כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (27)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/12/11 20:07:
    כאשר מטרת העל של החינוך היא לעמוד במבחנים, לא חשוב אילו והמערכת לא שואלת את עצמה "מיהו האדם " שיצא ממערכת כזו? מה הוא ידע? באיזה עולם הוא הולך לחיות. מתבלבלים היעדים ואז יש מקצוע הוראה אחד בלבד וקוראים לו "הכנה למבחן". זה מה שקרה בימי הסקר לפני 40 שנה, כאשר המטרה היא להדמות לאחרים בלי לשאול את השאלות הנכונות" איזה אדם אנו רוצים, באיזה עולם הוא עתיד להתקיים ולתפקד, איזה ערכים אנו רוצים לאלו הישגים אנו שואפים אנו מקבלים יעדים מבולבלים. נכון, חשוב שהבוגר העתידי ישלוט בעולם התקשוב כי זה העולם שיחיה בו. אבל לא חשוב להשקיע רק "בברזלים" צריך להשקיע בהתמודדות עם מיומנויות המאה ה-21 ואלו בודאי לא המבחנים שלפיזה. צריך לחנך ללמידה שיתופית, ליכולת להסתגל לשינויים מהירים. להתמודד עם פתרון בעיות , להיות יצירתי, להתמודד עם ערכים ובעיות מוסריות. כן, צריך לתקשב את המערכת , אבל מי ילמד בה מורים בורים שהמכללות לא מצליחות להכשירן כי התשתית אינה מספקת? מערכת מבחנים? למדינת ישראל מומחים אקדמיים מעולים, אנשי טכנולוגיה מדענים, אך הם אינם מעורבים ולכן התקציבים מופנים ליעדים שאין מעליהם מטרות על. זו מערכת שרוצה שיהיה לנו מקרר כמו לשכנים, מבלי שאנו יודעים מה נקרר בו...
      1/12/11 10:19:

    צטט: רונית אברהם 2011-11-30 19:07:48

    אני לא חושבת שיש לפסול מכל וכל מדדים, אבל בהחלט ראוי להשקיע זמן וכסף במטרות שאינן מדידות כמו למשל - תרומה לקהילה, התנדבות, סובלנות, הכרות עם האחר הייתי שמחה לראות השקעה בתחום זה גם אם הפירות לא יהיו בקדנציה של שר החינוך הנוכחי .

     

    לדעתי אפשר למדוד כל דבר.

    גם סובלנות ותרומה לקהילה והתנדבות והכרות עם האחר.

    הבעיה היא שלנושאים האלה אין רייטינג....

      30/11/11 19:07:
    אני לא חושבת שיש לפסול מכל וכל מדדים, אבל בהחלט ראוי להשקיע זמן וכסף במטרות שאינן מדידות כמו למשל - תרומה לקהילה, התנדבות, סובלנות, הכרות עם האחר הייתי שמחה לראות השקעה בתחום זה גם אם הפירות לא יהיו בקדנציה של שר החינוך הנוכחי .
      28/11/11 16:16:

    צטט: חינוך אחר 2011-11-28 08:02:13

    שושי, תודה שהפנית את תשומת לבי. עשית עבודה גדולה וחשובה מאד. מדינת ישראל אינה נותנת דעתה על מה יוצאים הכספים הגדולים של משרד החינוך, והשר עושה בהם כבשלו, כביכול מדובר בכסף פרטי. בעזרתם הוא הולך ומעמיק את כשלי המערכת. המשיכי לשבת להם על הזנב. אברמלה.

     

    אני מתמידה. האם זה יואיל?

    אף פעם אי אפשר לדעת....

      28/11/11 08:02:
    שושי, תודה שהפנית את תשומת לבי. עשית עבודה גדולה וחשובה מאד. מדינת ישראל אינה נותנת דעתה על מה יוצאים הכספים הגדולים של משרד החינוך, והשר עושה בהם כבשלו, כביכול מדובר בכסף פרטי. בעזרתם הוא הולך ומעמיק את כשלי המערכת. המשיכי לשבת להם על הזנב. אברמלה.
      28/11/11 06:33:

    צטט: זהר צפוני 2011-11-28 05:56:23

    בחינות, בחינות בחינות.כל כך רוצים להצליח בבחינות בינ"ל .ומה עם החינוך והערכים שאינם מדידים ולא פחות חשובים אם לא יותר. למידה אפשר להשיג בכל גיל. חינוך הוא דבר הדרגתי שיש להתחילו מגיל נמוך. שיתחילו להשקיע יותר בו .

     

    רק יכולה להדגיש ולחזור בחינות בחינות...

      28/11/11 06:32:

    צטט: גיל גרטל 2011-11-27 23:33:45

    האמת - המצב קשה. מרגיש כמו נתק מוחלט בין השר והמהלכים שהוא מוביל לבין חינוך במשמעותו העמוקה של המושג. היה אפשר לקוות, למשל, שדוח העוני והפערים שפורסם בשבוע שעבר יעיר אותו... איפה...

     

    הנושא של ערכים נמצא באחד מסעיפי "המטרות" - "חיזוק המרכיב הערכי במערכת החינוך והקניית ערכים ציוניים יהודיים דמוקרטיים וחברתיים"

    ביעדים ל - 3 שנים זה נעלם...

      28/11/11 05:56:
    בחינות, בחינות בחינות.כל כך רוצים להצליח בבחינות בינ"ל .ומה עם החינוך והערכים שאינם מדידים ולא פחות חשובים אם לא יותר. למידה אפשר להשיג בכל גיל. חינוך הוא דבר הדרגתי שיש להתחילו מגיל נמוך. שיתחילו להשקיע יותר בו .
      27/11/11 23:33:
    האמת - המצב קשה. מרגיש כמו נתק מוחלט בין השר והמהלכים שהוא מוביל לבין חינוך במשמעותו העמוקה של המושג. היה אפשר לקוות, למשל, שדוח העוני והפערים שפורסם בשבוע שעבר יעיר אותו... איפה...
      27/11/11 21:15:

    צטט: shabat shalom 2011-11-27 17:15:19

    אם מישהו העמיד את המיחשוב כיעד של משרד החינוך אז הוא התבלבל בין אמצעים להשגת יעדים לבין יעדים. דוקא שעון הנוכחות פחות מטריד אותי מאשר הנקודה שהצבעת עליה בתחילת הפוסט על חוסר היכולת של גוף בלתי מתאים כמו משרד החינוך להניף את מערכת החינוך קדימה. אני חושב שנכונותו של סער לעשות שינוי ויכולתו להשיג תקציבים - היא יתרון על שני שרי החינוך הקודמים (אחת היתה פוליטרוקית והשניה היתה פחות מדי פוליטית).

     

    לשבת שלום ,

    אתה צודק. אין ספק שבצד כל אלה, יחסית ללימור לבנת אשר בימיה ובימי נתניהו קוצצו התקציבים, המצב הרבה יותר טוב.

    לגבי השניה....בגללה אני כאן...

      27/11/11 21:08:

    צטט: שי ברק Shai Barak 2011-11-27 18:32:23

    כנראה שכסף, זה לא כל הסיפור. יש להגדיר מטרות, אמצעים נדרשים, תכנון והשקעה לטווח ארוך, גם במכללות למורים ובהכשרה נאותה ועידוד להוראה ו...... קצרה יריעת התגובה מלהכיל את כל הנדרש. אז גם כשיש שינוי מגמה לחיוב, בממשלת ישראל זה חלקי ולא מספק. חבל. אי טיפול בבעיות האקוטיות של מערכת החינוך, מוביל אותנו כחברה וכאומה למקומות לא טובים.

     

    כסף זה חשוב. במשך שנים קיצצו בתקציבי החינוך ופגעו במערכת החינוך. עכשיו כאשר יש כספים במערכת החינוך, אי אפשר לנתב את האנרגיות להשגת היעדים המדידים.

    לגבי מחשוב, גם הוא חשוב אבל...

      27/11/11 21:01:

    צטט: כורך דברים 2011-11-27 17:20:20

    יעדים מצויינים.מטרות יפות וגדולות.אבל איך ישיגו את זה אם הילדים לא לומדים,לא מלמדים אותם ללמוד אלא להשיג,אין להם הנאה מלמידה וידע,אינם מסוגלים להתאמץ כדי לדעת,לא מסוגלים לקרוא,לא יודעים להתנסח ומרבית המורות חסרות ידע והשכלה.אני יודע ואני יכול להסביר,שלמחצית מהילדים בגיל 6 יש פוטנציאל להגיע אחרי 12 (!) שנים גם לתואר ראשון.לא חשוב במה,שיהיה סתם במה שמעניין אותם.זה עולם אחר וזה אפשרי,אלא שנדמה לי לפעמים שמערכת החינוך קיימת כדי להשביע רצונם של הפוליטיקאים,הפדיקים במערכת והעסקנים.

     

    מדיניות המדידה והערכה פוגעת בתוכניות הלימודים, פוגעת בהוראה ופוגעת לכן בתלמידים.

     

      27/11/11 20:23:

    צטט: הטרמילר 2011-11-27 11:54:12

    עונג לקרוא אצלך. תודה

     

    תודה! אם כי המצב לא מענג....מגניב

      27/11/11 20:22:

    צטט: אביה אחת 2011-11-27 11:26:23

    שוש על הפוסט המושקע שלך תודה שבוע נפלא

     

    תודה לך אביה.

      27/11/11 20:22:

    צטט: forte nina 2011-11-27 07:33:00

    שושי שעון הנוכחות הוא רק סימפטומטי לצורת החשיבה וסדרי העדיפויות של שר החינוך.  אך כדאי להסיר את הנאיביות כי סער צועד יד ביד עם ביבי לעבר "השקיעה".

    שעון הנוכחות זו פארפרזה לרעיון החדש הקשור בבריאות!!! במקום להעניק למתמחים תנאים סבירים ולשפר את הרפואה הציבורית הוא יוצא בתכנית "בריאות לילדים כשהוא ייקר את המוצרים המשמינים".

    תרשי לי להעז ולומר שאני לא רוצה שביבי ידאג דרך גביית כספים,  שביבי ידאג דרך הענקת משאבים.

    השיטה הזאת אצלו פועלת בכל תחום ושר החינוך הוא ככלות הכל, כלבלב המחמד של ביבי. את חושבת שזו עילה לתביעה?

     

    אין ספק שיש כאן אידאולוגיה, הכל מדיד ובזה צריך להצליח.

    אמרתי זאת גם לשר החינוך באופן אישי - אמרתי לו כי המדידה וההערכה השתלטו עלינו.הוא דווקא אמר שהוא יודע.

    בפועל היעדים שלו מרוכזים בזה וכל המערכת מוכוונת מטרה אחת - הצלחה בבחינות הבינלאומיות.

      27/11/11 18:32:
    כנראה שכסף, זה לא כל הסיפור. יש להגדיר מטרות, אמצעים נדרשים, תכנון והשקעה לטווח ארוך, גם במכללות למורים ובהכשרה נאותה ועידוד להוראה ו...... קצרה יריעת התגובה מלהכיל את כל הנדרש. אז גם כשיש שינוי מגמה לחיוב, בממשלת ישראל זה חלקי ולא מספק. חבל. אי טיפול בבעיות האקוטיות של מערכת החינוך, מוביל אותנו כחברה וכאומה למקומות לא טובים.
      27/11/11 17:20:
    יעדים מצויינים.מטרות יפות וגדולות.אבל איך ישיגו את זה אם הילדים לא לומדים,לא מלמדים אותם ללמוד אלא להשיג,אין להם הנאה מלמידה וידע,אינם מסוגלים להתאמץ כדי לדעת,לא מסוגלים לקרוא,לא יודעים להתנסח ומרבית המורות חסרות ידע והשכלה.אני יודע ואני יכול להסביר,שלמחצית מהילדים בגיל 6 יש פוטנציאל להגיע אחרי 12 (!) שנים גם לתואר ראשון.לא חשוב במה,שיהיה סתם במה שמעניין אותם.זה עולם אחר וזה אפשרי,אלא שנדמה לי לפעמים שמערכת החינוך קיימת כדי להשביע רצונם של הפוליטיקאים,הפדיקים במערכת והעסקנים.
      27/11/11 17:15:
    אם מישהו העמיד את המיחשוב כיעד של משרד החינוך אז הוא התבלבל בין אמצעים להשגת יעדים לבין יעדים. דוקא שעון הנוכחות פחות מטריד אותי מאשר הנקודה שהצבעת עליה בתחילת הפוסט על חוסר היכולת של גוף בלתי מתאים כמו משרד החינוך להניף את מערכת החינוך קדימה. אני חושב שנכונותו של סער לעשות שינוי ויכולתו להשיג תקציבים - היא יתרון על שני שרי החינוך הקודמים (אחת היתה פוליטרוקית והשניה היתה פחות מדי פוליטית).
      27/11/11 11:54:
    עונג לקרוא אצלך. תודה
      27/11/11 11:26:
    שוש על הפוסט המושקע שלך תודה שבוע נפלא
      27/11/11 07:33:

    שושי שעון הנוכחות הוא רק סימפטומטי לצורת החשיבה וסדרי העדיפויות של שר החינוך.  אך כדאי להסיר את הנאיביות כי סער צועד יד ביד עם ביבי לעבר "השקיעה".

    שעון הנוכחות זו פארפרזה לרעיון החדש הקשור בבריאות!!! במקום להעניק למתמחים תנאים סבירים ולשפר את הרפואה הציבורית הוא יוצא בתכנית "בריאות לילדים כשהוא ייקר את המוצרים המשמינים".

    תרשי לי להעז ולומר שאני לא רוצה שביבי ידאג דרך גביית כספים,  שביבי ידאג דרך הענקת משאבים.

    השיטה הזאת אצלו פועלת בכל תחום ושר החינוך הוא ככלות הכל, כלבלב המחמד של ביבי. את חושבת שזו עילה לתביעה?

      27/11/11 07:16:

     

    לד"ר מיקי ארליך.

    ה"כעסים" שלי נובעים בעיקר משני דברים..

    1. השתלטות מוחלטת של המדידה והערכה על המערכת. כל משאבי המערכת , דווקא הלא כמותיים אלא דרכי החשיבה, ההתכוונות, היעדים מוכוונים על ידי המבחנים.
    2. מה שקורה במקצוע המדעים בחטיבות הביניים עם פגיעה ברורה בחטיבה העליונה – כתבתי על כך בפוסט קודם -  כאשר "הורידו", פשוטו כמשמעו את תוכנית החטיבה העליונה לחטיבת הביניים בטענה של "ספיראליות". עשו זאת מתוך כוונה 'להקיף' את כל החומר שיכול להיכלל בפיזה. את הטענה של ספיראליות קל להדוף לדוגמא על ידי כך שמורים מלמדים בחט"ב מספרים של החטיבה העליונה. גם השאלות המיועדות לתלמידי ז' ח', דומות לעיתים זהות, לאלו של בחינת הבגרות! כל כך נחפזו , ראה יעדים, ש"שכחו" לתאם עם החטיבה העליונה....
      אני חושבת שמדידה והערכה הם חשובים, אבל במידה. כבר מזמן עברו לטעמי (ולא רק) את הסף. הבעיה היא שרק היעדים המדידים "מביאים כסף" , זה בדיוק מה שהשתלט עלינו.

    אגב, השתמשתי בדבריה של פרופ' אריאב, זו שכועסת מאוד , אבל היא כועסת בראש ובראשונה משום שלא נתנו לה תקציבים למכללות. לי אישית זו לא נקודה משמעותית מעצם המקום שבו אני נמצאת.

      27/11/11 06:39:

    צטט: The light, 2011-11-27 02:21:57

    את כמו שופר, רואה הכל ומתריעה. האם מישהו שומע או קורא את מה שאת כותבת. חבל שכשלמדתי המורים שלי לא ראו את מה שאת רואה

     

    תודה רועי,

    אני בטוחה שמורים ראו את מה שראו.

    אולי לא הייתה להם "במה" להתריע.

    והאם מישהו שומע? כן , אני יודעת שכן.

    העניין שלפעמים יש כוחות חזקים יותר שפועלים.

      27/11/11 05:25:

    שלום שושי,
    אני מבין את הכעס והתסכול שעולים מהפוסט שלך.
    ובכל זאת ברור לכולם שאם במבחני פיז"ה הציון היה יורד למרות השקעה נוספת של המדינה בחינוך, גולגלתו של שר החינוך הייתה מתגלגלת בראש חוצות.
    לטעמי, עיקר תפקידו של שר הוא להשיג תקציבים למערכת שהוא עומד בראשה. זאת תמימות להניח שבסביבת העבודה של שר החינוך, שבה האוצר מנהל בפועל את משרדי הממשלה ניתן להשיג תפקידים ללא מערכת סבירה של הערכה.
    לאור זאת, שיפור בתוצאות הוא הדרך היחידה לקבל תקציבים נוספים. ניתן כמובן להשקיע בהרבה דברים אחרים מבלי לשפר תוצאות, ולוותר על תקציבים נוספים, או ש"במדינת האוצר" אף יקצצו בהם.

    בקצרה, צריך להבין שכדי שלשר תהייה מוטיבציה להשיג תקציבים, צריך לשלם בו במטבע עוברת לסוחר מבחינתו - מדידה והערכה. אם זה לא יקרה, רק מתאבדים פוליטיים יגיעו למשרד החינוך.
    אני מניח שבניהול נכון של בתי ספר, בשיתוף פעולה הדוק עם ההורים, ניתן לנצל לטובת כולם את התקציבים הנוספים שמגיעים למערכת. נכון, הרבה מהם יעודיים ו"צבועים" לטובת פרוייקטים מסוימים, ובכל זאת, יש לנוכחות של כסף נוסף במערכת כדי לשפר את תפקודה ברמה המקומית.

      27/11/11 02:21:
    את כמו שופר, רואה הכל ומתריעה. האם מישהו שומע או קורא את מה שאת כותבת. חבל שכשלמדתי המורים שלי לא ראו את מה שאת רואה
      26/11/11 18:28:

    צטט: shnoy 2011-11-26 17:52:57

    כל מילה בסלע !

     
    תודה.

    שבוע טוב.

      26/11/11 17:52:
    כל מילה בסלע !

    סכומי עתק מושקעים ב"יעדים בעייתיים" במשרד החינוך.

    27 תגובות   יום שבת, 26/11/11, 15:38

    דבר אחד אי אפשר "לקחת" משר החינוך. מאז תחילת כהונתו דואג השר להזרמת כספים למערכת החינוך. יחד עם שמשון שושני הציבו תוכנית יעדים, וסכומי עתק מועברים כדי לעמוד בהם. הבעיה המועלית כאן היא ביעדים עצמם, כמו גם בדרך לממש אותם.

     

    "היעדים שמציב משרד החינוך בעייתיים"..."מערכת מסואבת ולא יעילה שבה משקיעים כספים במקומות הלא נכונים" דברים חריפים אלו אמרה השבוע פרופ' תמר אריאב נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום ראשי המכללות לחינוך, בראיון כועס מאוד ועם "בטן מלאה".

    העיתוי והכעסים של פרופ' אריאב לא מקריים.

    את הפוסט הזה התחלתי לכתוב, בדיוק  מאותן סיבות, עוד לפני קריאת הראיון איתה.

    הסיבה הראשונה נמצאת בדיווח  של סופיה מינץ, מנמ"רית  משרד החינוך -"מחשוב ענן הוא כבר ההווה". מדובר בהשקת פרויקט ענק להעברת כל מוסדות החינוך לסביבת מחשוב מבוססת ענן, בסכום "זעום" של 45 מיליון ₪ במשך 6 שנים (העלות המתוכננת של כלל פרויקט המחשוב הוא של 5 מיליארד ש"ח.)

     

    הסיבה השנייה נמצאת במכתב שנשלח בימים אלו למורי המדעים, אשר מצביע גם הוא על  המשאבים הגדולים אשר מושקעים במערכת: "במהלך השנתיים האחרונות כחלק מתוכנית היעדים שהתוו שר החינוך חה"כ גדעון סער, והמנכ"ל ד"ר שמשון שושני, ניתנו משאבים גדולים ותוספת של שעות להוראת מדע וטכנולוגיה"

     

    אז מהי אותה "תוכנית יעדים" ומדוע היא "בעייתית"?

     

    את "היעדים המרכזיים של משרד החינוך לשנים 2009 – 2012 " ניתן למצוא בהצעת התקציב של משרד החינוך. (לא נגעתי):
    "1.  בטווח הרחוק (תוך שש שנות לימוד) ישראל תימנה עם עשר המדינות המובילות בעולם בהישגים הבין-לאומיים.

    2.  תוך ארבע שנות לימוד, הישגי מערכת החינוך בישראל במבחנים הבין-לאומיים יהיו בממוצע העולמי.

    3.  תוך שלוש שנות לימוד תתקדם מערכת החינוך בעשרה מקומות בדירוג הבין – לאומי במתמטיקה, במדעים ובשפה, במבחן PISA שייערך ב 2012 .
    4.  תוך ארבע שנות לימוד יגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות בתום כיתה י"ב ל – 55% מכלל הלומדים במחזור.
    5.  תוך ארבע שנות לימוד יגדל ב – 10% מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות בכל אחד מהמקצועות הבאים: מתמטיקה, פיזיקה , כימיה ושפה זרה.
    6.  תוך ארבע שנות לימוד, יגדל ב – 10% מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות במדעי הרוח (שפת אם, ספרות, תנ"ך והיסטוריה).
    7.  תוך חמש שנים תוקם תשתית תקשוב בכל מערכת החינוך והיא תתאים את הסביבה הלימודית למאה ה – 21 ."

     

    תוכנית היעדים מתחלקת אם כך לשתיים

    -          לשיפור בכל המדדים הכמותיים, במבחנים הארציים והבינלאומיים,  תוך פרק זמן קצר.

    -          למעבר לסביבת מחשוב חדשה.

    לפני שנתיים עוד התלבטתי מה חשוב יותר כסא למורה, או מחשוב "ענן", אבל לאחר שקראתי את דברי סופיה מינץ כי הענן "יאפשר ליישם את תוכנית משרד החינוך להתקנת שעוני נוכחות בכל בתי הספר בישראל, כחלק מתוכנית הרפורמה בחינוך שהמשרד מוביל בשנים האחרונות" – "נרגעתי"...

    תסכימו איתי שזה די מוזר שהיתרון הראשון של ה"ענן"  שהציגה המנמ"רית , הוא שעוני הנוכחות, ורק אחר כך באו היתרונות הפדגוגיים. התמיהה גוברת במיוחד כאשר מתחילים לעלות קולות מהשטח כי  'עוז לתמורה' החלה ללא התשתיות המובטחות  וכי מסתמן שתוספת התשתיות תהיה  מינימאלית ( שלא לדבר על הויכוח שמעורר נושא שעוני הנוכחות הביומטריים כאן, כאן וכאן.)

     

    פרופ' תמר אריאב עוסקת בבעיה אקוטית אחרת – המחסור החמור במורים, אשר אמור היה להביא להשקעה במכללות להוראה, כולל השקעה נרחבת בתשתיות. במקום זה משקיעים סכומי עתק בפרויקטים אשר לדבריה, חלקם נסגרים וחלקם לא יהיו רלוונטיים בעוד חמש שנים.

     

    הראיון עם פרופ' אריאב עוסק גם ב "מרוץ אחר ההישגים במבחנים בינלאומיים ובבחינות הבגרות" אשר לטענתה "מחטיא את המטרה" עד כדי מסקנה מרחיקת לכת כי "צריך לבטל את בחינות הבגרות"

     

    בפוסט קודם "הוראת המדעים – שערורייה בגלל הפיזה"  ציטטתי את צבי צמרת אשר אמר לי "זו שערורייה שאת לא מתארת".  אני מתחילה להבין שהשערורייה נובעת מהשקעת סכומי ההעתק כדי לעמוד ביעדים, שהם חלק ממדיניות המדידה והערכה.

     

    התמונה המצטיירת כיום במדעים, דומה מאוד לתהליך שקרה ב 2003 לקראת מבחני TIMMS  (תאור במצגת של פרופ' ענת זוהר בנושא "מבחנים בינלאומיים והשפעתם על מטרות ההוראה" ): פיתוח מהיר של תוכנית לימודים (במקרה הנוכחי "העתקת" תוכנית הלימודים של החטיבה העליונה לחטיבת הביניים, בתירוץ של ספיראליות), השתלמויות , מערך הטמעה ובעיקר "מסר חזק מאוד לבתי הספר  לפיו חייבים להצליח בבחינה" .

    פרופ' ענת זוהר מעלה מספר בעיות למהלך כזה,  למשל הוא "מסיט משאבים מכלל המטרות לעבר מטרה של הצלחה בבחינה ספציפית" הוא גם גורם למורים ל"אי נחת, לחץ, תסכול  וניכור מהמערכת" (היתר במצגת).

     

    ד"ר עופר רמון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשה"ח, התייחס לדברים בגיליון קו לחינוך, וטען "שפיתוח התוכנית הוא חלק ממהלך רב שנתי ולא ההצלחה בבחינות",  הוא רק לא שם לב שאמירה זו עומדת בסתירה לדברים שנכתבו למורי המדעים והעוסקים כאמור, בהשקעה הגדולה במדעים כחלק מ"תוכנית היעדים"....

     

    היבט אחר של הבעיה מובא בשתי כתבות שהופיעו לאחרונה בתקשורת.

    האחת "50 אחוז מ"מורי ההיי- טק" פרשו ממערכת החינוך (הפרויקט הופסק לאחר שהושקעו בו מיליוני שקלים) והשנייה- מכתבם של הפרופסורים לגדעון סער כי "מצב המתמטיקה בתיכונים – מחריד".

    את הקשר לתוכנית היעדים, ניתן למצוא בדבריה של  בוגרת תואר במתמטיקה ותוכנית "חותם" להכשרת סטודנטים כמורים, אשר אינה מתכוונת להפוך את ההוראה לקריירה : "המדינה שלנו מסתמכת על מבחני מיצ"ב, בגרות וכדומה. השפה שבה מלמדים היא שפה של הצלחה במבחנים ולא שפה של הבנה. את יכולה לדעת מתמטיקה ולא להצליח בבגרות, ואת יכולה להצליח בבגרות בלי לדעת מתמטיקה. אלו שפות שונות, וזה מורגש בעיקר במסלול של 3 יחידות. מלמדים ילדים אינטליגנטיים נוסחאות של הצלחה במבחנים בלי שום הבנה ועומק. באיזשהו מקום הכול טכניקה וטריקים. זו בעיה שאינה קשורה לאיכות המורים. התלמידים מקבלים ציונים סבירים, אבל אין להם מושג במתמטיקה".

     

    לסיכום:

    ההשקעה הגדולה מאוד של כספים  ב"תוכנית היעדים", לא מהווה פתרון לתחלואי המערכת, ובמידה מסוימת היא מעמיקה אותם. המערכת זקוקה למדידה סטנדרטית במינון סביר.

     משאבי המערכת כיום, הן כלכליים והן אחרים (עיקר תשומת לב) מופנים בעיקר לנושא זה, וזה לא סביר. במקום זה זקוקה המערכת  לאורך רוח, ל"פסק זמן" מהמדדים השונים כדי להתרכז בשיקום אמיתי.

     

    קטע מתוך שעון הנוכחות בחדר המורים \   כתבה אילנה דהן

    הגענו לעידן בו הכל נמדד בִּמְשׂוֹרָה
    ומופנית אצבע מאשימה כלפי המורה
    כל מה שאינו מַדיד נדחק לשוליים
    רק ציונים ולו"זים על כף המאזניים.

     

    אַך כיצד ניתן למדוד ערכים וחינוך,
    ואת ערכם של הקשבה וחיוך?
    האם ביחידות אורך, זמן או משקל?
    האם לזרוק לסל וחסל?

     

    במקום לדאוג לתכנים ותקנים,
    הם מְפַרְקים וּמַתְקינים שעונים.
    מחר יתקינו על כל רגל אזיק
    ומצלמה בכל כיתה, גם היא לא תזיק.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון