כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    הוצאת דיבה בע"מ

    17 תגובות   יום חמישי, 24/11/11, 15:24

     

    ''

     

    התקשורת "זזה בדאווין" (הג'ירפות)

     

       

    התקשורת רועשת וגועשת על התייקרות המחיר של הוצאת דיבה, וכתוצאה מכך ירידה ברווחיות ובכדאיות של הוצאת דיבה. המחיר קפץ מ 50 אלף ל-300 אלף, עלייה של כ-500%!

    אפשר להבין את התקשורת, עכשיו הם יצטרכו להכין תוכניות כלכליות אחרות, שיתאימו לעלויות החדשות, בנוסף לתוכנית הבראה שבה יאלצו לפטר הרבה עובדי דיבה. רק עובדי דיבה בכירים מאוד, כאלו שיכולים להביא רייטינג מהוצאת דיבה, שיהיה שווה בערך כספי ליותר מ-300 אלף שקלים, יישארו בעבודה.

     

    העונש על הוצאת דיבה, כמו כל עונש אחר, נועד גם להרתיע מביצוע עבירה, אבל התקשורת מנצלת את היכולת לתרגם רייטינג לכסף על מנת להפוך את העונש לכדאי, כנראה שזו לא בעיה לייצר כסף מרייטינג בערך שעולה על 50 אלף שקלים, אבל כן בעיה להצליח להרוויח כסף כשעלות העונש היא 300 אלף שקלים.

     

    חוק איסור לשון הרע נועד להגן מפני הוצאת דיבה, ולא נועד לסתימת פיות ע"י הפחדה, מי שמפחד מפני איום בתביעת דיבה, כנראה שיש לו סיבה טובה.

     

    מה זה כל כך משנה אם הסכום הוא 50 או 300 לעניין הוצאת הדיבה?

    הוצאת הדיבה לא קשורה בשום צורה לסכום כספי, היא קשורה אך ורק לשאלת הדיבה, כן או לא, ובכל מקרה, בית המשפט לא חייב לקבל, במקרה של אשמה, את מלא סכום התביעה!

    הסכומים הנ"ל הם סכומי מקסימום לתביעה, בית המשפט יחליט אם לקבל את התביעה בכלל, ואיזה סכום פיצוי ישולם.

    לכן, הבהלה של אנשי התקשורת מבטאת בסך הכול את רצונם להמשיך להוציא דיבה בזול (וגם את שנאתם העיוורת לביבי).

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/17 19:00:

      היום גם יש הרבה מקרים של הוצאת דיבה בפייסבוק וברשתות החברתיות, אני חושב שגם על מקרים כאלו בפייסבוק למשל אפשר לקחת עורך דין הוצאת דיבה שיטפל בעניין.

        26/11/11 13:54:

      צטט: irisoded 2011-11-26 08:33:20

      צטט: יגאל פישר 2011-11-25 23:49:40

      צטט: irisoded 2011-11-25 19:05:32

      התייחסת לחלק המשני של החוק, הדבר החמור בו הוא בכלל לא העלאה ל-300 אלף שקל, אלא- שעל התובע לא חלה הוכחה כי נגרם לו נזק. בעיני זה חמור והחוק הזה הוא דיקטטורי. 

      איריסהיקרה (מותר "יקרה"? כי אנחנו לא מכירים ואני לא רוצה שזה יעלה לי ביוקר ;-)

      גם היום אין צורך להוכיח נזק לצורך קבלת פיצוי עד 50,000 ש"ח ואם אנחנו באותו עניין זה מזמן 70,000 כי הסכום בחוק המקורי נושא הפרשי הצמדה ופעם היתה כאן אינפלציה.

      כך או אחרת תהיי רגועה - ועדת החוקה ממילא תסרס את החוק בניצוחו של שיט   רית כך שהעוקץ כולו ינטל מהחוק , גם מהחוק המקורי וניתן יהיה להשמיץ חופשי אחרי התיקון לחוק.

      ///////////

      פישר היקר, בטוחתני שאתה יודע מה שאתה אומר, חלקית לפחות, אני לא אופטימית כמוך בעניין סירוס החוק הזה, אבל אכן אשמח אם שטרית יפעל כדבריו ויתנגד הוא ואחרים לחוק הזה בקריאה שנייה.

      ממי בדיוק יש לך לחשוש? 

      ואת מי בדיוק "משמיצים"?

      מדוע שאדם מן השורה ירצה להקשות ולכבול את חופש הביטוי של העיתונות, במיוחד סביב נושאים החושפים אותה ללשון הרע.

      למשל, האם לא היתה צריכה לפעול בעניין קצב?

      לא לפעול בעניין המטרידן שרצה להיות מפכ"ל?

      כידוע, מימלא עיתונאים יכולים לפרסם רק אם מדובר בדמות ציבורית- חשבתי שכו-לנו

      מסכימים שאין לתת לנציגי הממסד להתנהל ללא ביקורת.

       

       

      איריס היקרה (את יכולה לקרוא לי יגאל)

      כן, אני יודע על מה אני מדבר. גם כי כבר יצא לי לייצג אנשים שדיבתם הוצאה וגם כי עקבתי לצערי הרב אחרי יוזמות החקיקה של כבוד הח"כ שיט ריט.

      גם כך קשה לשכנע שופט שהשם של אדם מהיישוב, לא פוליטיקאי מפורסם, שווה משהו ושאם מחפישים את שמו של אדם, הרי אינהרנטית גורמים לו נזק נפשי וכלכלי. אם תבדקי פסיקות של סתם אנשים בעניין לשון הרע תגלי שהסכומים הנפסקים, אם בכלל, הינם מצחיקים!

      אשר לכבוד הח"כ... די בנזק שהוא גרם בעיני לכל מיני חלקים במערכת המשפט כאשר היה כבוד השר. שום דבר טוב , לא יצא מכבוד הח"כ.

      אז אני לא רוצה שוועדת החוקה תסרס את החוק ואני לא חושב שהגדלת הפיצוי (המקסימלי) תגביל את חופש הביטוי , מקסימום היא תגרום לאנשים לחשוב עוד פעם לפני שהם משמיצים.

        26/11/11 13:53:

      צטט: רונן מאיר 2011-11-26 12:00:12

      1. אתה צודק לגמרי כאשר אתה מכוון לאינטרס הכספי. התקשורת נמצאת במלחמה כלכלית. אחת התוצאות היא עיתונאים, כתבים, עורכים וכיוצ"ב שמצבם קרוב למצב של עובדי קבלן בדירוג נמוך.
      רכילות לא מבוססת היא חלק ממנגנון הרייטינג של התקשורת; עושים כותרות, גורפים קופה ואחר כך אולי מתנצלים אולי לא – תלוי כמה כוח יש לקורבן. ב-50,000 ש"ח זה סכון אחד, ב-300,000 ש"ח זה סיכון אחר.
      זה נכון שבמקרים רבים לתקשורת יש תפקיד בחשיפה, אבל המקרים האלה – האמיתיים – ממילא עוברים תהליכי אישרור פנימיים אחרים לגמרי.

      2. הטענה כאילו יעלמו התחקירים לא נכונה פעמיים. פעם אחת כי הם כמעט נעלמו במילא – זה לא משתלם תחקירים: העיתונאי החוקר יקר מן העיתונאי מרכל והמהגג, וזה לא בידור אז זה לא רייטינג.
      פעם שנייה כי המשמעות היא שהתפקיד של העורך הפך להיות קשה יותר – זה הכל. הצעת החוק בעצם אומרת ,תחשבו פעמיים", "תזיעו יותר". כל השאר תעמולה.

      3. 300,000 ש"ח זה לא סכום גדול – עלות הפקה של תשדיר איכותי, ספוט או שניים בפריים-טיים. עונש כזה לא ממוטט ערוץ תקשורת, אבל כמו שאמרת הוא מכריח אותו לשנות את המודל העסקי.

      4. מי שמציג את הדברים כאילו יש כאן איזה תכסיס לפטור את השלטון/ממסד/שררה מביקורת הוא/היא במקרה הטוב שטחי/ת ובמקרה הרע שקרי/ת. מה שנדרש הוא יתר אחריות.

      5. כמה התקשורת ששה לתחקר ראינו בעניין משה קצב, האנס הנשיאותי. שתיקה של שנים ארוכות. מסתבר שכדי להציל את א' מבית הנשיא מגורלה של א' ממשרד התיירות, אף אחד בתקשורת לא היה מוכן לסכן אפילו 50,000 ש"ח.

      זה בשם זכות הציבור לדעת רק מה שהתקשורת רוצה שידע.

       


      תודה על הסיכום :)

       

       

        26/11/11 13:45:

      צטט: Raindrop 2011-11-26 11:27:01

      צודק

       

      תודה :)

        26/11/11 12:00:

      1. אתה צודק לגמרי כאשר אתה מכוון לאינטרס הכספי. התקשורת נמצאת במלחמה כלכלית. אחת התוצאות היא עיתונאים, כתבים, עורכים וכיוצ"ב שמצבם קרוב למצב של עובדי קבלן בדירוג נמוך.
      רכילות לא מבוססת היא חלק ממנגנון הרייטינג של התקשורת; עושים כותרות, גורפים קופה ואחר כך אולי מתנצלים אולי לא – תלוי כמה כוח יש לקורבן. ב-50,000 ש"ח זה סכון אחד, ב-300,000 ש"ח זה סיכון אחר.
      זה נכון שבמקרים רבים לתקשורת יש תפקיד בחשיפה, אבל המקרים האלה – האמיתיים – ממילא עוברים תהליכי אישרור פנימיים אחרים לגמרי.

      2. הטענה כאילו יעלמו התחקירים לא נכונה פעמיים. פעם אחת כי הם כמעט נעלמו במילא – זה לא משתלם תחקירים: העיתונאי החוקר יקר מן העיתונאי מרכל והמהגג, וזה לא בידור אז זה לא רייטינג.
      פעם שנייה כי המשמעות היא שהתפקיד של העורך הפך להיות קשה יותר – זה הכל. הצעת החוק בעצם אומרת ,תחשבו פעמיים", "תזיעו יותר". כל השאר תעמולה.

      3. 300,000 ש"ח זה לא סכום גדול – עלות הפקה של תשדיר איכותי, ספוט או שניים בפריים-טיים. עונש כזה לא ממוטט ערוץ תקשורת, אבל כמו שאמרת הוא מכריח אותו לשנות את המודל העסקי.

      4. מי שמציג את הדברים כאילו יש כאן איזה תכסיס לפטור את השלטון/ממסד/שררה מביקורת הוא/היא במקרה הטוב שטחי/ת ובמקרה הרע שקרי/ת. מה שנדרש הוא יתר אחריות.

      5. כמה התקשורת ששה לתחקר ראינו בעניין משה קצב, האנס הנשיאותי. שתיקה של שנים ארוכות. מסתבר שכדי להציל את א' מבית הנשיא מגורלה של א' ממשרד התיירות, אף אחד בתקשורת לא היה מוכן לסכן אפילו 50,000 ש"ח.


        26/11/11 11:27:
      צודק
        26/11/11 11:10:

      צטט: irisoded 2011-11-26 10:27:45

      אני אסביר.

      א. תביעה ללשון הרע, יכולה להיות רק אם הדברים פורסמו בכלי תקשורת המונים- עיתון, אינטרנט, רדיו, עיתונות כתובה. למשל, השמצה במייל פרטי- לא ניתן לתבוע בגינה, או שכנה שהשמיצה אותך בפני שכנה אחרת, אינה עילא להוצאת דיבה, משום שלא הוציאה דיבתך ברבים.

      זה ממש ממש לא נכון!

      הדברים לא חייבים להיות מפורסמים בכלל, מספיק שהם נאמרו בפורום של וועד הבית, במקום העבודה שלך או במייל בתפוצה של עשרה אנשים.

       

       

      הדרך להוצאת הדיבה, כמות האנשים שנחשפו להוצאת הדיבה, לא חשובים בכלל, מה שחשוב זה העיקרון, ונקודת המבט של הנפגע.

       

      במהלך התחקיר שעשיתי לפני כתיבת הפוסט נתקלתי במקרה של אדם שתבע דיבה (50 אלף) כנגד שכנה שלו שבמהלך אסיפת דיירים ספונטאנית בחדר המדרגות האשימה אותו שהוא זה שגורם נזקים לרכבים החונים בחניה, וזכה במשפט אבל קיבל רק 10 אלפים שקלים פיצוי.

       

      אז אם אותו שכן היה תובע אחרי החוק החדש 300 אלף במקום 50, את חושבת שהיה מקבל יותר?


      הסכום החדש נועד עבור מקרים שבהם פגיעה בשם הטוב שווה יותר מ - 50 אלף שקלים, האם את חושבת שכל סוגי, מיני, ומקרי הפגיעות בשם הטוב שוות בערך הפגיעה שלהן? ולמה דווקא 50, למה לא 69, 101 או 300?

       

      ב. העניין הציבורי הוא קריטי, אינך מוצא אותו בחוק, משום שהוא קשור להליך המשפטי. כאשר עיתונאי נתבע ללשון הרע, בית המשפט בודק האם הוא עמד בשלושה דברים:

      א. אמת דיברתי- צריך להוכיח שפרסם עובדות, צריך להביא הוכחות, ולהראות שעשה כמיטב יכולתו לה=חקור את האמת.

      ב. תום לב- ביקש העיתונאי תגובה ממושא מחקרו, בדק טיעוניו, הצליב אותם, פרסם תגובתו ואיזן את המידע שבידו.

      ג. עניין לציבור- זו ההגנה הקריטית ביותר. אם אני עיתונאית ופרסמתי כתבה בעיתון על כך שהשכן שלי בוגד באשתו, זה לא יעבור את בית המשפט, כי אמנם הכל אמת אבל חדרתי לפרטיותו מבלי שהיה כאן עניין לציבור.

      לעומת זאת פרסמתי אונס של פלוני- עדיין אוכל לטעון שיש כאן עניין ציבורי, כי להתריע בפני סכנה.

      בזמנו, סתם דוגמא, ביקש בנו של אבוחצרא למנוע מעיתון לפרסם את מכתבי האהבה שלו לאשה נשואה, בית המשפט לא קיבל את תביעתו וטען כאן יש כאן עניין ציבורי, ליידע את קהל מאמיניו על כך. ועוד ועוד

      רוב רובם של תביעות שהגיעו לבית המשפט נדחו בזכות העובדה שעמדו בכבוד בשלושת ההגנות האלה.

      אלא מה, אם המו"ל של העתון, מנכ"ל החדשות, מנהל האתר, יבין שיש לו סיכון לשלם 300 אלף ש"ח ושהצד שכנגד בכלל לא צריך להוכיח נזק, הוא יקפיא הרבה תחקירים שאתה היית רוצה שיתפרסמו, מימלא המו"לים כיום אינם אידאולוגיים וחופש העיתונות לא מעניין אותם אלא רייטיניג וכסף, עכשיו יהיה להם טיעון טוב בפני העיתונאים לגנוז תחקירים שאתה ואני נרצה לקרוא. 

       

       

       

      כפי שכתבתי, אין הבדל בין עיתונאי לבין לא עיתונאי מבחינת המבחן המשפטי.

       

      משתמע ממה שאת כותבת, שאני צודק!

      אם המנכ"ל יקפיא תחקירים בגלל ההבדל שבין 50 ל - 300 זה אומר שזה לא משתלם לו להוציא דיבה במחיר החדש, כי הרי המבחן המשפטי של התחקיר בשאלה האם מדובר בהוצאת דיבה או לא, לא משתנה בעקבות הגדלת הסכום, תחקיר שיימצא חוקי היום, יישאר חוקי גם כשהסכום יהיה פי 6.

        26/11/11 10:27:

      אני אסביר.

      א. תביעה ללשון הרע, יכולה להיות רק אם הדברים פורסמו בכלי תקשורת המונים- עיתון, אינטרנט, רדיו, עיתונות כתובה. למשל, השמצה במייל פרטי- לא ניתן לתבוע בגינה, או שכנה שהשמיצה אותך בפני שכנה אחרת, אינה עילא להוצאת דיבה, משום שלא הוציאה דיבתך ברבים.

      ב. העניין הציבורי הוא קריטי, אינך מוצא אותו בחוק, משום שהוא קשור להליך המשפטי. כאשר עיתונאי נתבע ללשון הרע, בית המשפט בודק האם הוא עמד בשלושה דברים:

      א. אמת דיברתי- צריך להוכיח שפרסם עובדות, צריך להביא הוכחות, ולהראות שעשה כמיטב יכולתו לה=חקור את האמת.

      ב. תום לב- ביקש העיתונאי תגובה ממושא מחקרו, בדק טיעוניו, הצליב אותם, פרסם תגובתו ואיזן את המידע שבידו.

      ג. עניין לציבור- זו ההגנה הקריטית ביותר. אם אני עיתונאית ופרסמתי כתבה בעיתון על כך שהשכן שלי בוגד באשתו, זה לא יעבור את בית המשפט, כי אמנם הכל אמת אבל חדרתי לפרטיותו מבלי שהיה כאן עניין לציבור.

      לעומת זאת פרסמתי אונס של פלוני- עדיין אוכל לטעון שיש כאן עניין ציבורי, כי להתריע בפני סכנה.

      בזמנו, סתם דוגמא, ביקש בנו של אבוחצרא למנוע מעיתון לפרסם את מכתבי האהבה שלו לאשה נשואה, בית המשפט לא קיבל את תביעתו וטען כאן יש כאן עניין ציבורי, ליידע את קהל מאמיניו על כך. ועוד ועוד

      רוב רובם של תביעות שהגיעו לבית המשפט נדחו בזכות העובדה שעמדו בכבוד בשלושת ההגנות האלה.

      אלא מה, אם המו"ל של העתון, מנכ"ל החדשות, מנהל האתר, יבין שיש לו סיכון לשלם 300 אלף ש"ח ושהצד שכנגד בכלל לא צריך להוכיח נזק, הוא יקפיא הרבה תחקירים שאתה היית רוצה שיתפרסמו, מימלא המו"לים כיום אינם אידאולוגיים וחופש העיתונות לא מעניין אותם אלא רייטיניג וכסף, עכשיו יהיה להם טיעון טוב בפני העיתונאים לגנוז תחקירים שאתה ואני נרצה לקרוא. 

       

        26/11/11 09:04:

      צטט: irisoded 2011-11-26 08:46:13

      מה יהיה צביקה, אכשהו - אנחנו לא מצליחים להבין. חוק לשון הרע - הישן החדש- עושה הבחנה בין איש ציבור לבין אדם פרטי. עיתונאי שחושף פרטים אישיים של אדם שאינו דמות ציבורית, גם אם הדברים נכונים וניתן להוכיח אותם, יאושם בבית משפו בהוצאת דיבה כי - לא היה כאן עניין לציבור. כך שמלכתחילה - אחת ההגנות שעומדות בפני העיתונאי בבית משפט- זה שיש כאן עניין לציבור, כלומר מדובר בדמות ציבורית. כאזרח מן השורה- מצפה ממך לתמוך בתחקירים נגד אנש/ים ציבור ולא להחליש את יכולתם לפעול כך. זה הכל

       

      אני תומך מאוד בתחקירים כאלה, אבל תחקיר שזקוק להוצאת דיבה הוא לא תחקיר טוב, מה שחשוב זו האמת ולא התחקיר כשלעצמו.

       

      עד כמה שאני מבין את החוק, וקראתי אותו רק 4 פעמים, אין שום קשר לעניין הציבור, הוצאת דיבה יכולה להיות גם בין כותלי מקום העבודה, לא צריך פרסום בעיתון בשביל זה, וגם לא את עניין הציבור, מה שקובע זו האמת, האם הדברים נכונים או לא, האם הדברים מבזים או לא, וכו'.

       

      עוד לא הבנתי איך שינוי גובה סכום התביעה משנה את העיקרון?

      יכול להיות מעניין לדון עקרונית בדבר הצורך בחוק לשון הרע או בהגדרות של מה ומתי זו פגיעה בשמו של אדם, אבל סכום הפיצוי לא משנה את העיקרון, ולא את האמת.

        26/11/11 08:46:
      מה יהיה צביקה, אכשהו - אנחנו לא מצליחים להבין. חוק לשון הרע - הישן החדש- עושה הבחנה בין איש ציבור לבין אדם פרטי. עיתונאי שחושף פרטים אישיים של אדם שאינו דמות ציבורית, גם אם הדברים נכונים וניתן להוכיח אותם, יאושם בבית משפו בהוצאת דיבה כי - לא היה כאן עניין לציבור. כך שמלכתחילה - אחת ההגנות שעומדות בפני העיתונאי בבית משפט- זה שיש כאן עניין לציבור, כלומר מדובר בדמות ציבורית. כאזרח מן השורה- מצפה ממך לתמוך בתחקירים נגד אנש/ים ציבור ולא להחליש את יכולתם לפעול כך. זה הכל
        26/11/11 08:44:

      צטט: irisoded 2011-11-26 08:33:20

      צטט: יגאל פישר 2011-11-25 23:49:40

      צטט: irisoded 2011-11-25 19:05:32

      ///////////

      פישר היקר, בטוחתני שאתה יודע מה שאתה אומר, חלקית לפחות, אני לא אופטימית כמוך בעניין סירוס החוק הזה, אבל אכן אשמח אם שטרית יפעל כדבריו ויתנגד הוא ואחרים לחוק הזה בקריאה שנייה.

      ממי בדיוק יש לך לחשוש? 

      ואת מי בדיוק "משמיצים"?

      מדוע שאדם מן השורה ירצה להקשות ולכבול את חופש הביטוי של העיתונות, במיוחד סביב נושאים החושפים אותה ללשון הרע.

      למשל, האם לא היתה צריכה לפעול בעניין קצב?

      לא לפעול בעניין המטרידן שרצה להיות מפכ"ל?

      כידוע, מימלא עיתונאים יכולים לפרסם רק אם מדובר בדמות ציבורית- חשבתי שכו-לנו

      מסכימים שאין לתת לנציגי הממסד להתנהל ללא ביקורת.


       

       מה הקשר לקצב ולשוטר המטריד?

      שאלת הוצאת הדיבה לא קשורה בכלום לסכום הפיצוי!!!!

       

      ההגדרה של הוצאת דיבה לא מוגבלת או תלויה בסכומי כסף או שיש הוצאת דיבה או שאין!

      כשהסכום גדול, אנשים בכלל ואנשי תקשורת בפרט, יבדקו הרבה יותר טוב את מה שהם מפרסמים, וזה יקטין את כמות עוולות הוצאות הדיבה.

       

       

        26/11/11 08:35:

      צטט: irisoded 2011-11-25 21:39:08

      כנראה שהניסוח שלי לא היה ברור. פעם אדם היה יכול לתבוע 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק, עכשיו הוא יכול לתבוע 300 אלך ש"ח ללא הוכחת נזק, זה הדבר החמור. בנוסף, לא מבינה מה אתה מצדד בחוק הזה, הרי החוק מבחין בין אדם ציבורי לבין אדם פרטי. כלומר, אין דין אחד לשניהם: לעיתונאי יש 3 הגנות מפני תביעת לשון הרע: אמת דיברתי, תום לב ועניין לציבור. האם באמת אתה מעוניין שאנשי הציבור, בעלי הממון והשררה, לא יבחנו ולא יחשפו שחיתויות שלהם? שוחד והונאה, עבירות מין וניצול- לא יחקרו ע"י עיתונאים? אני בטוחה שאתה יודע שעיתונאים מקבלים הגנה משפטית של המו"לים והמנכ"לים, הם הרי לא משלמים מכיסם את ההגנה המשפטית. ומי זה המו"ל והמנכ"ל? זה אותו אחד שקשור בעסקיו למושאי התחקיר, גם ככה נהייה בלתי אפשרי לעשות תחקירים על הקולגות, עם האיום החדש יהיה למו"ל תירוץ טוב מדוע אינו רוצה לפרסם. החוק הזה מגדיל את הדואט הון-שלטון, בכלל לא מצליחה להבין איך אתה לא רואה את זה. 

