אינ-שם
מה שיבוא וגם מה שלא. בזמן ובמקום שיתאים לי.
© כל הזכויות שמורות לי
[זה נוגע לכל רעיון שלי. מילה. פסיק ו//או נקודה וזה חשוב לי אגב. תודה]
_________
פוסטים פופולאריים
-
שלוש המלצות ובקשה אחת
27/2/16 | 57343 צפיות
-
נטע,
19/5/12 | 6272 צפיות
-
הבוקר, יכולתי להישבע.
3/8/11 | 1668 צפיות
-
האמת
12/5/16 | 863 צפיות
-
חדר עם חלון. ו//או
12/3/15 | 1391 צפיות
-
ארבעה גלגלים ונסיעה אחת,
28/7/11 | 1141 צפיות
פוסטים אחרונים
- פוליאמוריה 8/2/17
- מחזקים ומחלישים 17/11/16
- א ה ב ה 11/8/16
- משאלה אחת ימינה 25/6/16
- ליצ'י 24/6/16
- קרפד 11/6/16
0
חבלים.
תגובות אחרונות
-
נומיקן
בתגובה על פוליאמוריה
-
kimchid
בתגובה על פרח של אור משוגע // ט א ט ו בבארבי
-
אם החיטה
בתגובה על מחזקים ומחלישים
-
philia
בתגובה על תמונה הורסת ו//או פצצה חכמה.
-
צמחבר0
בתגובה על שבת בבוקר יום יפה!
-
לוריג
בתגובה על Morrissey [❤] Moon River
תגובות (66)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי אלמנטרי בעולם.
ואפילו יותר מכמה מהתגובות שכאן.
לא רק heroes של בואי אבל לגמרי -לגמרי גם!
בטח שככה קושרים ..
ולגבי התבשילים. קמתי עכשיו מה זה רעבה ואני ממחזרת עוד תמונה. וזה כזה-כזה,
איך אותו צילום יכול להתאים ליותר מכמה מצבים,
מה, לא ככה קושרים?
ולפני שבועיים הבנים כאן קיבלו קופסאות עם תבשילים, צידה לדרך והגוזל קיטר שלא נשאר לו כלום בבית, אז אחד מאחיו היסה אותו במילים: "מה אתה מילל? מי יותר מחובר לטבור של אמא?"
הרג אותי!
לפעמים על גלובוסים כחולים במיוחד,
2 אצבעות מסייגון ו//או לא רק...
יש קשר מוט ויש קשר אם........
הפולניה מתמחה בזה.....
חיליק.
תודה.
והמון תודה,
אמרתי כבר פעם.
אני מפלרטטת עם מילים.
לא יודעת ולא מנסה לכתוב שירים.
לפחות לא ניסיתי. פה,
אחר-כך פעם אחת.
בינתיים,
אבל בהחלט לא מתווכחת. וזו תגובה שעשתה לי כיף בראש.
:))
מעבר לאמירה יש כאן גם שיר.
ושיר טוב מאד.
בדקתי היכן כדאי לי למצוא את עצמי:
בַּכְּלל? - אלו שמנתקים את חבל הטבור מאוחר?
ביוצאים מן הכלל? אלו שמסתבכים ברחם ומתירים את הפלונטר בטרם התבגרות?
בין השאלות הללו קיים ציר נפלא של תובנות.
היכן אני ממקם את עצמי כקורא.
תחילה נעצרתי במשפטים:
"ואז. אז קוראים אותם.
לאו דווקא להם. יוצאים מן הכלל,"
מה זה צריך להביע? קוראים אותם?
סלנג? או התכוונות שירית אחרת?
"קוראים אותם" בפי הבריות?
הרי אלו הם הרוב... כך חשבתי לתומי.
חשבתי שכבר מזמן איני קשור לשום טבור עד לרגע בא שיר זה לבחון את מארג היחסים שלי עם יוצרי, מולידי, עמי, ארצי....
מחשבה לא קלה שבסופה התפכחות. "אנחנו לא יוצאים מן הכלל", אנחנו עדיין קשורים לפוביות הישנות של ישראליזם, משפחתיזם, אשכנזיזם, אליטיזם, אדנותיזם, מקובליזם,...
כל מי שמעבר לזה, כל מי שהצליח להתנתק... הןא הוא יוצא מן הכלל.
פשוט נפלא.
השיר
היו שמועות על המחזיקים. לא ידעתי שאתה כזה.
בטח לא כשקראתי אותך. זורם בכתיבה,
שמחה על הקלילות שיוצאת כאן :))
לא מתווכחת. בוודאי לא עם סרטים מצוירים.
פעם התבלבלתי בין סלק לדמבו. זה היה קטע מצחיק נורא,
שמעו אותו יותר מדי אנשים,
שמת לב שפיל-יה שזה פיל וקריאת פליאה נשמע כמו פיליה?
ושנינו באים ממקומות כל-כך שונים :))
המון סרטים. מצוירים :))}{
לא היה מתוסבך.
זו טינקר שהכניסה לו. לא כך? 
חוטים של משי. סגלגל ושעון של חול,
נשמע גם לי מצוין :))
אמת
נוני.
אני כל כך חושבת אותו דבר כמו. אין רק צד אחד. קצת הרגלים, הרבה נוחות. לא תמיד בזמנים חופפים.
וברגע של רצינות גמורה, את כל-כך צודקת.
נישוק. והמשך שבוע נפלא!
ארז,
Diesel ג'ינס כמובן. עדיין בסדר? אני נשארת שם. לא עוברת לורודים. אולי בפוסט ו//או בעונה הבאה..
ניסיתי סקיני. בחיי. הרגשתי כמו מקל של סוכריה :((
:))
מולי,
הקו הירקרק לא זוכר בעצמו שהוא כזה :))
רק אי המטמון :))
שמעון,
פיל זה לא חיה עם כנפיים?
:)))
יש הרגלים מתוקים.
וחיתוכים הם באמת לא תמיד פשוטים, אפשר לעשות להם פה ו//או שם. מעקפים :))
לא היה לי מושג
אני בחוג הסריגה. של אגטה,
ואני שמרתי בעוז על אנונימיותה. לפחות עד עתה,
______________
וכבר לא ממש מסוכן.
גם אם עדיין מחושב,
:))}{{
שמעון,
הזכרת לי עכשיו. שיש דברים שלומדים בגיל צעיר מאד,
אני עד היום לא יודעת לקשור שרוכים כמו שגדולים צריכים,
עושה תמיד שני פרפרים :))
לי זה היה. ממש באותה השנייה :)}{
ועוד איך. כמו המשחק ההוא.
זה יבוא עוד מעט. מבטיחה,
את השניה שאני מדברת אתה על סולמות וחבלים בזמן האחרון מאד.
נראה זה לא סתם.
אין פה סתם.
אגב מעגלים :))
וזה בטוח שיש לו ציציות מתחת לחליפה?
[הזכרת לי שיר נהדר. עכשיו, שחייבים לקחת לחלל..]
ועוד איך. מה שהוא יודע לאסוף לצידו,
זה לא תמיד האורך. גברים :))
לפעמים החבל עצמו. ו//או סוג הקשר שיודעים לעשות. לפרום ו//או לא }{
גם לי יותר מנראה,
תתחדשי על התמונה. אוהבת אותה והרבה.
ברור-חיל.
אלא מה,
:)}{
be-va-ka-sha
:))
נשים בגעטקס. גברים בטוגה,
זה כל הסיפור. מה?
נהדר :)))}}{{
כמעט זה תמיד משובח }}{{
[וממך לשמוע יקירתי. זה בכלל. תענוג ולא רק עכשיו..מחכה בקוצר רוח לסיפור חדש]
What son?
איננה שאלה מקובלת :)))
ו//או איפה where is the only SUN..
לפעמים אמא דומיננטית תשאיר את הכבלים כחוט של הפיל ,שכפילון נקשר.....
גם הכעס הוא כבלים, שילד יסחוב גם בגיל 70
כפיות טובה היא הצד ההפוך של הקשר
כמו תמיד...שביל הביניים הוא הדרך השפויה
שמעון
כל כך נכון ומדוייק ! :)
יש כאלה שנולדים עם קשר בחבל הטבור.
כך למדנו שביתנו בכורתנו ידעה לקשור חבלים כבר ברחם אימה.
אולי בגלל מוסיקה של מוצרט, שהיינו משמעים לה, באזניות על הבטן.
4 חודשים אחרי חבלי הלידה, לא יותר, חשדותינו הכמוסים החלו להתאמת.
מה שנקרא היום "חבל על הזמן".
====================
אבל יש גם מי שנולדים וחבל הטבור כרוך על צוארם
חלקם אם לא נחנקו ממנו, למדו להורידו מצווארם כדי לתלות בו אחרים.
חבלי לידה, חבלי פרידה, סיפור חיינו... להשלמת התמונה הבאתי טוגה :
.
ברוטוס: דייויד, בואי
נטוס: יוטב אם נשמע, בואי, שרהל'ה - הולכים
..
כמה שאת צודקת, יש שנשארים שם רחוק רחוק,
ולך אחרי כן "תבנה חומה".