יצאנו לטיול שבת בנחל דולב משפחה (אמא, אבא ושתי בנות צעירות), "ההונגרי" (כך הוא ביקש שאכנה אותו בפוסט זה, ישראלי החי שנים רבות בהונגריה ורצה קצת לטייל בארץ) ואני. החנינו את המכוניות בתחילת המסלול על יד השילוט לנחל דולב על כביש 3866 (ראו הסבר מפורט בקישור שמטה), כשהגענו כבר היו מספר מכוניות וההמלצה (אם אתם נהגים טובים והרכב שלכם מעט גבוה) להיכנס לשביל ולרדת עד למפגש השחור והאדום (כמה עשרות מטרים), שם החניה נוחה יותר. כשחזרנו ראינו כי אנשים חנו גם בשולי הכביש (לא מומלץ, זהו כביש צר והשוליים לא נועדו לחניה).
לאחר קניית בייגלה טריים בצומת שמשון וחניית הרכבים יצאנו לדרך, יום קסום שהובטח שיהיה בו קר מאוד ובאנו מצויידים בבגדים חמים שהשלנו מעלינו במהירות רבה (אך בעת ההמתנה לרכבים בסוף הטיול חיממו אותנו מאוד).
צעדנו לאיטנו, נהנים מכל רגע קסום, שמציע הנחל, הבנות נהנו ללמוד ללכת עם מקלות ההליכה, אשר גם עזרו לחברתי אשר נשאה תיק כבד על הגב. אחרי הגשמים הרבים שירדו היתה סכנת החלקה ועל כן נזהרנו. לאחר כשעה עצרנו להפסקת צהריים ראשונה: תה מהעלים (לואיזה, למון גראס ונענע) שקטפתי בבוקר יחד עם עוגת הקפה שאפיתי – אלה היוו הפסקה מופלאה.
המשכנו בדרכנו, הצטלמנו, קישקשנו וצחקנו עד אשר הגענו למפגש השבילים השחור והאדום. לפי התכנון היינו צריכים להמשיך באדום ולחזור למכוניות (אופציה מעגלית). לפי קצב ההתקדמות במהלך הטיול הבנתי שיתכן ואצטרך לחשוב על תכנית אלטרנטיבית ובהגיענו לנקודת ההחלטה, מפגש השבילים, איפשרתי לחברים להחליט בין האופציה המעגלית לאופציה השניה שכללה שעת הפסקה לארוחת צהריים, יציאה מהשטח, הבאת הרכבים (על ידי מציאת טרמפ) ונסיעה לעין פירים. נחשו איזו אופציה נבחרה? נכון, אופציה שתיים.
טיפסנו במעלה הגבעה שמימיננו ומצאנו נקודה מקסימה לפיקניק צהריים, הסתלבטנו, אכלנו, המשכנו להצטלם ושבעים יצאנו לסוף המסלול. פגשנו שלוש משפחות שיצאו מהנחל והחנו רכבים בתחילתו ובסופו (אופציה למי שלא מתכנן לבצע זאת מעגלית) ושלחנו את הגברים להביא את הרכבים, אם כי השתעשענו יחד בשאלת משימת תפיסת טרמפ ובהתערבות על כמה זמן יקח להם לתפוס טרמפ, שעקב זה שאירגנתי להם טרמפ, לא יצאה המשימה לפועל (בפעם הבאה).
משם נסענו לעין פירים, שם פרשה המשפחה שילדיה כבר נרדמו וההונגרי ואנוכי יצאנו לחפש את המעיין: ממש קל – כמו שמצויין באתר טיולי, שלושים מטר אחרי תחילת דרך העפר לרדת בינות לעצי האורן וכשתראו לפניכם את עצי הזית העתיקים, דעו כי מצאתם את עין פירים, מבט ימינה מבט שמאלה והופ ייגלו לפניכם הפירים. כבר היה מאוחר וקר, ולא ממש נכנסנו. אם כי עבודת הבילוש שביצענו בשטח בהקשר אחר (סיפור שיסופר פעם) היתה משעשעת ותיזכר לעד.
קינחנו בקפה ושוקו בקפה אספרסו שליד תחנת הדלק לטרון ונסענו מרוצים הביתה
לתיאור המסלול באתר טיולי: http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=125
עד לטיול הבא שבוע טוב סוזאן |