פרח פרידה מהאישה שבתמונות
ליד שולחן הכתיבה קצת רדום ממחשבות על עתיד המין האנושי ב-לאט אופייני מתעורר מקול הרוח החורפית
חרישית היא, פותחת בחריקה את דלת הכניסה של הדירה ויוצרת בכוונה תחילה מסגרת זיכרון כל כך כואב- פרח אדום נובל עכשיו... וטיפות הגשם מזכירות לו: "אתה עדיין מאוהב"
אז דיברתם בטלפון והיא אמרה לך שהתאהבה לך במילים שאתה כל כך שונא ולבד חשבת: " איך זה שהסיפור שלה הוא הסיפור שלך..? ואיך הסיפור הזה הוא לא ממש שונה.."
מסגרת הזיכרון מזכירה לך שקטפת את הפרח האדום והרגת אותו בשבילה כמו את רגשותייך כשכתבת לה בספר הרגשות לה,לאישה שבתמונות:
שלום לך" האישה שבתמונות, כשעכשיו אני נותן לך את הנפשי שבספרים ובתוכו את היתום שבוורדים
גם הם נקרעו מאיזו משפחה של רגשות אבל את שווה את זה... את שווה את זה אז... אני מקווה שתאהבי כשהם עכשיו לפנייך: הספר, הוורד ואני- האשם העיקרי "
מכתב פרידה יפה מהאישה שאף פעם לא תהיה שלי האישה שבתמונות
על החתום: האשם העיקרי הרגש שלי  |