      אין שום הבדל עקרוני בין אדם פרטי לבין אדם ציבורי, אפשר לקרא את החוק כאן .

       

      אני לא מבין איך הגעת לזה שלבעלי הממון יש יתרון מהחוק הזה, מה הקשר לסכום התביעה המקסימאלית?

      ההגנה המשפטית של העיתונאים לא קשורה בכלום לעניין האשמה, אלא אך ורק לעניין מי יישא בעונש, וזאת בגלל שלעיתון שמפרסם יש אחריות על הדברים הכתובים, עיתונאי יכול לכתוב "הוצאת דיבה" אבל האחריות היא של העיתון אם לפרסם או לא.

       

      בדיוק בגלל זה העיתון בודק ומוודא שאין בדברים הוצאת דיבה, בלי שום קשר לסכום!

      אבל בגלל שסכום התביעה המקסימאלית היום נמוך יותר מהתועלת של העיתון מהוצאת הדיבה, שווה לעיתון להוציא דיבה!

       

      הסכום המקסימאלי החדש כנראה גבוה מידי עבור העיתון, כלומר שכבר לא יהיה משתלם לעיתון להוציא דיבה כי הפיצוי גדול יותר מהתועלת, ולכן הצעקה שהם מקימים.

       

      את האינטרס של אנשי התקשורת אפשר לקבל, במיוחד כשלוקחים בחשבון את רמת המוסר המקצועי הנמוכה שלהם, מה שקשה לי לקבל זה את מקהלת האנשים שמדקלמת באופן אוטומטי אזהרות בדבר אסון מתקרב בלי להבין בכלל על מה מדובר, וגם בלי באמת להסביר.

       

      לצעוק סיסמאות מפוחדות לא מסביר את הסכנה, תשובות לשאלות ששאלתי בתגובה הקודמת, יכולות לקדם דיון ענייני מלמד, אני יכול ללמוד, להבין, ולתקן טעויות כשיש תשובות והסברים, אני לא יכול להבין כלום מסיסמאות מפוחדות.

       

        26/11/11 08:33:

      צטט: יגאל פישר 2011-11-25 23:49:40

      צטט: irisoded 2011-11-25 19:05:32

      התייחסת לחלק המשני של החוק, הדבר החמור בו הוא בכלל לא העלאה ל-300 אלף שקל, אלא- שעל התובע לא חלה הוכחה כי נגרם לו נזק. בעיני זה חמור והחוק הזה הוא דיקטטורי. 

      איריסהיקרה (מותר "יקרה"? כי אנחנו לא מכירים ואני לא רוצה שזה יעלה לי ביוקר ;-)

      גם היום אין צורך להוכיח נזק לצורך קבלת פיצוי עד 50,000 ש"ח ואם אנחנו באותו עניין זה מזמן 70,000 כי הסכום בחוק המקורי נושא הפרשי הצמדה ופעם היתה כאן אינפלציה.

      כך או אחרת תהיי רגועה - ועדת החוקה ממילא תסרס את החוק בניצוחו של שיט   רית כך שהעוקץ כולו ינטל מהחוק , גם מהחוק המקורי וניתן יהיה להשמיץ חופשי אחרי התיקון לחוק.

      ///////////

      פישר היקר, בטוחתני שאתה יודע מה שאתה אומר, חלקית לפחות, אני לא אופטימית כמוך בעניין סירוס החוק הזה, אבל אכן אשמח אם שטרית יפעל כדבריו ויתנגד הוא ואחרים לחוק הזה בקריאה שנייה.

      ממי בדיוק יש לך לחשוש? 

      ואת מי בדיוק "משמיצים"?

      מדוע שאדם מן השורה ירצה להקשות ולכבול את חופש הביטוי של העיתונות, במיוחד סביב נושאים החושפים אותה ללשון הרע.

      למשל, האם לא היתה צריכה לפעול בעניין קצב?

      לא לפעול בעניין המטרידן שרצה להיות מפכ"ל?

      כידוע, מימלא עיתונאים יכולים לפרסם רק אם מדובר בדמות ציבורית- חשבתי שכו-לנו

      מסכימים שאין לתת לנציגי הממסד להתנהל ללא ביקורת.


