הסתובבתי היום בין עשירים ראיתי אותם בבוקר שותים קפה מול הים די משועממים, הכסף שלהם זורם ואשה יפה וטיפשה צוחקת בגלים שכבה דקה של אנשים שניזונה מעמל כפם של כל היתר.
מה היה קורה לו לא הייתי מתאוה להיות עשיר? לו הייתי מסתפק בלחם ומים וקרת גג פעוטה לו לא הייתי חולם להיות עשיר כמותם לו לא הייתי משתעבד לרצות עוד ועוד
אז לא הייתי קם כמו חמור לעבוד בפרך כמו טיל עיור מונחה ע"י חלום לעושר שלעולם לא יתגשם כמו נרקומן מהמר כפוי שלעולם לא יזכה בגורל האשליה אז היתה נעלמת- והייתי יושב לי בביתי. ובהעדר עבדים - אולי אז העשיר שמעליי היה פחות מחייך.
כמה חשובות הן הפרסומות המפתות כמה חשובות הן התאוות הקטנות והגדולות כמה חשובות הן השאיפות לגדולות ונצורות הרי בלעדיהן - כולנו היינו עשירים ולא רק שכבת ליצנים.
כמה עניים כבר הפכו לעשירים? וכמה עשירים פשטו את רגלם? ישנם מעמדות קבועים שאחוזים אפסיים חמקו מבעדם העניים והעשירים - שני עמים החולמים לעושר - הם עבדי העשירים. |