מזונות – והכיס שלך

עדיין, למרות שאנו בתחילת המאה ה- 21, קיימת אפליה לרעת הגבר בכל הנוגע לאחריות לסיפוק צרכי הילדים. הגבר הוא זה הנושא בחלק הארי של עול כלכלת הילדים לאחר הגירושין.

עו"ד אלינור ליבוביץ, דקלה סומך (משפטנית

דבר ידוע הוא שכאשר תא משפחתי אחד מתפרק לשניים כתוצאה מפירוד או גירושין, הרי שנוצר כפל בחלק משמעותי מהוצאות היומיומיות השוטפות, דבר הנובע מהצורך בתחזוקה של שני משקי בית במקום אחד.  משמע, תשלום כפול של דמי שכירות (או משכנתא) כפל ארנונה, כפל חשמל וכו'.

חובה המוטלת כמעט טרק על האב, לאחר הפירוד/הגירושין הינה תשלום כל המזונות הבסיסיים של הילדים. מזונות אלו מכונים בדין העברי – "צרכים הכרחיים", להבדיל מצרכים "מדין צדקה" שהינם צרכים שאינם חיוניים לקיום בסיסי.

הדין האישי – דין תורה - מטיל חבות אבסולוטית ומוחלטת על האב לכלכל את ילדיו עד גיל 18.  לא משנה האם האשה הינה מליונרית.  לא חשוב האם האשה מצליחה עד מאד בעבודתה ומשתכרת משכורת נכבדת.  לא יתחשבו גם באב מובטל או באב נכה. אב חייב לשלם עבור מזון, ביגוד והנעלה, קורת גג, רפואה וחינוך של ילדיו. אלו הם הצרכים הבסיסיים.  על הגבר יש חובה אבסולוטית לממן צרכים אלו.

מהן החובות המוטלות על הגבר?

על הגבר לשלם מינימום מסויים לילדיו, בין אם יש ביכולתו ובין אם לאו.  והמינימום הזה עומד כיום על כ- 1,300 ש"ח לכל ילד, בהם יחוייב אב בין אם יש ביכולתו לשלם סכום זה ובין אם ידו אינה משגת, בין אם מדובר באם בעלת יכולת כלכלית העולה על של האב ובין אם לאו.

משמע, יש כאן אי שוויון בולט וברור.  על האב לשלם את הצרכים ההכרחיים לקיום של הילדים בכל תנאי ובכל מצב.  אם הוא אסיר משלמת המדינה, אבל בכל מצב אחר מחוייב אב במזונות ילדיו בסכום המינימלי כאמור, ואם אין הוא משלם - אפשר לאסור אותו על פי פקודת מאסר של ראש ההוצאה לפועל.

עם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, נוצרה על ידי שופטים חדשניים פסיקה המצמצמת את חבותו של האב במלוא הצרכים ההכרחיים למינימום האפשרי, וקובעת שני מעגלים:  מעגל שהינו צרכים הכרחיים-מינמליים החל רק על הגבר ומעגל רחב יותר של צרכים מדין צדקה החל על שני ההורים באופן שוויוני.  כך נפסק בפסק דין שניתן לפני מס' שנים על ידי כב' השופט גייפמן בתמ"ש 31980/96.

כך נקבע כי בפסיקת מזונות של קטינים עפ"י הדין האישי שני מעגלים. מעגל ראשון של צרכים הכרחיים ומעגל נוסף של צרכים מדין צדקה.

מה ההבדלים בין המעגל הראשון של הצרכים ההכרחיים לבין המעגל השני של צרכים מדין צדקה?

במעגל הראשון - החבות האבסולוטית היא על האב. האם אינה חייבת לספק את הצרכים ההכרחיים של הילדים

במעגל השני - החבות היא מדין צדקה וחלה שווה בשווה על שני ההורים. מבחני ה"צדקה" אינם מאפשרים החלת מבחן כושר השתכרות וחיוב במזונות קטינה עפ"י מבחן זה.

בה בשעה שבמעגל הראשון חל עקרון "אי השויון", חל במעגל השני עקרון  "השויון". פרשנות מצמצמת למונח "צרכים הכרחיים" תביא לתנועה מהמעגל הראשון למעגל השני, ולהחלת עקרון השוויון בפסיקת מזונות. אותם צרכים מצומצמים, שישארו בגדר "מזונות הכרחיים. בדרך זו גם מיושם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו אשר שם דגש על שוויון.

צמצום האפליה בין גברים לנשים בנוגע למזונות ילדים – מגמה חדשה בפסיקה

לפני מספר שנים נעשה נסיון נוסף לצמצם את האפליה בתחום זה בין הגבר לאשה על ידי פסיקה מתקדמת. האמור לעיל, נלמד מפסיקת כב' הש' פרוקצ'יה בבע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי וכן בבע"מ 5750/03 ריטה אוחנה ואח' נ' אליהו אוחנה וכן מפסיקת כב' הש' שוחט בתמ"ש 050770/03  כ.י (קטין ) נ' כ.א מפי הש' שוחט מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

ביהמ"ש העליון, קובע בפסקי הדין שנתנו לאחרונה כי "בהערכת המזונות שעל אב לשלם לילדיו לוקח ביהמ"ש בחשבון את צרכיו של הילד וכן את גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית. במסגרת זו, ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם....."

וכן כי "...פסיקת מזונות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות אינו סותר את הדין האישי, ומתיישב עם תפיסת החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959. פסיקת בית המשפט המחוזי בענייננו הולכת בתלם הפסיקה מבחינה זו, ומיישמת הלכה למעשה דרך זו בהפחיתה בנסיבות עניין זה את שיעור המזונות שעל האב לשלם לבנותיו בשים לב ליכולת הכלכלית שלו, ליכולתה הכלכלית של האישה, ולצרכי הילדים".

עדיין, למרות הכל קיימת אפליה לרעת הגבר בנושא זה. אין כמעט  מקרים בהם גבר מקבל מזונות עבור ילדים מאשה.  ישנם מספר פסקי דין שניתן למנות אותם על כף יד אחת (מקסימום שתיים) בהם אשה חויבה לשלם לגבר המשמורן מזונות עבור הילדים שבחזקתו.

למרבה הצער טרם השתחררנו מהתפיסה שהאשה מחכה במערה עם הילדים, לגבר המביא את טרף הציד...............סיטואציה כזו יוצרת עיוותים רבים.