23/11/11 11:29:
      רק לא לטבוע. יפה כתבת, כהרגלך
        23/11/11 10:55:
      דימוי נפלא המעצים את אשר ביקשת לתאר...
        23/11/11 00:08:
      יופי של דימויים בשיר .. כמעט כמו אור הלבנה היקר על פני הים האכזר ...
        22/11/11 18:56:
      תעתועים.. בלב ים. והמילים שלך - המיית לב.
        22/11/11 18:54:

      ''