כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כמה רחוק ללכת?

    האישי הוא הפוליטי, ולהיפך. אני אתייחס כאן לרעיונות והתהליכים, החברתיים, הסביבתיים והבין-אישיים, שמשפיעים על כולנו.

    0

    הם מ-פ-ח-ד-י-ם

    10 תגובות   יום רביעי, 23/11/11, 12:11

    על פניו נראה שהמחאה מתה. הממשלה והכנסת לא רק מתעלמות ממנה, אלא אף מנהלות מסע חקיקה אנטי-חברתי הנוגד את הצדק, ויוצא נגד בית-המשפט, התקשורת, הנשים, השמאל, המתמחים, הערבים, וכל שאר האנשים שאינם משתייכים אל השלטון הגברי-לבן-עשיר-ימני שלנו. חוקים שדשדשו לאורך זמן בנבכי הכנסת מקודמים בחופזה, יוזמות חדשות רואות אור חדשות לבקרים, והממשלה נלחמת מלחמת חורמה בכל מי שמעיז לפתוח את הפה ולדבר על צדק או על חברה.

     

    אלא שאם נבדוק את העניין בקנה מידה גדול יותר, נראה שהגל הזה לא מתעלם מהמחאה אלא נובע ממנה. כל מהפכה בהיסטוריה לוותה בריאקציה שיצאה נגדה באלימות. המהפכה הצרפתית הובילה לחשוכה בדיקטטורות, בעקבות כל גל פמיניסטי באו נסיגה ודיכוי, ולינקולן, גנדי, מרטין לותר קינג, סאדאת ורבין נרצחו. הסדר הישן תמיד עמד, ועומד, ונלחם חזרה. אבל הרעיונות, והעם, תמיד גדולים ממנו. בסופו של דבר הם תמיד מנצחים.

     

    גם המחאה הישראלית, כחלק מהמחאה המתחוללת בכל העולם, נמצאת תחת התקפה מתמדת. בשבוע הראשון כינו את המוחים אנרכיסטים. מהשבוע השני התקשורת מסבירה בהתמדה שמנהיגי המחאה, אלה ש"הביאו" את העם לרחובות, התחילו להסתכסך, והמחאה גוועת. (YNET, למשל, סיקר את כל המחאה תחת הכותרת "סדק חברתי". גדעון לוי הסביר שכיוון שההפגנה באוקטובר לא היתה גדולה כמו בקיץ, המחאה לא באמת היתה מחאה. בכך הוא פיתח תפישה הסטורית חדשנית לפיה מה שלא הווה, לא היה). עתה הגיעה שעתה של הריאקציה הממוסדת, המונהגת על ידי הממשלה.

     

    הריאקציה אינה רציונלית. נתניהו לא ישב וחשב והגיע להחלטה השקולה שהוא בוחר ללכת בדרכם של מובארק, קדאפי ואסד, ולהילחם כמותם במחאה של העם שלו. זוהי התנהגות הנובעת מרגש, מפחד, אפילו מהיסטריה. אין לממשלה תוכנית סדורה ומתוכננת, היא פועלת בבהילות, בקדחתנות, תוך יריות לכל הכיוונים. כי אסד, פקחי עיריית תל-אביב, שוטרי ניו-יורק, צבא מצרים ונתניהו, כולם מגיבים באלימות בלתי פרופורציונלית מאותה סיבה עצמה: הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

     

    והם מפחדים בצדק, גם אם במדינות הדמוקרטיות מנהיגים לא יוצאו להורג, רק יתחלפו. כי המחאה לא מתה, ולא יכולה למות. כי הרצון שלנו בצדק לא ישתנה. הוא לא השתנה בגלל שכמה צעירים שהתקשורת הגדירה כמארגני המחאה הסתכסכו או לא, והוא לא השתנה בגלל שעיריות פינו מאהלים, והוא לא משתנה בגלל שנופלים עלינו טילים, והוא לא ישתנה גם אם הממשלה תחוקק עוד ועוד חוקי חוסר-צדק. להיפך.

     

    לכן המחאה לא יכולה למות. היא תתבטא פעם כך ופעם אחרת, בהפגנות או במשמר הכנסת או בכתיבה או בכל דרך שהיא. לפעמים היא לא תתבטא בכלל. אבל המחאה לא מתה, ולא תמות, ובסופו של דבר אנחנו, העם, ננצח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/11 11:49:

      צטט: אסתי הורן 2011-11-24 08:10:13

      צטט: בחור ..פשוט 2011-11-23 23:31:51

      אתה יכול בבקשה לפרט על אילו חוקים מדובר שהם אנטי חברתיים ?
      ("..אלא אף מנהלות מסע חקיקה אנטי-חברתי הנוגד את הצדק, ויוצא נגד בית-המשפט, התקשורת, הנשים, השמאל, המתמחים, הערבים, וכל שאר האנשים..")

      אם אתה מדבר על "חוק לשון הרע" אז נא הסבר מדוע הוא אנטי חברתי ?
      שכן דווקא בא להגן על האזרח (גם פוליטיקאי ונשיא הם אזרחים) במידה ויפורסמו דברים שקריים ויפגעו בשמו הטוב.

       

      בשבוע הראשון אחרי הפגרה הועלו ארבעה חוקים חברתיים שנועדו לעגן בחקיקה את זכויות היסוד של האדם למזון, בריאות, חינוך, דיור ורווחה. הקואליציה טירפדה את כולם. את המלצות טרכטנברג שהתחייבה לקבל היא לא מקדמת. בדרישות הרופאים, העובדים הסוציאליים והמורים למערכות בריאות רווחה וחינוך סבירות היא נלחמת, וכך גם בדרישת ההסתדרות לתנאים סוציאליים מינימליים למאות אלפי עובדי הקבלן. החוקים האוסרים על תרומות מחו"ל פוגעים לא רק בארגוני שמאל אלא בכל הארגונים החברתיים, כולל ארגוני נשים וארגוני רווחה. לא אכנס כאן לכל שאר החוקים ופגיעתם.

      אם כך כרגיל חוסר דיוקים !

      כי נכתב בפוסט שהממשלה חוקקה חוקים אנטי חברתיים וכעת את כותבת שהיא בעצם טירפדה חוקים חברתיים - זה הבדל מהותי .

      שכן הכי קל להציע חוק פופוליסטי הכל חינם לכולם ... את זה גם אני יכול ... 

      יש אנשים כמוני שחושבים שהטיפול ביוקר המחיה הוא לא מדינת רווחה אלא פירוק המונופולים ולטפח תחרות אמיתית (לכן חוקים כאלה אולי נדחו וזה בסדר)


       

      לגבי חוק לשון הרע- החוק בארה"ב, למשל, מבדיל בין פרסומים לגבי אנשים פרטיים ואישי ציבור. כשאדם נבחר לתפקיד ציבורי, הוא יודע שהוא עומד לפני הציבור, שכן במדינה דמוקרטית זו הדרך של הציבור לדעת איך פעלו נציגיו ובמי עליו לבחור. חוק שיאסור על אנשים לפרסם מידע על מחדלי אישי ציבור אם אין ברשותם תיק הוכחות שיעבור חקירה נגדית בבית-משפט, הוא חוק שבהחלט פוגע בדמוקרטיה ובחברה, ולא במקרה הוא לא קיים בשום ארץ דמוקרטית.

      א. ישנה אפשרות שזה יהיה גם כאן (הפרדה בין אנשי ציבור לאנשים פרטיים) 

      ב. מצד שני הרי כולם קופצים וזה הדבר הראשון ששומעים לגבי נבחרי ציבור שחשודים במשהו - שהם הרי אזרחים כמוני כמוך לפני שהם נשיאים שרים וכו .. אז תחליטו .

      ג. למה כולם קופצים לגבי החוק הזה ? הרי חוק לשון הרע היה קיים תמיד רק שעכשיו הפיצוי הוא פי 6 .

      ממה חוששים העיתונאים הרי הם מפרסמים רק אמת לכן אינם חשופים לתביעות ? (אולי כי הם לא תמיד מפרסמים את האמת ?!)

       

      קיצר כרגיל - צביעות .


       

       

        24/11/11 08:10:

      צטט: בחור ..פשוט 2011-11-23 23:31:51

      אתה יכול בבקשה לפרט על אילו חוקים מדובר שהם אנטי חברתיים ?
      ("..אלא אף מנהלות מסע חקיקה אנטי-חברתי הנוגד את הצדק, ויוצא נגד בית-המשפט, התקשורת, הנשים, השמאל, המתמחים, הערבים, וכל שאר האנשים..")

      אם אתה מדבר על "חוק לשון הרע" אז נא הסבר מדוע הוא אנטי חברתי ?
      שכן דווקא בא להגן על האזרח (גם פוליטיקאי ונשיא הם אזרחים) במידה ויפורסמו דברים שקריים ויפגעו בשמו הטוב.

       

      בשבוע הראשון אחרי הפגרה הועלו ארבעה חוקים חברתיים שנועדו לעגן בחקיקה את זכויות היסוד של האדם למזון, בריאות, חינוך, דיור ורווחה. הקואליציה טירפדה את כולם. את המלצות טרכטנברג שהתחייבה לקבל היא לא מקדמת. בדרישות הרופאים, העובדים הסוציאליים והמורים למערכות בריאות רווחה וחינוך סבירות היא נלחמת, וכך גם בדרישת ההסתדרות לתנאים סוציאליים מינימליים למאות אלפי עובדי הקבלן. החוקים האוסרים על תרומות מחו"ל פוגעים לא רק בארגוני שמאל אלא בכל הארגונים החברתיים, כולל ארגוני נשים וארגוני רווחה. לא אכנס כאן לכל שאר החוקים ופגיעתם.

       

      לגבי חוק לשון הרע- החוק בארה"ב, למשל, מבדיל בין פרסומים לגבי אנשים פרטיים ואישי ציבור. כשאדם נבחר לתפקיד ציבורי, הוא יודע שהוא עומד לפני הציבור, שכן במדינה דמוקרטית זו הדרך של הציבור לדעת איך פעלו נציגיו ובמי עליו לבחור. חוק שיאסור על אנשים לפרסם מידע על מחדלי אישי ציבור אם אין ברשותם תיק הוכחות שיעבור חקירה נגדית בבית-משפט, הוא חוק שבהחלט פוגע בדמוקרטיה ובחברה, ולא במקרה הוא לא קיים בשום ארץ דמוקרטית.


       

        24/11/11 08:07:
      מאמר חכם. צריך לקחת דוגמה ממצריים, ולשלוח את המובארקים שלנו ל...אכול ארוחות
        24/11/11 07:52:

      צטט: בין הפטיש לסדן 2011-11-23 21:28:48

      כאשר את מדבר על הרוב הלבן אשכנזי - גברי - האם אתה מכוון ל 80 אחוז מבית המשפט העליון שעונים על ההגדרה הזאת? הסבר לנו בבקשה.

       

      בממשלה שלנו מתוך 30 שרים יש 2(!) נשים, אף ערבי או דרוזי או בדואי, מעט ספרדים ורק ימניים ודתיים, (בניגוד מוחלט לבית המשפט העליון שיש בו ייצוג לכל אלה, גם אם לצערה של הממשלה הוא לא נשלט ע"י ימניים-דתיים).

        24/11/11 07:36:
      לא בטוח שצריך לערבב שמחה בשמחה, מה גם שחקיקה היא דבר שלוקח זמן וסיכוי סביר שחלק ניכר מההצעות שהועלו לאחרונה התחילו להתבשל זמן רב לפני המחאה. ההרגשה שיש כאן גל חקיקתי נובעת כנראה מהעובדה שהחכים מהקואליציה גילו שיש להם רוב כמעט אוטומטי - מעין יכולת כמעט מוגבלת להעביר חוקים, וגם שכמעט אין מי שיעצור אותם. המקום היחיד לעצור חוקים "לא חוקתיים" הוא בבית המשפט - וזה כנראה המקום אליו מכוונים אותם מחוקקים - כך הם יצליחו להשיג שתי בייצים בבת אחת. מצד אחד לערער עוד יותר את סמכותו של העליון (השנוא לשיטתם), ומצד שני לקבל חשיפה תיקשורתית ולהצטייר במחנם כלוחמי שמרנות. אוסף החוקים לא בנוי כמקשה אחת, אבל המחנה המשותף שלהם הוא הרצון של המחוקק להגביל את יכולת הפעולה (ובעיקר של הביטוי) של מתנגדיהם. עיקרון אחר הוא ניסיון להפוך את בית המשפט לזרוע נוספת של הממשלה (כלומר ליצור בית משפט עליון צייתן). על כך הם דיברו בהרחבה שכדי ל"שלוט באמת" מוקדי הכוח השלטוניים צריכים להיות "בידיהם". באופן אישי נראה לי שהכיוון הוא להפוך את העיתונות ובית המשפט העליון וכו' לשופר של הממשלה.
        23/11/11 23:31:

      אתה יכול בבקשה לפרט על אילו חוקים מדובר שהם אנטי חברתיים ?
      ("..אלא אף מנהלות מסע חקיקה אנטי-חברתי הנוגד את הצדק, ויוצא נגד בית-המשפט, התקשורת, הנשים, השמאל, המתמחים, הערבים, וכל שאר האנשים..")

      אם אתה מדבר על "חוק לשון הרע" אז נא הסבר מדוע הוא אנטי חברתי ?
      שכן דווקא בא להגן על האזרח (גם פוליטיקאי ונשיא הם אזרחים) במידה ויפורסמו דברים שקריים ויפגעו בשמו הטוב.


        23/11/11 21:28:
      כאשר את מדבר על הרוב הלבן אשכנזי - גברי - האם אתה מכוון ל 80 אחוז מבית המשפט העליון שעונים על ההגדרה הזאת? הסבר לנו בבקשה.
        23/11/11 20:12:
      בדרך כלל זהו סדר העניינים, השלטון משתדל בכל כוחו לחסום את המחאה. הוא מחוקק חוקים שיגבילו את חופש הבעת הדעה, ההתארגנות ועוד. אבל לפעמים החקיקה הזאת וההתייחסות אל מרד ההמונים עולה בקנה אחד עם הבוחרים בשלטון. הם משתפים פעולה, הם מרוצים שהשלטון פועל על פי אמונותיהם.. במקרה כזה, יש שני מחנות.המחנה המרוצה מהמצב מפעיל את מירב כוחו לשכנע כי הדרך הנכונה נבחרה. המחנה המאוכזב יכול להמשיך במחאה (שסיכוייה קלושים) או להתארגן בצורה נבונה לקראת בחירות ולגרום להחלפת השלטון.
        23/11/11 18:09:
      At least we have hope for change
        23/11/11 17:42:
      אכן.אלה תהליכי עומק.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתי הורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין