סביר להניח שבשבועיים שלושה האחרונים הרגשתם גם אתם שמשהו אינו כשורה באינטרנט בישראל. זה קרה בוקר אחד, שבו ברגע חזרנו עשור אחורה לחוויית הגלישה של 2001, ובשעות העומס ניכר שהגולשים בישראל חוזרים לקצבי אינטרנט של שלהי שנות התישעים. לאחר שבועיים שבהם אני מדחיק את המציאות, כי סברתי לתומי שהבעיה היא רק אצלי בבית ורק אצלי בעבודה, התחלתי לגשש אצל חברים. עצם העלאת השאלה בפניהם היתה כמו להסיר וילון מעיניהם. מתברר שאני לא לבד.  ועדיין, זה מוזר. האם יכול להיות שמישהו "סגר את הברז" ולא טרח להודיע לצרכנים?

העלתי סטטוס, עם שאלה למעגל החברים בפייסבוק, בקצרה: "האם גם אצלכם?". התגובות לא איחרו לבוא:

כמובן, שבין אם מדובר בבעיה טכנית כלשהי, ובין אם מדובר במשהו אחר (ואני יעשה כמיטב יכולתי לדמיין ולשער), זו חוצפה בינלאומית שדבר שכזה קורה מבלי שהציבור מקבל על זה דיווח.

להלן מה שידוע:

> האינטרנט איטי בכל הערוצים (רשת ביתית, קוית או אלחוטית, רשת סלולרית)

> הערוץ שהושפע הכי הרבה, הוא כמובן האינטרנט הסלולרי שמעולם לא היה מהיר במיוחד בישראל

> הפגיעה ברוחב הפס מורגשת בעיקר בגלישה לאתרים מחו"ל

> הפגיעה מורגשת מאוד באתרי מדיה עשירה (וידאו, פלאש, קצבי מוסיקה)

> הפגיעה מורגשת גם באתרים טקסטואלים בבסיסם, ובראשם פייסבוק.

> אתרים שמכילים תכנים מכמה מקורות עולים חלקית בלבד אחרי שניות ארוכות, ואלמנטים בווב שמאוחסנים על שרתים בחו"ל מופיעים באיחור משמעותי - עד 15 שניות.

מה הסיבות - להלן הערכות בלבד, הכל הגיון בריא:

1. החיבור למיין פריים של האינטרנט העולמי נפגע פגיעה טכנית שהיא

הערכה: סבירות נמוכה - ברור שהיו מספרים לנו על זה, הרי איש לא באמת אשם כשדבר כזה קורה

2. רוחב הפס ל'עולם' לא נפגע, הוא בשימוש של גורם בישראל ש: או לא היה פעיל ברמות הללו עד לאחרונה, או לחלופין גורם חדש.

הערכה: סבירות בינונית גבוהה- העובדה שישראל היא תחת מתקפת סייבר מזה כמה שנים מביאה להתערבות של גורמי הביטחון וסינון קפדני של התנועה גורם להאטה משמעותית, בדיוק כמו מחשב שעובר סריקה בעודנו מנסים לפתוח קובץ.

הערכה נוספת, גם כן מזוית בטחונית - ישראל באמצעות שירותי הביטחון בעצם מנצלים את רוחב הפס כולו לניטור לצרכי מודיעין של כמות מידע ענקית בכל סדר גודל של כלל תעבורת האינטרנט העולמית.

3. קנוניה

הערכה: סבירות בינונית גבוהה - כלל ספקי תשתית האינטרנט בישראל משקיעים הון עתק כדי לספק לצרכן צורך חדש שמאחוריו לא עומד הרבה עבור 99% מהצרכנים. הצורך הזה אמור להצדיק שדרוג של החיבור של האינטרנט לקצבים מהירים יותר. קמפיינים של פרסום משכנעים אותנו יומם וליל לשדרג עבור מה שאמור להשתמע כעלות זניחה של 20 עד 50 שקלים לחודש, וזאת כמובן מבלי להזכיר את העלות הקיימת שכוללת מחיר חיבור תשתית ומחיר חיבור ספק אינטרנט בקצב שבחרנו בעת חתימת החוזה.

הבעיה היחידה עם התזה הזו, היא המחשבה שהקונגלומרטים הגדולים של הטלקום בישראל יעיזו ליצור קרטל. מדובר כמובן בעבירה פלילית ואם אכן כך, זה אמור להסתיים בכתבי אישום וכלא. יחד עם זאת, היות שמדובר בהאשמה חמורה, יש להניח שגם במקרה הזה מדובר בפעולה שנעשית שלא בתאום, אלא בהסכמה של השחקנים בשוק שוודאי מנטרים בלי הרף את קצבי התעבורה, גם מסיבות טכניות וגם מסיבות עסקיות. (ראה נושא עליות המחירים של מוצרי החלב).

4. ישראל תחת התקפת סייבר

הערכה: סבירות בינונית - האטה בחווית הגלישה היא עקב פגיעה ברכיבי תקשורת, בין אם רכיבי חומרה ותשתית (שרתים, ראוטרים וכו') ובין אם ברכיבי קצה (וירוס, תולעת, וכו' על גבי המחשבים של הצרכנים עצמם). יש להניח שבמתקפה שכזו שכולה מתקפה בינארית ולא מתקפה גלויה המתועדת מול מצלמות, אין סיבה לגורמי הביטחון להודיע לציבור עד אשר אלו ימצאו את הפתרון, ואפילו יגיעו למבצעים. 

לא ביקשתי תגובות, כבר שנים איני עיתונאי פעיל, ועד אשר החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית, מותר לי לכתוב את התאוריות הללו. מוריד עכשיו את נטסקייפ 3.0.