"פרי עץ הדר" בעריכת ר. קולינס

גשמי הברכה שירדו היטיבו עם פירות ההדר, הזוכים לעדנה בימים חורפיים אלה ♦ מלבד טעמם המשובח, להדרים מיוחסות תכונות בריאותיות חשובות, שעשויות לסייע במניעה ובפתרון בעיות שונות ♦

ריחות הגשמים המבורכים שירדו, עודם עומדים באפנו, מהולים עם ריח חורפי נוסף: ריחם של פירות ההדר. פרי ההדר כבר נמצא בשווקים מזה כמה וכמה שבועות. אלא שפירות הדר עסיסיים וטעימים הרבה יותר לאחר הגשמים הראשונים של ראשית העונה. החורף הוא זמנם של התפוז, האשכולית, הקלמנטינה ויתר פירות ההדר. ההדרים הם פירות ייחודיים בעלי יתרונות בריאותיים מוכחים. בכוחם לסייע לטיפול בהצטננות, בשפעת ובמחלות ויראליות אחרות שמרבות להופיע בחורף, כמו גם בסיוע ובמניעה של בעיות רפואיות שונות.

פירות ההדר, ביחד ולחוד, מכילים מרכיבים חשובים. בין היתר, יש בהם ריכוזים גבוהים של חומרים נוגדי חמצון, ויטמין c וחומרים נוספים התורמים למניעה של מחלות לב וסוגים שונים של מחלת הסרטן. פרי הדר הוא הגדרה כוללנית לכמה זנים של פירות: אשכולית, תפוז, קלמנטינה, מנדרינה, לימון, פומלה, פומלית, אשכולית אדומה ועוד. לכל פרי פרק זמן מסוים בו הוא מגיע לשיא בשלותו. הפופולארי ביותר מבין פירות ההדר, הוא התפוז. התפוז משמש כמשקה וכמאכל. מקורם של פירות ההדר הוא בדרום- מזרח אסיה, והם נפוצים באגן הים התיכון ובאזורים נוספים. מדינת ישראל נחשבת לאחת מיצואניות ההדרים הבולטות בעולם, בעיקר בשל איכות הפרי.

שאלה של איכות 

על מנת לבחור את הפירות הכי טובים, לפחות בכל הקשור לפרי הדר, יש שני מרכיבים חשובים שעליהם יש להקפיד: טעם ובריאות. מלבד החשיבות שבבחירת פרי טעים, יש גם כללים כיצד אפשר לבחור את הפרי הבריא יותר. המשימה אינה מורכבת בייחוד. לפעמים, פירות גדולים נראים כבשלים וטובים יותר. אולם חשוב לדעת, כי הגודל לא קובע את איכותו של הפרי, אלא דווקא המשקל. פרי גדול הוא אומנם יפה יותר, אך לא בהכרח מלא מיץ ועסיסיות. בטרם תבחרו בפירות הדר, נסו לבחון אותם אחד אחד. כלומר, להרים כל פרי בנפרד, ולחוש את המשקל שלו. ככל שהפירות כבדים יותר, הם גם עסיסיים וטובים יותר.

גם לאחר בחירה מוצלחת, ניתן להוסיף ולשמור על איכות הפרי באמצעות כמה כללים. קודם כל, לא מומלץ לאחסן את הפירות במקרר. אחסון פירות הדר במקרר, מפחית בדרך כלל מרעננות הפרי ומהגמישות שלו. מיץ תפוזים מפרי טרי, טוב יותר דווקא כשהתפוז מאוחסן בטמפרטורה הרגילה של החדר. מיץ מפרי הדר קפוא, הוא בדרך כלל מיץ שאנחנו מכירים מהחנויות. למרות שכתוב על גבי האריזות כי המיץ סחוט מפרי טרי, הרי שרק בעונה עצמה זה כך. ביתר עונות השנה המיץ נעשה מפירות מוקפאים, שבדרך כלל גם עוברים תהליך פסטור.

מגוון של זנים 

כאמור לעיל, מדינת ישראל היא אחת מיצואניות פרי ההדר הבולטות בעולם. פירות ההדר הארצישראלים נחשבים כמשובחים, והם מורכבים מזנים רבים ומגוונים. כך, לדוגמא, התפוז: מדובר בעצם בשם כולל לכמה וכמה סוגים של זנים, ההופכים את התפוזים לבעלי טעם ומרקם שונים זה מזה. התפוז המוכר והנצרך ביותר בישראל הוא ה"שמוטי". צורתו של השמוטי אליפטית. הפרי חסר זרעים וטעמו מתוק חמצמץ עם ארומה ייחודית. הקליפה שלו כתומה בהירה, והיא מתקלפת בקלות יחסית. ניתן להשיג אותו מדצמבר עד תחילת אפריל. חוץ מהשמוטי, יש עוד כמה זנים, ביניהם כמה עיקריים: תפוז דם- פרי עגול שטעמו חמצמץ מתוק, רקמתו הפנימית וכן המיץ שלו הינם בעלי גוון אדום; תפוז טבורי- מאופיין במעין טבור הנמצא בחלקו התחתון. טעמו חמצמץ- מתוק והוא מיצי מאד; ולנסיה- המאוחר בזני התפוזים. טעמו חמצמץ מתוק, והוא עשיר מאד במיץ. צבעו כתום כהה וצורתו עגולה. קליפתו דקה והוא עמיד בתנאי אחסון.

גם שאר פירות ההדר מורכבים מזנים שונים. כך, למשל, האשכולית. יש ממנה מספר זנים, ביניהם: אשכולית לבנה- הפנים שלה חמצמץ ועסיסי, היא עשירה במיץ וטעמה בעל גוון חמצמץ מריר וייחודי. היא חסרת זרעים ועמידה במיוחד בתנאי אחסון; אשכולית אדומה- טעמה של האשכולית האדומה, המוכרת בשמה המסחרי "סנרייז", מתוק עם גוון חמצמץ מריר. קליפתה אדומה והפנים שלה אדום ועסיסי. קיימים גם מספר זנים של לימונים, שניתן להשיגם בדרך כלל ברוב ימות השנה. אחד מהם נחשב לנדיר יותר, ה"ליים". צבעו של הפרי ירוק והניחוח שלו נעים ומיוחד. הוא נחשב כעשיר בייחוד בוויטמין C ובחומצה, ונמצא בשוק רק לפרק זמן קצר, מתחילת יולי עד סוף ספטמבר.

נלחמת במחלות 

כאמור בראשית הכתבה, פירות ההדר עשירים בסגולות בריאותיות חשובות. לפני כשנתיים, התפרסם מחקר, שנערך באוניברסיטת מערב אונטריו שבקנדה לפיו, שתיית מיץ אשכוליות או אכילת הפרי מפחיתות את הסיכון ללקות במחלות לב, בסוכרת וכן מסייעות בירידה במשקל. צוות החוקרים הקנדי בדק ומצא, כי באשכולית מצוי מרכיב צמחי בשם פלבנואיד מסוג נרינגנין, האחראי לטעם המריר של הפרי. חומר זה הוא נוגד חמצון רב עוצמה. הוא "מתכנת" מחדש את הכבד ומעודד אותו לשרוף את השומן העודף ולא לאגור אותו כמצבורים בגוף. החוקרים אף גילו, כי הנרינגנין מסייע לאיזון רמות האינסולין והגלוקוז בדם ובכך מפחית את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג- 2, שהיא מחלת הסוכרת הנפוצה ביותר ופוגעת בעיקר באנשים הסובלים מהשמנת יתר.

המחקר האמור נערך בעכברי מעבדה, ותוצאותיו היו משכנעות. מהמחקר עלה, כי קבוצת העכברים שלא קיבלה את הנירנגנין פיתחה סימפטומים של סינדרום מטבולי, הכולל השמנה בעיקר באזור הבטן, לחץ דם גבוה ועלייה תלולה ברמת הכולסטרול בדם. קבוצה זו אף פיתחה עמידות לאינסולין, תסמין מרכזי להתפתחות סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, העכברים שכן קיבלו נרינגנין, למרות התפריט התזונתי הזהה, שמרו על משקל זהה ועל רמת כולסטרול יציבה מתחילת המחקר ועד סופו, והם לא פיתחו את הסימפטומים מהם סבלה הקבוצה השנייה. פרופסור מורי הוף, שעמד בראש המחקר, אמר לאחר מכן כי "ניתן לקבוע בוודאות שנרינגנין הוא הסיבה למניעת השמנה בקרב הקבוצה שקיבלה אותו... העובדה שהעכברים לא עלו במשקל היא הודות למנגנון הייחודי של הנרינגרין, הגורם לכבד לשרוף את השומן העודף ולא לאגור אותו בגוף".

אנטי כולסטרול וחיזוק כלי הדם

לא רק האשכוליות לוחמות בכולסטרול הרע (LDL). מחקרים שונים מצאו קשר מובהק בין צריכת ויטמין C לבין הגנה מפני מוות הנגרם כתוצאה ממחלות לב וכלי דם. אופי המנגנון המדויק של ההגנה הזו עדיין איננו ברור דיו, אך התועלת שלו אינה מוטלת בספק. כידוע, הגורם המרכזי שמביא להתפתחות מחלות לב וכלי דם הוא רמה גבוהה של LDL, הכולסטרול הרע. מחקר הראה, כי צריכה מוגברת של ויטמין סי 500 מ"ג ליום, שהופק מתפוזים טריים וסחוטים, מונע עלייה ברמת הכולסטרול הרע. מחקר אחר מצא קשר ישיר בין צריכת פירות וירקות לבין סיכון ללקות בשבץ איסכמי. על פי המחקר, הסיכון הנמוך ביותר ללקות בשבץ נמצא בנבדקים שצרכו כמות גדולה של פירות הדר, ירקות ירוקי עלים ופירות אחרים העשירים בוויטמין c. הממצאים הראו, כי צריכת פירות הדרים מקטינה במיוחד את הסיכון לשבץ. המרכיבים החיוניים בפרי, האחראים על ההשפעה החשובה הם: אשלגן, חומצה פולית וסיבים. גם מרכיב נוסף, הפלבנואידים, נחשב כגורם המקטין סיכון לשבץ.

העובדה שפירות ההדר עשירים בוויטמין C הופכת אותם גם ללוחמים נגד מחלות הפוקדות את כלי הדם. ויטמין C מסייע בשמירה על הגמישות והחוזק של דפנות כלי הדם. מחקרים עדכניים מראים, כי כלי הדם במוח, העורקים והעורקיקים (כלי הדם הקטנים יותר), נוטים להיות שבירים במיוחד בקרב אלה הצורכים ויטמין C בכמויות קטנות. הסיבה לכך היא, מכיוון שהוויטמין אחראי לייצורם של סיבי הקולגן, מן חומר אלסטי המקנה לדפנות כלי הדם את החוזק והגמישות הנדרשים. כמו כן, וויטמין C מסייע מאוד לטיפול בעור ולאיכות שלו. נמצא, כי ויטמין C מסייע בטיפול בנגעי עור טרום סרטניים. בנטילה דרך הפה, ובאמצעות מריחה על העור, הוא משפר את מרקם העור, מבהיר כתמי גיל ומשפר את טונוס העור לאחר שימוש רציף של כמה חודשים, בזכות מנגנון העלאת ייצור סיבי הקולגן, האחראים למתיחותו של העור ולמוצקותו.

הדרים נגד סרטן

פעילות חשובה נוספת שנמצאה בפירות ההדר קשורה להשפעה שלהם על סיוע במניעה של מחלות סרטן מסוגים שונים. לוויטמין סי שמקורו מפירות ההדר נמצאה השפעה ישירה במיוחד, באמצעות מחקרים ובדיקות שונים, בכל הנוגע למניעת מחלת הסרטן. מחקר מקיף שנערך בין השנים 1992-1997 מצא, כי שכיחות סרטן הלוע והוושט עולה עם צריכה מוגברת של ביצים, בשר ומוצריהם. לעומת זאת, שכיחות הסרטן מסוג זה יורדת עם עלייה בצריכת חלב, דגים, פירות הדר וירקות. התוספת של מנת פרי (או ירק) ליום, עשויה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן הלוע והוושט בכ-50%. מחקר אחר בדק את הקשר בין גורמי תזונה לבין אירוע סרטני קולורקטלי. החוקרים מצאו, כי ככל שצריכת פירות ההדר עולה, התרחשות סרטן קולורקטלי יורדת. בכלל, באופן כללי נראה כי פירות ההדר יעילים מאוד כמרכיב חשוב במניעה של מחלות סרטן, זאת בשל חומרים חשובים המוכרים כמסייעים במניעת סרטן, כמו אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון), המצויים בהם.

הנתונים האמורים לעיל, בנוגע למחלת הסרטן ולבעיות הרפואיות האחרות, טובים ונאים. השאלה היא, מהן כמויות הצריכה המומלצות של פירות הדר כדי להפיק מהם את התועלת המירבית. ניתן ללמוד על הכמויות הנכונות בהתבססות על ההמלצות לצריכת ויטמין C. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה יומית של 90 מיליגרם ויטמין C לגברים ו-75 מיליגרם לנשים. הדגש הוא על צריכת הוויטמין דווקא מהמזון. לפי המלצות משרד הבריאות וה-FDA האמריקני, כמות הצריכה היומית המומלצת של ויטמין C היא 60 מיליגרם למבוגר ו-95 מיליגרם למעשנים, לסובלים ממחלות כרוניות ממושכות, לעוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית ולאנשים החיים בתנאי זיהום אוויר קשים. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות אף עולות המלצות לצריכה רחבה יותר של ויטמין סי. הדעה הרווחת היא, כי צריכה של ויטמין C מפירות טריים היא הטובה ביותר, ונספגת טוב יותר בגוף באופן הזה. בתפוז ממוצע יש כ-53 מיליגרם ויטמין c.

מדד הטריות

ויטמין C, כמו גם יתר הוויטמינים הנמצאים בהדרים, ניתן לצרוך באמצעות קפסולות. אולם צריכתם באמצעות אכילה של פירות טריים יעילה ונכונה יותר. במילים אחרות, יש לאכול מדי יום חמש מנות פרי (וירק) טריים. ניתן לצרוך את הפירות עם כל מאכל שהוא, להוציא כזה המכיל בתוכו קפאין. הקפאין עלול לפגוע בערכו התזונתי של הוויטמין. מה שחשוב לזכור הוא, כי הפרי מתחמצן בקלות ועקב כך מאבד במהירות את ערכו התזונתי. לכן, רצוי מאוד לחתוך את הפרי סמוך למועד אכילתו.

בדרך כלל, כמעט שאין תופעות לוואי לוויטמין C, בפרט לא כאשר הוא ניטל באמצעות פירות חיים. הוא ויטמין מסיס במים, ולכן הוא נשטף החוצה מגופנו בקלות. אך כאשר צורכים ממנו במינונים גבוהים מאוד, של מעל 1,500 מיליגרם ליום, הוא עלול לגרום לשלשולים, ואף לנזקים חמורים יותר. ולא רק זאת: בדיקות שנערכו הראו, כי נטילת ויטמין C במינונים גבוהים של יותר מ-2000 מיליגרם ליום עלולה דווקא לפעול כמחמצן ולגרום לגוף נזק דומה לזה שנוצר בעקבות הימצאותם של רדיקלים חופשיים. לכן, בריא ומומלץ לצרוך פירות הדר. עם זאת, יש להקפיד על כמות מאוזנת ולא לאכול הרבה מדי. גם בשל הריכוזים של הסוכר שיש בפירות הדר — יש להקפיד על צריכה מבוקרת שלהם.