הערב ירד  והשמיים אדמו

ורוח קלילה רשרשה בעלים.

ואת לבדך אין כף יד מלטפת.

ואת לבדך ואין איש מספק.

בחדרך נעולה

לא רואה לא שומעת.

ותחושה חמימה את גופך מציפה

לבד כבר המון. בלי מגע ובלי לחש.

לבד .בלי רצון. בלי חלום בלי תקווה.

את עינייך עוצמת. וידך אט אט נעה.

 למחוזות חשוכים. בשבילי המגע

חושייך חדים. רטיבות מבצבצת ככל שהולכת היד אל ערווה

ואז. בלי התראה ובלי רמז

דלת נפתחת. וצל משתלט.

כובע בוקרים  וסיגריה ננשכת.

בצעדי טפטוף אל עברך המוזנח

פעורת פה ועיניים נשארת ממלמלת.

וקוראת ."גש הלום. גש אל אזור חלציי..".

בעדינות מהוססת לשון מתקרבת .

ושוטפת תאים שישנו די מזמן

לשון חלקה את ירכך מלטפת.

רטיבות של שמחה אותך מציפה

את בוכה מלמטה. נאנחת גועשת.

הוא בשלו .לשונו כה רכה

מתקרב אל שפתייך הקדושות

ומלקקן כמו אחוז אימה.

מנשק ומרטיב. בלשונו המדהימה

אנחותייך גוברות.. התרגשות בך עוברת.

צמרמורת של עונג את עורקייך מציפה.

קרובה את לרגע .כשלשונו מתחפרת

וממשיכה ללקק את מושא הזימה.

צועקת. גונחת. "תן לי עוד. לך לעומק."

והוא בשלו .שטוף זיעה מלא חימה

את שפתיו מצמיד אל דגדגנך הפורח

שיוצא אל השמש ומרגיש את חומה

גניחות מתגברות ולשון כה צמודה

ומתחננת את שלעומק יחדור

הוא פושט את בגדיו

ומעיף מבט בפטמות .

כה זקורות הן ומחכות למגע של דמעה

על יצועך הוא עולה ואת מסתובבת

ושדייך נעים כמו היו נדנדה.

כשאיברו בך נוגע בישבנך הרוטט

מרגישה את כולך את עומק החדירה

חודר וזועק

מרטיב ובועט.

ואת בשפיות כבר לא מכירה

עוד ועוד את גונחת

וחזק מתחננת

והוא בשלו כמו מכונה

ואז..........

שוב בלי התראה ובלי רמז

זרם אדיר של גבריות כה שלמה

את גופך הוא מציף. את נשמתך הוא מרחיק

 מאותן מחשבות על אהבה אבודה

צונחת בין סדינייך....חיוך על פנייך...ועינייך משרות אושר על כל האומה