כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    לא בבית ספרנו..

    12 תגובות   יום שני, 28/11/11, 09:12
    שמי סיגל. מזה הרבה ימים ולילות אני לא מפסיקה לחשוב על כל מה שקורה עם הנוער והילדים שלנו. הנוער הולך לאיבוד ומחפש את המשמעות שלו במקומות לא טובים. באלכוהול, בסמים, באלימות, בהצקות לילדים בפייסבוק, קטטות שנגמרות לא טוב ועוד ועוד...

    ואנחנו אלו שאשמים!

    אנו לא מעניקים לילדים שלנו שום סוג של מטרה או ערך אמיתיים שאליו הם יכולים לשאוף. פשוט כלום!

    יש אנשים שמתעלמים ואומרים שהילדים שלהם הם לא כאלה. יש אנשים שעוברים לחינוך פרטי או אישי. יש כאלה שאומרים שהכל בסדר והכל שטויות. אבל המצב לא יעלם, הוא הולך ומחמיר. גם אם כרגע הכל בסדר עם הילדים שלנו, מה יהיה מחר? מה יגן עליהם מפני ילדים אחרים? מי יגן עליהם מפני השיעמום שיביא אותם למקומות לא טובים?

     

    משהו לא טוב במה שנאחנו עושים. לא יעזור שנמלא להם את הימים בחוגים, לא יעזור שנעשה להם יום הולדת מפואר, לא יעזור שנקנה להם מה שהם רוצים. הם צריכים וזקוקים למשהו אחר. הם ממש מתחננים אלינו ואנחנו לא שומעים אותם. אני מנסה לדבר עם אנשים והם אינם רוצים לשמוע.

     

    העניין הזה לא יוצא לי מהראש, ביום וגם בלילה. אני מסתכלת על הילדים שלי וחושבת שאני חייבת לעשות פעולה כלשהי על מנת להפוך את המצב.לשנות אותו. אני יודעת שרבים יגידו שאין בזה טעם ושאי אפשר לשנות את העולם, אז תנסי לפחות לתת להם מה שאת יכולה אבל בשבילי, זה לא מספיק!!!

     

    מזה זמן שאני ובעלי מדברים על כל הנושא הזה. החלטנו בינינו לבין עצמנו שאנו לא נשב ונחכה שהמציאות תיפול עלינו כרעם ביום בהיר. החלטנו שאנו רוצים לאחד את האנשים, ההורים בישראל באשר הם - ושנתחיל לפעול למען שינוי. ננסה לשנות את התפיסות של האנשים, מה שאולי יוביל לשינוי בערכי חינוך הילדים - אבל קודם כל אנו יודעים, שאנו צריכים לשנות את עצמנו. להתחיל למצוא את הדרך הנכונה בחיינו שתוביל אותנו לגילוי האושר ומשמעות החיים וכך, אולי נהווה דוגמא לילדינו ונוכל לחנכם לערכים נכונים.

    כל מי שחושב כמונו, מוזמן להצטרף ולהועיל, למען המטרה הזאת.

    אני רושמת כאן את המייל שלי:

    sigal.dabach@gmail.com


    המאמר נכתב בהשראת מאמר הנקרא "חינוך משמעותי"  מאתר: "משמעות החיים"

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/11 15:50:
      בכדי להבין את הנוער כמו כל מגזר אחר אולי כדי לקבל מושג על העולם שלהם מה הרצונות שלהם וכו' אתן קישור הומוריסטי שימחיש את התפיסה האסקפיסטית שרווחת לדעתי בקרב צרכנים אינטיליגנטים לצפות בראש פתוח http://www.youtube.com/watch?v=r5icH00b0A0&feature=related
        21/12/11 15:37:

      נהווה דוגמא לילדינו....זה רוב הסיפור.
      הילדים פקחים ויודעים היטב מה נכון ומה לא.
      לא צריך להפריז גם בערך ההשפעה שלנו, של הסביבה. אנחנו צריכים להוות דוגמא ..

      לפרוש את האופציות והם כבר יבינו ויפנימו.
      הדאגה שלך ברורה וטבעית אבל אין צורך בפניקה או בהלקאה עצמית.

        2/12/11 07:10:

      תוכנית בשלבים:

      א. קחו מהם את הסמארטפונים

      ב. הוציאו את הטמבלויזיה מהבית

      ג. נתקו אותם מהפייסבוק

      ד. רישמו אותם לספריה

      ה. לא לרכוש עבורם שום מותג

      ו. רישמו אותם לפעילות בתנועת-נוער

      ז. תנו להם דוגמא אישית!

      יש עוד..., אלא ש..., אתם באמת מאמינים

      שזה מה ש"הם" רוצים?

      אגב, זה מזכיר לי משהו על "תרבות". אמר פעם

      מישהו:

      תרבות, זה לא מה שהעם רוצה אלא מה שאתה

      נותן לעם...

        2/12/11 05:30:
      תראי במה נזכרתי: אולי זה ירחיב את מה שאת אומרת כאן. http://cafe.themarker.com/image/2256799/
        29/11/11 18:25:
      הדאגה שלך מאד מובנת. אני כבר הרבה שנים לא אבא לילדים קטנים, אבל המפגש עם בני הדור הצעיר, הוריו, ושטחי החיים שלהם היה המקצוע שלי עשרות שנים. מנסיוני אני ראיתי שילדים הם בבואה של ההורים שלהם וההתנהגות של ההורים היא הדוגמה מהם הם לומדים על החיים בכלל. כולנו טועים, גם ההורים. אבל ההורים במשפחה צריכים לזכור שדאגה פיזית (בטחון, אוכל, בגדים, כסף וכד') אינם הצרכים היחידים של הילדים. יתר על כן: צריך להודות שההתלבטויות והקשיים של הילדים בחיים הפתוחים האלה הם גם ההתלבטויות והקשיים של הוריהם. המודעות הזו של ההורים היא התחלה לפתרון הקושי - ולכן יפה את עושה כשאת מסירה את כל המילים היפות ואומרת להורים להסתכל באומץ על המציאות.
        29/11/11 09:10:

      דוקטורלאה:

      אני יודעת שבית הספר הוא מוגבל, בגלל זה אני מבקשת מההורים של הילדים לקום ולעשות משהו לשינוי. לא לבוא בטענות לבית הספר אלא להתחיל בעצמנו

        29/11/11 09:08:

      צטט: דויד25פךח 2011-11-28 22:20:55

      מאז שהיגענו לגיל חינוך מסבירים לנו כמה אנחנו לא בסדר וצריכים לשפר את עצמנו,עד מתי?

      עד שנקום מהמקום הנוח שבו אנחנו נמצאים ונעשה משהו. עד שזה לא יקרה הדברים רק יילכו ויעשו גרועים יותר.

      מצטערת שזה המצב. גם לי לא בא ואין לי כח. אבל אין ברירה!!!

      הילדים סובלים וגם כולנו.

       

        29/11/11 09:05:

      חיים יפים:

      אין לי כוונה לשלילה וביקורת, אבל אין לי גם כוונה ליפות את המציאות. אני מתארת את הדברים כמו שהם.

      הגישה הזאת שחושבת שביקורת היא דבר לא נכון גורמת לכך שאנשים לא יעשו כלום.

      כל מה שאני רוצה זה להראות את המציאות כמו שהיא, קשה ולא נעימה על מנת שנעשה משהו לשינוי.

      ההצעה שלי לשינוי היא שקודם כל, כל מי שהעניין חשוב לו וחושב שיש לו אפשרות לעזור יצטרף. אחרי שיהיו כמה אנשים אפשר להתחיל לחשוב איך אנחנו פותרים את המצב. אין לי פתרון פלא, אבל מנסיון, כאשר אנשים איכפת להם ממשהו והם מתחילים לחשוב ביחד מגיעים להרבה דברים.

      אני רואה את זה בכל מיזם שקם, בכל מקום עבודה שאני נמצאת בו. זה רק עניין של חשיבות.

      לאנשים חשוב לצאת לעבוד על מנת להרוויח כסף. הם עושים הכל בשביל זה ומצליחים להגיע להרבה דברים.

      אם החשיבות של העניין זה לאנשים הייתה גדולה אז היה כבר קורה משהו מזמן.

      אני לא יכולה לבד. אני זקוקה לעוש אנשים איתי. רק שיהיה איכפת להם. זאת הבעייה העיקרית 

        28/11/11 22:20:
      מאז שהיגענו לגיל חינוך מסבירים לנו כמה אנחנו לא בסדר וצריכים לשפר את עצמנו,עד מתי?
        28/11/11 18:32:
      הרבה שלילה וביקורת ומעט מאוד אם בכלל הצעות חדשות
        28/11/11 17:00:
      אני חייבת לחזור על אותה תגובה שנרשמה כבר. בית הספר אינו יכול לפעול הרבה. החינוך למשמעות חייב להיות בבית ההורים. אם אפשר, רצוי שתהיה משפחה מורחבת תומכת. סבא וסבתא, אחים ואחיות וכדומה. חשובה מאד הדוגמא האישית בבית. אבל אני מודעת לכך שאין היא זמינה תמיד. אז ההורה המתפקד חייב לפעול, כמיטב יכולתו.
        28/11/11 12:43:
      הדבר היחידי שעוזר זה דוגמא חיה מההורים!

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין