הרגלים גרועים שונים פוגעים בבריאות הגוף והנפש. הרגלים אלה מלווים את האדם המודרני מרגע לידתו ונמשכים עד יום מותו. מקורם של הרגלים אלה הוא בבורות בתורת הבריאות, בחוסר הבנה של טבע האדם, בעצלנות ואפילו בטמטום. כדי לפתור את בעיית ההרגלים האלה צריכים מעט אינטיליגנציה טבעית ושכל ישר, הכנסת הבריאות לסדר עדיפות ראשון, להיות אקטיביים בכל הקשור לבריאות ולא פחות חשוב – לא להאמין בצורה עיוורת למומחים ורופאים למינייהם. אלה האחרונים אינם בהכרח מבינים ומומחים כפי שהיינו רוצים שיהיו. ד"ר ג'ון טילדן היה רופא אמריקאי שפעל בסוף המאה ה -19 ועד שנת 1940. הוא התעמק בידע ובמחקרים רבים והבין שדרכה של הרפואה המערבית שגוי בתחומים רבים, והיא מתנהלת בניגוד לידע מדעי מוכח ומקובל. הוא התקומם נגד השימוש הנרחב בתרופות ובניתוחים וטען שניתן לשמור על הבריאות ולרפא באמצעים טבעיים ולא רעילים הקשורים לתזונה ולאורח חיים נכונים. למעשה הוא אחד מהאבות המייסדים של הטבעונות ההייג'יניסטית המדעית. מאמר זה עוסק בהרגלים גרועים שונים המקובלים בחברה המודרנית. המידע נלקח מספריו של ד"ר טילדן, וגם אני הוספתי מספר נקודות מידע ומניסיון שלי. תינוקות – התינוקות הם "עם" חלש יחסית. גופם אינו מפותח כראוי, מערכת החיסונית שלהם עדיין חלשה יחסית והם רגישים גם נפשית לכל ארוע וזעזוע שפוקד אותם. בקלות ניתן לפגוע בהם ולהרגילם לדברים לא מתאימים. ד"ר טילדן טוען שתינוק אינו צריך לישון בצמוד לאמו, ואין להרגילו לזאת, שאחרת הוא לא יוכל לישון לבד. התינוק זקוק לשקט סביבתי, לסביבה רגועה ולמנוחה רבה. אסור לחשוף את התינוק לאורות חזקים (פלשים של מצלמה, אור מרוכז וממוקד עליו), לצעקות ולדיבורים בקולות חזקים (דיבורים ומריבות בבית, למוסיקה רועשת, לטריקות דלת, לרעש מנועים וכד'). אין לטלטל את התינוק יתר על המידה. נסיעה במכונית, ברכבת ואפילו הגזמה בטיולים בעגלה, כל אלה מזיקים ופוגעים בשלוותו הפיזית והנפשית. זכור לי מקרה בו נפשתי עם חברים באילת. הם החליטו לצאת לשייט בספינת טיולים. הם לקחו איתם את תינוקם בן ארבעה חודשים. למרות שהשייט היה רגוע והים היה שקט, התינוק הקיא במשך יומיים לאחר מכן את כל שאכל, בכה רוב הזמן, וניכר היה שחש ברע. גם טיול במכונית, במיוחד אם הוא ממושך, וצעדה עם התינוק אינם טובים לו. חשוב לא לחשוף את התינוק לרוח, לחום או לקור יתר על המידה. יכולתו לשמור על טמפרטורת גוף תקינה היא חלשה בהשוואה לבוגר. התינוק הרך צריך לישון רוב הזמן. שקט וסביבה רגועה יאפשרו לו לעשות זאת. הוא יתעורר לצורך רחצה, החלפת חיתולים, האכלה, ומומלץ לא להטרידו מעבר לזאת. אין צורך להרימו על הידיים עם כל השמעת בכי או קולות שונים. כן מומלץ להחליף את תנוחתו מידי פעם. הורים רבים נוטים לדאוג יתר על המידה באשר להזנת התינוקות. ד"ר טילדן טוען שאין צורך להעיר תינוק משנתו כדי להאכילו. תינוק רעב יתעורר מעצמו באופן טבעי. אין צורך להזין תינוק יותר מאחת לארבע שעות. ילדים אינם זקוקים לבידור. הם יודעים להעסיק את עצמם בכך שהם לומדים להכיר את עצמם. התעסקות יתר על המידה בתינוק ע"י ניסיונות לבדרו ולהעסיקו אינו בהכרח מה שהתינוק רוצה. משהתרגל לזאת, הוא ידרוש זאת לעיתים קרובות ולא יהיה מסוגל להיות עם עצמו לבד. במילים אחרות, הוא יהפוך לנודניק ומעצבן. הוריו יסבלו מזאת. יצחק בן אורי, שהינו אחד המומחים בתחום הבריאות הטבעית ההייג'יניסטית, כותב בספרו המעולה "אמהות בדרך הטבע" שמומלץ לאפשר לתינוק לשכב על הבטן ולא על הגב. לטענתו, מצב שכיבה זה גורם לתינוק להתפתח טוב יותר בכך שיפעיל את שריריו וינשום טוב יותר. הוא מדגיש את חשיבות איוורור החדר בכל עונות השנה. בנקודה זאת אדגיש את עונת החורף הקרה, אז ישנה נטיה לאטום את הבית בגלל הקור. זה בהחלט פוגע באיוורור הבית וזה מאד מסוכן לתינוקות וילדים קטנים. היגיינה היא חשובה, אך שימוש בחומרי סבון למינייהם פוגע בבריאות ובתפקוד של העור. רחיצת התינוק במים בלבד, מספיקה. אין צורך למרוח את עור התינוק בשמנים וקרמים למינייהם. אלה חונקים את העור, פוגעים בתיפקודו ועלולים לזהם אותו. במיוחד מסוכנים הכימיקלים וחומרים ארומטיים. בן אורי מתנגד לשימוש במוצץ. "זוהי המצאה מגוחכת" הוא כותב. תפקיד המוצץ הוא לסתום לתינוק את הפה, אבל התינוק באופן טבעי נוטה להשמיע קולות ולמלמל, וזה דווקא מומלץ שיעשה. אבל ההורים רוצים שקט בבית אז הם מרגילים את התינוק למוצץ. אי הקפדה על הרגלים נכונים כמתואר, גורמים להחלשת התינוק, להפיכתו לעצבני ורוגז ואלה בהחלט יכולים להיות התנאים הראשוניים להיווצרות מחלות. ילדים – ד"ר טילדן מדגיש את העומס המוגזם המוטל על הילדים כגורם למחלות פיזיות ונפשיות ולהפרעות פסיכולוגיות שונות. הילדים נשחקים עיצבית כתוצאה מעומס רב בלימודים, מלחץ הבחינות, מתחרות מוגזמת בבית הספר ובחברה, מפעילות גופנית מוגזמת או לא מתאימה. הפגיעה באנרגיה העיצבית גורמת גם לפגיעה בפיזיולוגיה. נפשו הרכה והבלתי מנוסה של הילד אינה עומדת בזאת, וכך גם גופו שנחלש בהדרגה כתוצאה מקריסה נפשית זאת. שיטות ההזנה המקובלות הופכות את הילדים לחולים, לרגישים, ורבים מהם סובלים מעודף משקל. עודף משקל אצל ילדים הוא גורם מחלות מסוכן, ויש לו השלכות שליליות על התפתחות הילד. כידוע, זה הזמן בו נבנה הגוף. בניה חלשה זאת תבוא לידי ביטוי גם בגילאים מבוגרים. חולי, צריכת תרופות וחיסונים הרסניים, ניתוחים מיותרים (תוספתן, שקדים וכד'), שיניים חולות, משברים פסיכולוגיים וקושי להתמודד נפשית עם בעיות שונות ועוד, הם התוצאה של אלה. איכלו נכון וקיימו אורח חיים נכון ותמנעו את כל אלה. הרפואה משתמשת בחיסונים כדי לחסן ממחלות שנובעות מהגורמים הנ"ל. "זו עוד אופנה בלתי הגיונית, שבנוסף לכך היא בונה מחלות", כותב ד"ר טילדן. אין חיסון שמחסן, אין ניתוחים שמרפאים. ניתוחים עוסקים בתוצאות של הטעויות שעושה אדם כלפי גופו. "הפסיקו את הסיבה והמחלה תיעלם. הטבע מרפא כאשר מאפשרים לו לעשות זאת, ע"י סילוק הסיבה לחולשה". פינוק יתר על המידה מביא איתו הרגלים רעים ומחלישים. רגזנות, חוסר סבלנות, עקשנות, אכילה מוגזמת, תזונה גרועה, מצבי רוח הם התוצאה של אלה. זלילת ממתקים, עישון, שתיית אלכוהול, בליעת תרופות בכל פעם שמופיעה סימפטום מטריד, חוסר שינה, חומרנות ועוד, גורמים לילדים להיות אדישים לסביבתם, מרחיק את מחשבתם מאידאולוגיות חשובות (ציונות למשל), גורם להם להיות אגואיסטים ומזלזלים בזולת, מונע מהם לקחת אחריות על עצמם ואפילו להיות אלימים. קשה לעזור לילדים שכך נראים חייהם. ההורים חייבים לפקח הייטב על ילדיהם, לחנך אותם למשמעת ולאחריות, ללמדם את הטוב והרע שבחיים ולדרוש מהם להתרחק מהרע והמזיק. "לא לפקח על ילדים זה דבר נפשע" כותב ד"ר טילדן. תחושת פחד וחרדה הינה אחת הסיבות המשמעותיות לחולשה. ישנם גורמים שונים לפחדים וחרדות אצל ילדים. פחד מחושך, מלהשאר לבד, מעונש, מתגובה מאיימת של הורה או מורה ואפילו משדים ורוחות. רק לאחרונה ראיתי מקרה של ילד של חברים שצפה בסרט מצוייר בו נראו שדים ורוחות. ימים רבים הילד בכה, התקשה להרדם ונצמד להוריו בכל הזדמנות. זה לא צחוק, זה נושא מאד רציני. לא פעם הורים גורמים לחרדות אצל ילדים כאשר הם מפעילים נגדם כוח על כל שטות, או שההורים רבים בצורה בוטה לעיני הילדים, או מאיימים על ילדם כשאינו מציית להם. פחד מוביל לחולשה. ילדים הם חסרי אונים ותלותיים בהוריהם, ולכן תחושות אלה פוגעות בהם קשות. ילד אינו יכול לפרוח במצב שהוא פוחד ומבוהל בביתו או בבית הספר או בכל מקום אחר. ברגע שמסולק הפחד, נעלמים המעצורים. האהבה היא הניגוד של הפחד. גישה חינוכית אוהדת, מעודדת ומלאה באהבה היא הדרך לבנות את נפשו של הילד. ובנפש בריאה יש גם לגוף סיכוי טוב להיות בריא. כאמור, המשמעת דרושה. אבל גם הדוגמה האישית של ההורים חשובה. ילד לא יציית לחוקים שההורים לא מכבדים. הוא גם לא יכבד אותם אם לא יעמדו בכללים שהם מנסים ללמדו. אם למשל הורה מנסה לחנך את בנו להיות מנומס, אדיב ומכבד את הזולת והוא בעצמו אינו נוהג כך, בוודאי שהוא לא יזכה לכבוד מצד ילדו, ובוודאי שהילד לא יקבל את החינוך הזה. אי כיבוד וציות להורים, זלזול במשמעת העצמית, חיים עם פחדים וגישה אלימה של ההורים, אלה עלולים להיות הזרעים והשורשים של המעבר לפשע. גם המחלה והחולשה מקורם בצער וסבל, ונפשו של הילד היא רגישה במיוחד, ולכן יש לנהוג בו בזהירות רבה. הפחד הינו גם נחלת המבוגרים. עינייני הפרנסה עלולים לגרום לחרדות, וגם כשאדם התבסס מבחינה כלכלית הוא עלול לחשוש מאובדן נכסיו, כספו ועבודתו. דאגות עיסקיות אלה הינן מקור לחולשה. זה חמור במיוחד אצל אלה שחיים ברמה כלכלית גבוהה מידי. אכן, אין גבול לגודל העיניים של האדם המודרני, ובדרך כלל אינו מסתפק במועט או לפחות במה שמתאים לו מבחינת יכולתו הכלכלית. לחצים כספיים, חובות והתחייבויות כלכליות מורידים את שמחת החיים, את איכות השינה, את יכולת העיכול וגורמים למתחים מיותרים המתישים את הגוף והנפש, ובכך גורמים למחלות ולמוות מוקדם. אדם חייב ללמוד להסתפק במועט ולדעת להנות ממה שיש לו. צניעות והתרחקות מראוותנות היא חלק מסוד הבריאות והאושר. העדר שליטה על הרגשות יבוא לידי ביטוי בקנאה וצרות עין, ברכילות, בהתנהגות בלתי מרוסנת, באלימות מילולית ופיזית, באכילה הרסנית ומופרזת, בצריכת אלכוהול וסמים, ואלה הינם סרטן המכלה את נפשו וגופו של האדם. בוודאי שתכונות שליליות עלולות להרחיק ממנו את חבריו הטובים ולהשאירו בודד. בדידות היא עצבות. חוסר יושר והרס הינם דרכם של הרכלנים והחנפנים. שני סוגי אנשים אלה הינם טפילים חברתיים מסוכנים שבהבל פיהם מביאים אסון לסביבתם. בעוד הרכלנים נוטים להשמיץ בשקרים, החנפנים מפרגנים בשקרים. הם תמיד חיים בפחד שמא יתגלו השקרים. זה בהחלט פוגע בבריאותם והם חשופים יותר למחלות זיהומיות, לפגיעה בכלי הדם ואפילו לסרטן. התרכזות יתר על המידה בחומר והזנחת החיים הרוחניים הינם פינוק ומותרות. חייב שאדם ילמד לעסוק ולהנות מהתחום הרוחני. עיסוקים מעניינים, תחביבים, לימוד, קריאת ספרים, בילוי תרבותי, חיי חברה איכותיים, נתינה, יושר וכנות, חריצות וכד', הינם חשובים ובונים את איכות החיים. תכונות שליליות הן חלק מהרעלת שפוגעת באדם. הרעלת היא הגורם האמיתי של המחלות, ע"פ ד"ר טילדן. הרעלת אינה קשורה רק לתזונה גרועה. אהבה עצמית קיצונית, אנוכיות, שנאת אדם, חשדנות יתר, אנוכיות, שאפתנות יתר על המידה, קנאה וכד', כל אלה מחלישים ופוגעים באדם. אלה גורמים לדכאון, לאכזבות, להפרעות עיצביות ואפילו לאי שפיות. אנשים כאלה אינם נותנים מעצמם, הם יודעים רק לקחת ולהרוס. אבל הם נפגעים מכך בעצמם. מחלות בדרכי עיכול, אפילפסיה, אבנים בכליות ובדרכי מרה, פגיעה בראיה ואפילו סרטן הינם תוצאה של רעלת הנגרמת מנפש שלילית. דתיות מוגזמת ואדיקות חולנית המביאים לחיים בשקר ולהרגלי חיים כפייתיים גרועים הינם אסון. הפיכת אדם ללא מועיל לחברה כתוצאה מחוקים דתיים נוקשים ובלתי הגיוניים הינה טעות. יציאה ממעגל העבודה והיצירה, ביטול הנאות החיים ובידוד מהמציאות הינה טעות חמורה ההופכת את הדתי הקיצוני לטפיל עלוב ואומלל. הוא משתעבד למנהיגיו, מבטל את עצמו ורצונותיו והופך לכלום, לאיין, לאפס. מצב זה עלול לגרום לו להפרעות נפשיות. בוודאי שאורח חייו הסוגר אותו בחדרי הלימוד למשך ימים שלמים ומנתק אותו מאורח חיים בריא גורם לו להתרחק מהבריאות. לא אכנס במאמר זה לנושא התזונה הנכונה כדרך למנוע את הרעלת ולייצר תהליכי ריפוי טבעי אמיתי. אדגיש רק את הטעות בשימוש בממריצים. חלק ממשבר הרעלת של הגוף בא לידי ביטוי בשכרות, סימום ופשיעה. גם אכילת יתר יכולה לנבוע מהפרעות פסיכולוגיות שהן תוצאה של הרגלים גרועים. אכילה מוגזמת כרוכה בשימוש בממריצים מזיקים: אלכוהול, תבלינים חריפים, רוטבים פיקנטיים, מלח, קפה ותה מעוררים, טבק וסמים אחרים הינם צורך סוטה של הזללן המורעל. פינוקים תזונתיים הרסניים אלה הינם תוצאה של תשוקה בלתי נשלטת להרגלים מזיקים. מצב זה נובע מהתרחקות מהדרך הטבעית של האדם. וכך אדם מורעל כזה לא יוכל להנות ממזון טבעי פשוט וצנוע, אבל איכותי ומזין. אדם כזה יאכל הרבה יותר ממה שצריך. הרגליו המזיקים גוררים אותו לאכילת יתר הרסנית. רק מזון טבעי יכול לייצר תאבון טבעי אמיתי. התוצאה של הרגלים פסולים אלה היא רקב במעיים ובזבוז אנרגיה של הגוף כדי לנטרל הרעלת מזון זאת. מעבר לזאת שנגרם נזק ומחלות בדרכי העיכול, האנרגיה הזאת חסרה במקומות אחרים בגוף, ואלה עלולים להפגע. ואז, כשסובלים וחולים, הולכים לרופא. דרכו של הרופא המערבי הוא לרשום תרופות (כלומר, רעלים) כדי לדכא סימפטומים ולהקל על התחושה הרעה של החולה. זאת גישה שאינה עוסקת בסיבה האמיתית למחלה, ולכן אינה מרפאה. יותר מכך, הוספת רעלי התרופות לגוף המורעל מביאה עליו מחלות נוספות. מכנים זאת בשם המעודן "תופעות לוואי". אך אלו אינן תופעות לוואי. ההרעלה והמחלות שמביאות התרופות הן ההשפעה האמיתית שלהן.
אך חטא זה אינו נחלתם רק של הרופאים המערביים. גם ברפואה האלטרנטיבית מקובל השימוש בתרופות, אלא ששם לא מכנים אותם בשם הזה. צמחי מרפא, תרופות הומאופטיות, פרחי בך, תוספי מזון ואחרים, הם תרופות לכל דבר. אין אלו מזונות או חומרים שהגוף יכול להשתמש בהם באופן טבעי. הוא אינו זקוק לחומרים המיותרים האלה. חומרים אלה הינם רעל לגוף והם פועלים כתרופות, כלומר הם רעלים. היותם ממקור טבעי אינה עושה אותם למשהו אחר. כשד"ר טילדן מדבר על הרעלת כגורם בלעדי אמיתי לכל המחלות, הוא כולל ברשימת הגורמים לרעלת גם את התרופות השונות. "במקרה של רעלת, היפטרו מן ההרגלים המזיקים. תרופות, תפילות, סמי מרפא, ניתוח, כל התרופות הישרות והלא ישרות – לא יסלקו את הסיבה. היפטרו מן הסיבה והתרחקו ממנה, והבריאות תחזור לשכון בגופכם". "ידע זה יעזור לנבונים ולבעלי השליטה העצמית להתרחק מן המחלה ומן התמנון הרפואי המתעלל בחולים בטפשותו", כתב ד"ר טילדן. |