מעכשיו רשמית, עיתונאי שיתבע על שקר והשמצה והוצאת דיבה, יצטרך לשלם לקרבן 300,000 שח. מה קרה אתמול? הוא היה צריך לשלם רק 50,000 שח.
אז קחו תקציב פרסום, הוא עולה יותר משקר של אתמול. נו. עיתונאי קטן שלי, שנרדם טוב בלילה תשקר שקר סקסי ועסיסי, העיתון ימכר טוב יותר, או הרייטינג בטלויזיה, או האייטם ברדיו ואז אם יש לקרבן כוח, מרץ, ועורך דין טוב, הוא יתבע אותך.
העיתונאי הקטן ימצא כדובר שקר, אז הוא ישלם לקרבן מעט כסף (הקרבן עוד יוסיף כסף לעו"ד - שכר טרחה) והעיתונאי הקטן, אחרי שפיכת הדם, יישן טוב יותר בלילה. הוא יקבל בונוס על אייטם מוכר במיוחד.
הקרבן ינסה לתפוס מקום בעמוד הראשון או השני שהם שקרו. שהם טעו. שדפקו לו ת'פרנסה, את הקרירה. קול קורא במדבר. ככה הוא ירגיש. ואז, הוא ילקק את פצעיו. ינסה לנחם את הילדים שלו שמפחדים ללכת לבית הספר. יעודד את אישתו להחזיר את התור שהיא ביטלה לספרית, מרוב בושה. יחפש הלוואה או משהו כדי לגמור את החודש.
אה, עיתונאי קטן שלי? יש חוק חדש. חוק השתקת השקרנים. קשה, אה?
ממש חוצפה. לחוקק חוק שאסור לשקר. הרי אם תמצא דובר אמת. או יתרה מכך. ששיקרת אך בתום לב. היית בטוח שאתה דובר אמת. אבל שיקרת. טעית. לא תצטרך לשלם את התעריף הגבוה. את התעריף הגבוה תשלם רק אם תשקר במצח נחושה. ולזה קוראים חוק ההשתקה. תגידו לי אם זו לא חרפה.
יעל אלון
|