כותרות TheMarker >
    ';

    המסע המופלא

    החיים הינם למעשה מסע..הרי כולנו אורחים בעולם.
    במסע זה אנו למדים, נפגשים, רואים דברים, לעתים אף רואים עולם. בבלוג זה אחלוק חלק מרשמיי

    0

    מה מניע אותנו לכתוב

    8 תגובות   יום שבת, 26/11/11, 08:39

    לאחר כתיבת הפוסט, והגות עם חבר מהרשת לגבי כתיבה של כותבים אחרים העלתי במוחי את השאלה מה מניע אותנו לכתוב בלוג?

    יתרה מכך, לאחר התובנה שאנשים כותבים בלוג כיומן חיים, שאינו סוד כמוס לפרה ולסוס התחדדו אצלי יותר דברים.

    האם אכן זהו מקום לפורקן של אנשים?

    האם אנשים נוטים לכתוב באופן אנונימי את נסתרי חייהם?

    היכן עובר הגבול בין מציאות לדמיון?

    מהו מימד החשיפה שאהיה מוכנה לחשוף?

    לפני שנים רבות כתבתי בלוג בתפוז. בלוג ששתפתי בהרהורי ליבי ובקורתיי. אני זוכרת חלק מהדברים, ויתרה מכך אני זוכרת את הסיבה להפסקת כתיבת הבלוג והכחדתו.  לעתים גם אם אנו אנונימיים (שלא כל כך במקרה הזה) יש המכירים אותנו וקוראים אותנו ולעתים משתמשים בידע הזה שאנו חושפים.

    אם כן נשאלת השאלה מה הביא אותי לכתוב שוב? באחת הפעמים מישהו שאל מדוע לא כותבת, איך אכיר אותך?! לא מצאתי סיבה כלשהי לכתוב ותהיתי האם אכן זה מה שרוצה?

    בימים האחרונים בקוראי פוסטים, זה עשה לי יותר מעניין לקרוא את כרטיסם ולהפליג למחוז דמיונם. החלטתי קצת לכתוב, כתיבה עבורי היא בגדר אמצעי לשחרר רגשות, או להגיע לתובנות חדשות.

    ושוב תהיתי האם אוכל לשחרר רגשות מציקים בנוגע למקום עבודתי? האם אשתף בשמחה שחווה גם כעצמאית? האם אדון בהתלבטויות? חששות?

    גם לכך מצאתי פתרון כלשהו שיבוטא בדרך אחרת..דרך מילים לנוכח צלילים..

    שתהיה שבת נעימה שטופת שמש והנאה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/11 20:37:

      צטט: ניליץ. 2011-11-27 21:46:06

      ציטוט: כתיבה עבורי היא בגדר אמצעי לשחרר רגשות, או להגיע לתובנות חדשות. גם אני כותבת כדי להחיות מחדש אירועים שאינם ברורים לי ולהגיע לתובנות וללמוד משהו חדש על האינטראקציות שלי. עד כה כתבתי מה שקרה בדיוקבלי שלנות פרטים ותוךהעלמת שמם של המשתתפים האחרים בארוע, יתכן שבעתיד יהיו מקרים שאדרש לערפל את הסיפור. אני משתדלת לא לעשות את זה כי בערפול אני יוצרת סיפור חדש שאולי מתאר יותר את החלקים הנפשיים שלי אבל פחות את מה שקרה במציאות, נכון לכרגע אני מעוניינת יותר בפענוח של המציאות.

       

      גישה מעניינת, כן זה ברור שקתרזיס..אך עדיין אין תמונה או שם אמיתי שלך כך שיותר קל לחשוף אירוע כזה או אחר..

      האם מידת החשיפה הייתה זהה לא הייתה תמונה שלך?

        27/11/11 21:46:
      ציטוט: כתיבה עבורי היא בגדר אמצעי לשחרר רגשות, או להגיע לתובנות חדשות. גם אני כותבת כדי להחיות מחדש אירועים שאינם ברורים לי ולהגיע לתובנות וללמוד משהו חדש על האינטראקציות שלי. עד כה כתבתי מה שקרה בדיוקבלי שלנות פרטים ותוךהעלמת שמם של המשתתפים האחרים בארוע, יתכן שבעתיד יהיו מקרים שאדרש לערפל את הסיפור. אני משתדלת לא לעשות את זה כי בערפול אני יוצרת סיפור חדש שאולי מתאר יותר את החלקים הנפשיים שלי אבל פחות את מה שקרה במציאות, נכון לכרגע אני מעוניינת יותר בפענוח של המציאות.
        27/11/11 07:43:

      צטט: אבימזרחי00 2011-11-26 18:57:03

      כתיבת בלוג היא הרצון להעלות את המחשבות והרעיונות על הכתב, לשתף בהם כמה שיותר אנשים ולקבל גם פידבק מהם .הפידבק או הטפיחה על השכם היא זו המניעה אותנו , גם אם התיקשורת בינינו היא בעיקר וירטואלית...התגובה של האחר במידה והיא חיובית עושה טוב בלב.

       

      ומה אם הפידבק שלילי? הרי לא תמיד נזכה לתגובות חיוביות..

        26/11/11 18:57:
      כתיבת בלוג היא הרצון להעלות את המחשבות והרעיונות על הכתב, לשתף בהם כמה שיותר אנשים ולקבל גם פידבק מהם .הפידבק או הטפיחה על השכם היא זו המניעה אותנו , גם אם התיקשורת בינינו היא בעיקר וירטואלית...התגובה של האחר במידה והיא חיובית עושה טוב בלב.
        26/11/11 15:26:
      מוזמנת לקרוא מחקרים של פרופ' עזי ברק.
        26/11/11 15:18:
      לאסתי ולמגיבים לה. בדיון כאן העליתם בדיוק את השאלות הנכונות: מדוע בנאדם קם יום אחד וכותב ספר? האם הספר הוא ראי הנפש שלו? האם "מסוכן" להיחשף בפני האחרים? לדעתי, מי שכבר איננו כ"כ צעיר - לא איכפת לו בכלל מה יגידו על הספר שלו. גם אם מכריו יזהו בספר קטעים שהם אוטוביוגרפיים - אין זה מזיז לו. אם הבנאדם שלם עם עצמו ומצפונו נקי - אין לו בעיה להיחשף. כי מה כבר יכול לקרות? לגבי הכתיבה עצמה, ברור לי שקודם כל זה סוג של טרפיה עצמית. ע"י כך שהבנאדם כותב, הוא פורק מעצמו מחשבות מעיקות, מה גם שהתיעוד של מחשבותיו עושה לו סדר בראש... כשמדובר בכתיבת יומן, הרי הטקסט שמתקבל מסייע לכותב להבין בעצמו את מצבו: המצב, כשהוא כתוב, ניראה ברור יותר, הבעיות מקבלות צורה של שאלות ספציפיות. לפעמים התשובות נובעות אח"כ מעצמן. ישנם עם זאת אנשים שכותבים ספרי עלילות דימיוניות, כי איכשהו הגיעו להם לראש רעיונות מענינים או מצחיקים, ואז הם כותבים ספר - אבל גם אצלם ישתחררו מדי פעם אלמנטים נפשיים פרטיים כמוסים וישתלבו בעלילת הספר. על סוג הכותבים האחרון הזה משתייך אני עצמי.
        26/11/11 12:00:
      אם אדם מתעסק בנושא מסויים וכותב עליו סימן שהנושא מספיק מטריד אותו כדי שיתיחס אליו וזה מראה מה עובר על האדם הנל באותה תקופה בה הוא חושף את דבריו.הקוראים המנוסים יכולים לגלות את האדם מאחורי הכתב גם אם ינסה להסתיר את עצמו. אגב,לא כל כך מהר הייתי דוחה דעתו של אדם אחר על הסף.ברכת שבת ברוכה לך
        26/11/11 10:51:

      צטט: גרושה מתוך הכרה 2011-11-26 08:56:37

      הכתיבה היא קודם כל ראי הנפש של האדם.מי שהראי מלוכלך אצלו יפחד לחשפו.דהיינו ככלל שאתה מחובר אל עצמך אין לך בעיה להראות את האמת.הבעיה מתחילה כשאתה חושש לחשוף.שאל למה? ולא כל החושף ישמחו לקראו..זאת השאלה:למה?

       

      אין קשר, בין ראי מלוכלך או נקי..כל אחד חושף נדבך מסוים מנפשו..ואין נפש ראויה או לא.

      לדעתי, אין גם קשר לעניין המחוברות לעצמך.

      חשיפה, שאינה אנונימית עלולה להיות מקור לפגיעה..ישירה או עקיפה.

      לא כל חושף/ת  ישמחו לקרואו ברור, וגם התשובה לשאלה: למה? תהיה שונה מאחת לשני.

      ומצטערת להגיד לך שלא כל כתיבה היא ראי האדם..ממש לא..

      ארכיון

      פרופיל

      sunshine10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין