הזיה
וְכָּל הַלַּיְלָה חִיפַּשְׂתִּי אֶת אַהֲבָתֵךְ
וְכָּל הַלַּיְלָה הָזִיתִי. וּבַחֲלוֹמִי,
אִישָּׁה וְאִישׁ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים.
מְחַבֵּק הָאִישׁ אֶת הָאִישָּׁה,
חוֹבֵק גַּבָּהּ עוֹטֵף גּוּפָהּ
מַצְמִיד לֶחְיוֹ לְלֶחְיָהּ
נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָהּ.
הִיא אוֹחֶזֶת בְּיָדָיו
מַצְמִידָה אוֹתָן לְלִבָּהּ,
סָפֵק דּוֹמַעַת - מְחַייֶּכֶת.
הוּא בּוֹחֵר בְּדֶרֶךְ אַחַת,
וְהִיא בַּאַחֶרֶת,
הַיִפָּגְשׁוּ ?
כָּל יוֹם הָאֶתְמוֹל
בִּקַּשְׁתִּי אֶת אַהֲבָתֵךְ.
מִבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ
עַד שֶׁגּוּפִי הַדּוֹאֵב
הִתְכַּנְּס בְּתוֹךְ עַצְמָו. © כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |