שלום לכם,

בימים אלה סוערת התקשורת בשל טענה לסתימת פיות. עיתונאים רבים מדברים באופן חריף כנגד פוליטיקאים שלטענתם סותמים להם את הפה. היה לי קל יותר להאמין לטענות אלה לו היו העיתונאים והעורכים בעיתונים מסוימים מראים אומץ ונחישות דומים בביקורת על בעלי אינטרסים מונופוליסטים ואנטי-תחרותיים במשק הישראלי (ומאמר דעה מרתק תחת הכותרת "מה שכחו העיתונאים" עסק בכך היום). וכדי שלא להשאיר את הטיעונים באוויר כפי שנעשה ביחס לטענות נגד הפוליטיקאים אני רוצה לחשוף בפניכם דוגמא מאלפת לאופן שבו עיתונים – ובעיקר בעלי הון ועורכים המשרתים אותם סותמים פה לפוליטיקאים (ובדרך גם לעיתונאים שעובדים אצלם).

ביום שישי האחרון התפרסמה במוסף העסקים של עיתון מעריב כתבה בנושא "משכילים בלי מיומנויות".
כתבה זו נולדה מתוך כנס של ה-OECD שבו השתתפתי מטעם הכנסת ובו הוצג הנושא. חשבתי שמדובר בנושא מרתק וחשוב והצעתי אותו לעיתונאים העוסקים בתחום החינוך והעסקים. עיתונאי ממעריב מצא עניין רב בסיפור ועבד איתי במשך שעות ארוכות כדי להבין לעומק את הנושא המורכב ואת המצגת. הוא ראיין אותי על הנושא ועל הניסיון שלי בתחום. תוך כדי הכנת הכתבה שהעורך אישר כי היא מעניינת, ביקש העיתונאי להוסיף מרואיין נוסף ׳כדי שלא כל הציטוטים בכתבה יהיו שלך׳. הפניתי אותו לשותף בכיר בחברת הייעוץ מקינזי ד"ר יונתן קולודני שהוא מכר ותיק מימינו המשותפים במקינזי ופניתי אליו להתראיין והוא הסכים. לקראת פרסום הכתבה פנה אלי העיתונאי לאישור סופי של הציטוטים (הרבים) בכתבה.

ביום שישי האחרון (18.11.11) התפרסמה הכתבה שנפרסה על פני שלושה עמודים. אתם מוזמנים לקרוא אותה פה- הנושא מעניין וחשוב. קריאה מאומצת תגלה שאין זכר לציטוטים שלי בנושא או לנוכחות שלי בכנס של או בכל הקשר שהוא. שיחת בירור עם העורך העלתה שאכן הכתבה המקורית שהועברה אליו כללה ציטוטים רבים שלי אך הוא החליט להוריד את כולם מ״שיקולי עריכה מקצועיים״ וגם הוסיף ״קורה, מה לעשות״.

תשאלו אילו ״שיקולי עריכה מקצועיים״ גרמו לעורכים במוסף העסקים של מעריב למחוק כל אזכור שלי בנושא שאני יזמתי את קידומו ועוד בתחום כל כך תמים כמו חינוך והכשרה מקצועית? האם יכול להיות שזה קשור למאבק שלי נגד הריכוזיות במשק? הרי זה לא הגיוני. רק השבוע העליתי על סדר היום הציבורי את החיבור המסוכן שבין שליטה באמצעי תקשורת ובין בעלים השומרים על אינטרסים מונופוליסטיות ואנטי-תחרותיים. האם ייתכן שהעורכים במוסף העסקים של מעריב ירשו לעצמם ליפול בפח ולעשות מעשה שרק מוכיח את טענותיי? זה קצת מוזר. האם העורך החליט שלא כדאי שקוראי המוסף שרק עמודים ספורים קודם לכן שמעו שהמלצות ועדת הריכוזיות מופרכות ייחשפו לכתבה שמציגה את מי שנלחמת כנגד הריכוזיות באור חיובי וכמי שיש לה השכלה וניסיון בעולם העסקי ובחברת ייעוץ כמקינזי?

כמו שאומרים, לא יעלה על הדעת ….

העליתי את הנושא השבוע במליאת הכנסת. הנכם מוזמנים לצפות בוידאו הקצר בקישור זה.

אני מאמינה שיש חשיבות גדולה למאבק על עיתונות חופשית וחזקה, אבל לכל אלה המתלוננים כי פוליטיקאים סותמים להם את הפה, יתכבדו ויוכיחו אומץ במאבק כנגד מי שעושים שימוש בתקשורת כדי לקדם אינטרסים שבינם ובין הדמוקרטיה אין דבר וחצי דבר. השבוע התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הריכוזיות בתקשורת על בסיס המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וההצעה לסדר שעלתה במליאת הכנסת בשבוע שעבר. 

בהזדמנות זאת, אני מצרפת לכם קישורים לפרסומים בנושא ריכוזיות בתקשורת משבוע שעבר:

• פרסום ראשוני בעיתון דה מרקר בסיקור נרחב של הנושא
• תכנית כלכלית "חשבון פתוח" ששודרה בערוץ הכנסת ובערוץ 10
• עיתון הארץ בשפה האנגלית
• העניין המרכזי: התייחסות לנושא באתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל אביב
• העין השביעית
• גלובס
• תכנית הבוקר ברדיו כל השלום (החל מדקה ה-20).
• NEWS1
• הבלוג של וולווט אנדרגראונד

ברכות חמות,

עינת.