רשלנות רפואית | חוכמה לאחר מעשה
בהיותו בן 4, סבל התובע מחום גבוה ונפיחויות וכתוצאה מכך הובהל לבית החולים לצורך בדיקות.
הרופאים ביצעו סדרה ארוכה של בדיקות שכן לא היה ברור מדוע התובע סובל מתופעות אלה. בסופן של בדיקות, הגיעו הרופאים למסקנה כי מדובר בגידול ממאיר ועל כן הפנו אותו בדחיפות לביצוע טיפולי כימותרפיה.
התובע החל בביצוע הטיפולים, כפי שהורו הרופאים. אולם, לאחר מס' טיפולים בודדים הגיב התובע לטיפול בצורה קיצונית, מצבו הגופני התדרדר והוא איבד את הכרתו לחלוטין. כעבור מס' שבועות שב התובע להכרתו, אולם, למרבה הצער נהפך לנכה 90% עם פיגור שכלי והתקפי אפילפסיה.
בדיעבד, התגלתה אמת מצערת לא פחות, והיא שלמעשה כלל לא היה צורך בביצוע טיפולי כימותרפיה, ומדוע? מאחר וכלל לא היה מדובר בגידול ממאיר אלא בזיהום ויראלי.
בעקבות המקרה הוגשה תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי. במסגרת הבירור המשפטי, לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים כי הייתה טעות באבחנה הרפואית, אשר הובילה לביצוע טיפולי כימותרפיה שלא לצורך.
יחד עם זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את התביעה.
כיצד נימק זאת בית המשפט? כנסו וקראו: רשלנות רפואית באבחנה |