מכירים את השעה הנפלאה הזו במשך היום, אותה שעה מדהימה שבה הכל נרגע, המתח יורד, השקט מחלחל פנימה לאט לאט...
יש כאלו שאצלם שעת ההתרגעות היא עם הקפה ועיתון של בוקר, אצל אחרים אלו בדיוק הדקות האחרונות ממש לפני שנרדמים...אצלי השעה הזו מגיעה פעם בשבוע, ביום שישי ככה בין חמש וחצי לשש בין ערביים. אח, איזו שעה מופלאה! ואם אפשר לחוות אותה בתל אביב, ועדיף במרכז, אז החגיגה בכלל גדולה. אני יכולה להיות עסוקה במליון סידורים, או מבלה עם חברים, או באמצע קניות ואז פתאום, כמעט בלי לשים לב – בבת אחת הכל משתנה. העיר נכנסת להילוך איטי, החנויות מתחילות להיסגר, התנועה ברחובות מדלדלת, ומין שלווה מתחילה להתפשט, ממש כאילו מישהו הניף שרביט והטיל כישוף על הכל. באותה שעה בדיוק אני מרגישה את החיבור שיש לי עם העיר הזאת, כאן בדיוק שתינו מדברות באותה השפה, מתקשרות ללא צורך במלים. היא כמו לוחשת לי באוזן שעכשיו הכל בסדר, ולא משנה מה עבר עלי במהלך השבוע, ולא חשוב מה יקרה בשבוע הבא. עכשיו, בדיוק ברגע הזה, בכל שבוע מחדש, זמן של קסם.