       

        25/11/11 23:49:

      צטט: irisoded 2011-11-25 19:05:32

      התייחסת לחלק המשני של החוק, הדבר החמור בו הוא בכלל לא העלאה ל-300 אלף שקל, אלא- שעל התובע לא חלה הוכחה כי נגרם לו נזק. בעיני זה חמור והחוק הזה הוא דיקטטורי. 

      איריסהיקרה (מותר "יקרה"? כי אנחנו לא מכירים ואני לא רוצה שזה יעלה לי ביוקר ;-)

      גם היום אין צורך להוכיח נזק לצורך קבלת פיצוי עד 50,000 ש"ח ואם אנחנו באותו עניין זה מזמן 70,000 כי הסכום בחוק המקורי נושא הפרשי הצמדה ופעם היתה כאן אינפלציה.

      כך או אחרת תהיי רגועה - ועדת החוקה ממילא תסרס את החוק בניצוחו של שיט   רית כך שהעוקץ כולו ינטל מהחוק , גם מהחוק המקורי וניתן יהיה להשמיץ חופשי אחרי התיקון לחוק.

       

        25/11/11 21:39:

      כנראה שהניסוח שלי לא היה ברור. פעם אדם היה יכול לתבוע 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק, עכשיו הוא יכול לתבוע 300 אלך ש"ח ללא הוכחת נזק, זה הדבר החמור. בנוסף, לא מבינה מה אתה מצדד בחוק הזה, הרי החוק מבחין בין אדם ציבורי לבין אדם פרטי. כלומר, אין דין אחד לשניהם: לעיתונאי יש 3 הגנות מפני תביעת לשון הרע: אמת דיברתי, תום לב ועניין לציבור. האם באמת אתה מעוניין שאנשי הציבור, בעלי הממון והשררה, לא יבחנו ולא יחשפו שחיתויות שלהם? שוחד והונאה, עבירות מין וניצול- לא יחקרו ע"י עיתונאים? אני בטוחה שאתה יודע שעיתונאים מקבלים הגנה משפטית של המו"לים והמנכ"לים, הם הרי לא משלמים מכיסם את ההגנה המשפטית. ומי זה המו"ל והמנכ"ל? זה אותו אחד שקשור בעסקיו למושאי התחקיר, גם ככה נהייה בלתי אפשרי לעשות תחקירים על הקולגות, עם האיום החדש יהיה למו"ל תירוץ טוב מדוע אינו רוצה לפרסם. החוק הזה מגדיל את הדואט הון-שלטון, בכלל לא מצליחה להבין איך אתה לא רואה את זה. 

        25/11/11 20:51:

      צטט: irisoded 2011-11-25 19:05:32

      התייחסת לחלק המשני של החוק, הדבר החמור בו הוא בכלל לא העלאה ל-300 אלף שקל, אלא- שעל התובע לא חלה הוכחה כי נגרם לו נזק. בעיני זה חמור והחוק הזה הוא דיקטטורי. 

       

      לא נכון, חוץ מהסכום כלום לא השתנה, היום גובה הסכום המקסימלי לתביעה ללא הוכחת נזק הוא 50 אלף!

       

      אז מה בדיוק הדיקטטורה פה?

      50 זה דמוקרטיה, ו - 300 זה דיקטטורה?

       

      למה, כי 50 זה מספר שניתן לנו במעמד הר סיני, כי זה סכום קדוש?

      אם מחר יעלו את העונש המקסימלי לאנסים בעוד 10 שנים, זו גם תהייה דיקטטורה,

      כי יהיה הרבה פחות משתלם לאנוס, וזו פגיעה בחופש האינוס?

       

      בסך הכול מדובר בהעלאת הסכום המקסימלי לתביעה, ובית המשפט לא חייב לקבל בכלל את התביעה, וגם לא את גובה הסכום הנתבע.

       

       

        25/11/11 19:05:

      התייחסת לחלק המשני של החוק, הדבר החמור בו הוא בכלל לא העלאה ל-300 אלף שקל, אלא- שעל התובע לא חלה הוכחה כי נגרם לו נזק. בעיני זה חמור והחוק הזה הוא דיקטטורי. 

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין