כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    כל באשה ער בה

    30 תגובות   יום ראשון, 27/11/11, 11:06

    כָּל בַּאִשָּׁה עֵר בָהּ

    (שירי הלל לשירת נשים)

     

     

     

    ''

    מתוך 'ספר אובייקט' ( שירת האגם הגווע) - 'אגם ודיוקן '. נורית צדרבוים 2006

     

     

     


    שירת נשים / נורית צדרבוים


    שִׁירַת נָשִׁים, הֵם אוֹמְרִים וּבְלִי קוֹל לוֹחֲשִׁים

    שֶׁהַכֹּל, אוּלַי, הַכֹּל בַּאִשָׁה עֶרְוָה.

    וַאֲנִי,

    "הַ כֹּ ל   בַּ אִ שָּׁ ה   עֵ ר   בָהּ"

    שִׁירַת נָשִׁים בְּקוֹלָן הַזַּךְ הוּא קוֹל הַנְּשָׁמָה.

    הוּא קוֹל הַפִּתּוּי אוֹמְרִים, נֶאֶשׁמָה.

    וַאֲנִי,

    בִּקְרִיאָה נֶאֱלָמָה אֹמַר לִנְשׁוֹת אֻמָּה

    אַחַת לְאַחַת

    קוּמִי צְאִי אֶל כִּיכְּרוֹת עִיר

    בְּקוֹל תְּרוּעָה שְׂאִי מַבָּטְךָ לְהֵישִׁיר

    וְשִׁירִי לָךְ זַמֵּרִי בַּת

    אֶת שִׁיר הַלֵּב וְכָל הַנְּשָׁמָה

    כִּי הִיא תְּהַלֵּל יָהּ.

     


     

    קשירת נשים / נורית צדרבוים

     

    קְ - שִׁירַת נָשִׁים? אֲנִי שׁוֹאֶלֶת

    וְשׁוֹמַעַת קוֹל אִשָּׁה כִּמְחַלֶּלֶת

    אֶת קָדְשֵי דְּבִיר הַהֵיכָלוֹת

    קוֹלוֹת, עוֹלוֹת, תָּמִיד, וְחָטָאת.

    יוֹשְׁבוֹת בָּעֲזָרָה קוֹלָן נִשָּׂא

    כְּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה וְנִסְכֹּה

    יַיִן. וַיְּשַׂמַּח לֵבַב.

    שִׁירַת נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת קוֹשְׁרוֹת שִׁירָה

    וַאֹמֵר, שָׁרוֹת אֶת קוֹל לִּבָּן. דוֹבְרוֹת.

    כִּדְבוֹרָה בצל עצי הַתֹּמֶר. נְעוֹרוֹת, שָׁרוֹת אֶת

    כָּל הַנְּשָׁמָה וַגּוֹמֵר. שִׁירַת הַלֵּל, שִׁירַת חַיִל

    שֶׁתִּמְצָא. קוֹלוֹת מַיִם רַבִּים כְּהֶמְיָת גַּלֵּי הַיָּם

    שֶׁכְּמוֹתָם שִׁפְחָה לֹא רָאֲתָה.

    רַק נְבִיאָה אִשָּׁה חוֹלְלָה בְּתוּפָּהּ, בִּשְׂדוֹת זָרִים

    לֹא רָעָתָהּ, לֹא זָמְמָה שָׂדֶה וּמַלְקוֹחַ

    רַק רָקְדָה בַּפֹּעַל וּבְכֹחַ. רַק קָשְׁרָה זֵרִים

    וּכְתָרִים  לְמַנְגִּינַת הַלֵּב שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רְבָב

    לֹא עֶרְוָה לֹא קִנְיָן וְתַאֲוָה.

    רַק קוֹלָהּ הַזַּךְ מַכֵּה עַל תֹּף הָאַהֲבָה

    עַל דֹּפֶן הַתִּקְוָה. קוֹל עוֹד וַאוֹת בְּלֵבָב.

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/13 00:17:
      כל הנשים זקוקות לקול אישה לקולך. מרגש מרטיט תודה
        3/12/11 18:42:
      תודה מילינה על המילים הנפלאות ושבוע טוב
        2/12/11 17:08:
      תודה לך על השירה הנפלאה ,שבת שלום
        1/12/11 09:54:

      צטט: עוד רותי 2011-12-01 00:20:28

      תודה. לעיונך :

      http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623765

       

      תודה רותי. יפה מכירה את המאמר שאפילו היה בעבורי סוג של השראה.

        29/11/11 19:24:

      צטט: IlanaHaley 2011-11-28 22:43:19

      מה אני כבר יכולה להוסיף אחרי שקראתי כל מה שכתבו לךץ אני רק יכולה להוסיף אהבה...

      אילנה יקירתי. אל תזלזלי. אהבה זה המון, אם לא הכל.

        29/11/11 19:24:

      צטט: perach1 2011-11-28 22:55:05

      " תְּנִי קוֹלְךָ בַּשִּׁיר וְשִׁירִי לָךְ אֶת שִׁיר הַלֵּב וְכָל הַנְּשָׁמָה כִּי הִיא תְּהַלֵּל יָהּ ".. לכל הנשים באשר המה - מסר נהדר .. יופי של משחקי מילים בשירים ..

      ושוב תודה לך פרח. אכן מסר.!!

        28/11/11 22:55:
      " תְּנִי קוֹלְךָ בַּשִּׁיר וְשִׁירִי לָךְ אֶת שִׁיר הַלֵּב וְכָל הַנְּשָׁמָה כִּי הִיא תְּהַלֵּל יָהּ ".. לכל הנשים באשר המה - מסר נהדר .. יופי של משחקי מילים בשירים ..
        28/11/11 22:43:
      מה אני כבר יכולה להוסיף אחרי שקראתי כל מה שכתבו לךץ אני רק יכולה להוסיף אהבה...
        28/11/11 18:18:

      צטט: פילוסופיה 2011-11-28 17:42:35

      זהב

       

      תודה פילוסופיה. מילה טהורה, אין לגעת בה.

        28/11/11 18:17:

      צטט: נעמה ארז 2011-11-28 16:26:24

      "הַ כֹּ ל בַּ אִ שָּׁ ה עֵ ר בָהּ" נורית, המשפט הזה כל כך טעון, והופך את כל האבנים שהורגלנו לראות אותם בסדר מסורתי מסויים, מלמעלה למטה. כל שאר השיר מתארגן באופן טבעי סביב משפט זה. נהניתי מאד. השיר השני, "קשירת נשים" כל כך טעון קונוטציות מקראיות, שאינני יכולה לסכמו בקריאה אחת. הוא נפלא בעיני, ומושך לקרא שוב, מפני שבכל קריאה מתגלה עוד צמד מלים, עוד חרוז נחבא,עוד קול (כְּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן) ...

       

      נעמה. איזה יופי של דברים, ובעיקר איזה יופי של תובנות עומק. אהבתי שאהבת. ועוד יותר מכך שהצלחת לגעת בכל אלה המתגלים ונחבאים וצצים חליפות. תודה לך. והנה עוד שיח נשים שמוכיח שהכל, אבל הכל באשה ער בה....

        28/11/11 17:42:
      זהב
        28/11/11 16:26:
      "הַ כֹּ ל בַּ אִ שָּׁ ה עֵ ר בָהּ" נורית, המשפט הזה כל כך טעון, והופך את כל האבנים שהורגלנו לראות אותם בסדר מסורתי מסויים, מלמעלה למטה. כל שאר השיר מתארגן באופן טבעי סביב משפט זה. נהניתי מאד. השיר השני, "קשירת נשים" כל כך טעון קונוטציות מקראיות, שאינני יכולה לסכמו בקריאה אחת. הוא נפלא בעיני, ומושך לקרא שוב, מפני שבכל קריאה מתגלה עוד צמד מלים, עוד חרוז נחבא,עוד קול (כְּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן) ...
        28/11/11 15:29:

      צטט: רחלי בן-צור 2011-11-28 13:33:44

      שירה היוצאת מאש ליבך.

       

      תודה רחלי. אכן, מאש ליבי ומהלבה הרותחת בו .

        28/11/11 15:28:

      צטט: יואל י 2011-11-28 13:15:41

      שירה בה יוצאות מילים לחריזה של אהבה.

       

      תודה יואל. מילים אלה כבר יפות בפני עצמן.

        28/11/11 15:27:

      צטט: יהלשחר10 2011-11-28 12:20:23

      אני אוהב לשמוע את קולכן רק לפעמים המינון גבנה מידי

       

       

      הכל שאלה של יחסיות. המינון של מה? של כמות ההקשבה או של כמות הדבור/שירה? יש אומרים שמעט זה הרבה, והרבה זה מעט - תלוי ומאיפה מסתכלים ( או מקשיבים). בכל מקרה תודה שביקרת כאן, ותודה על ההתייחסות.

        28/11/11 13:33:
      שירה היוצאת מאש ליבך.
        28/11/11 13:15:
      שירה בה יוצאות מילים לחריזה של אהבה.
        28/11/11 12:20:
      אני אוהב לשמוע את קולכן רק לפעמים המינון גבנה מידי
        27/11/11 23:37:

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-11-27 20:47:34

      כתיבה יפה וחדה עם תובנות של עומק. אם תרחיבי את הנושא,אשמח לקבל זאת בגיליון הבא של "על הדרך"

       

      תודה יהודית יקרה. ובשמחה. נדבר.

        27/11/11 23:36:

      צטט: Avivit Agam 2011-11-27 17:41:29

      הי נורית, זה מתכתב עם זה: http://cafe.themarker.com/post/2435863/

       

      נכון אביבית, בהחלט מתכתב, לכן גם שלחתי לך קישור באופן אישי. 

        27/11/11 23:29:

      צטט: Avivit Agam 2011-11-27 17:41:59

      וניסיתי לככב אבל לא עברו 24 שעות. אנסה מאוחר יותר או מחר. תודה

       

      תודה. שירת נשים מחכה לכוכב חיוך

        27/11/11 23:28:

      צטט: Palma De Majorca 2011-11-27 16:47:47

      קשירת קשר קשירה פיסית את שירת הנשים הכשרות לכל דבר ועניין

      והן שׁרות ושׂרות

      ואיך את משחקת כאן במשמעויות
      ובחיבור אמיץ אל המקורות
      בקול הנשמה בקול אמונה זכה, נפלא

      קשירת הנשים להרהורים שלא מן העניין
      הוא רק מעניין הלוחשים בקסמים זרים,

      מעניין הלוחשים כנחשים בלבד- לרסן, לשים רסן לעצמם

       

      נו? מה אני אגיד?

      כתבת פה שיר.

      זהו, את רואה? זה מה שנשים יכולות לעשות. אי אפשר לקשור נשים, לעומת זאת נשים יכולות ליצור קשרים.

      תודה זיוה על דברייך החכמים כאן ( ובכלל).

       

        27/11/11 23:26:

      צטט: ג.ע. 2 2011-11-27 12:45:48

      היי נורית, אהבתי מאוד את השירים והתוכן. מאוד משמח אותי לראות נשים כמוך, דתיות, שיכולות לראות אחרת, ואף לכתוב את זה בר' גלי (ואני כמובן לא מתפלאת עלייך, אני הרי מכירה אותך), אבל כמי שכבר כתבה כאן שהיא אישה דתייה, אני מאוד מקווה שנשים דתיות אחרות יראו את זה, ויעיזו לצאת נגד התופעה הזאת. חבל שאמירות כאלה כמו שלך, לא מגיעות לשיח בתקשורת הכללית, עם השירים כאלה ועריכת דיון עליהם. לצערי, הנשים החרדיות המפוחדות עד אימה, מנסות לדברר את הגברים, רק כדי שלא יעונה להן רע, עד כדי כך שהן מסכימות להפרדה ברחובות, להפרדה באוטובוסים וכו', למרות שאין לי מושג אך זה קשור, שהרי הן לבושות מכף רגל עד ראש.

       

      הי ג.ע.2 - תודה על דברייך. כן , אכן, את כבר מכירה אותי. אני בטוחה שיש עוד נשים רבות בעולם הדתי, ואני גם מכירה אותן ששותפות לדעה זו. אבל צריך לציין שאין אני באה בטענות לקבוצת האנשים שזו דתן, וזה סולם הערכים שלהם, זו המסורת שלהם וכך הם רוצים לחיות. אומרים שאיש באמנותו יחיה. ואישה שרוצה לתת קולה בשיר, נותנת גם בחברה הדתית שאני מכירה. אני יותר יוצאת נגד הביטוי הקשה מאד "קול באשה ערווה" זה מקומם אותי. יש גם על זה הרבה מה לדבר, אבל אעצור כאן. ותודה לך על דברייך.

        27/11/11 23:20:

      צטט: שולה ניסים 2011-11-27 11:20:57

      יש הרבה מה ללמוד ממן האופן שבו את כותבת, גם מבחינת השאלה איך ראוי לכתוב וגם מבחינת התוכן. ואני עדיין לא מצאתי את הדרך לכתוב על הנושא הזה, אולי בשלב מאוחר יותר.

       

      תודה שולה על דברייך אלה. אני בטוחה שתמצאי דרך. פשוט דרך הלב.

      כתיבה יפה וחדה עם תובנות של עומק. אם תרחיבי את הנושא,אשמח לקבל זאת בגיליון הבא של "על הדרך"
        27/11/11 17:41:
      וניסיתי לככב אבל לא עברו 24 שעות. אנסה מאוחר יותר או מחר. תודה
        27/11/11 17:41:
      הי נורית, זה מתכתב עם זה: http://cafe.themarker.com/post/2435863/
        27/11/11 12:45:
      היי נורית, אהבתי מאוד את השירים והתוכן. מאוד משמח אותי לראות נשים כמוך, דתיות, שיכולות לראות אחרת, ואף לכתוב את זה בר' גלי (ואני כמובן לא מתפלאת עלייך, אני הרי מכירה אותך), אבל כמי שכבר כתבה כאן שהיא אישה דתייה, אני מאוד מקווה שנשים דתיות אחרות יראו את זה, ויעיזו לצאת נגד התופעה הזאת. חבל שאמירות כאלה כמו שלך, לא מגיעות לשיח בתקשורת הכללית, עם השירים כאלה ועריכת דיון עליהם. לצערי, הנשים החרדיות המפוחדות עד אימה, מנסות לדברר את הגברים, רק כדי שלא יעונה להן רע, עד כדי כך שהן מסכימות להפרדה ברחובות, להפרדה באוטובוסים וכו', למרות שאין לי מושג אך זה קשור, שהרי הן לבושות מכף רגל עד ראש.
        27/11/11 11:20:
      יש הרבה מה ללמוד ממן האופן שבו את כותבת, גם מבחינת השאלה איך ראוי לכתוב וגם מבחינת התוכן. ואני עדיין לא מצאתי את הדרך לכתוב על הנושא הזה, אולי בשלב מאוחר יותר.

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין