לידי יושב רדיו-שעון מעורר קטן שנתנה לי השכנה מלמטה. המוזיקה הבוקעת ממנו קצת צורמנית, לא מכוונת. אבל הוא קרוב אליי, כמעט מנגן רק בשבילי. על הצג שלו הוא ממצמץ שעה עתיקה שקפאה בזמן, עוד מיצמוץ ועוד מיצמוץ בקצב של פעימות-לב.

לפעמים הוא מתחיל לנגן מעצמו גם כשהוא כבוי, מעיר לתחייה שעת התעוררות ישנה. זמן לקום, לעשות דברים. רדיו רפאים שלי. אני לא יודעת איך מכוונים אותו. פעם מזמן, רציתי מאד רדיו כזה. ראיתי אותו מככב בסרטים אמריקאיים, בחדרי שינה, מקבל בשתיקה ידיים עייפות מוטחות.

ברדיו תוכנית הבוקר של בועז כהן, האור מן החלון המזרחי מתגבר, מבחוץ נשמעים קולות דפיקה. משפצים בניין וממול בונים בניין, שקט כבר לא יהיה כאן. השירים הישנים בתוכנית מאד יפים, כשיש פרסומות אני מכבה מיד. המעבר חד מדי מכל בחינה.

על השולחן בקבוק יין ריק מאתמול, או משלשום. לא ממהרת לזרוק אותו. אני אוהבת בקבוק על השולחן.

ספרי בישול פתוחים על כוונות טובות. יש עתיד לפנינו.

צנצנת הריבה כמעט התרוקנה. צריך קצת מתיקות גם אם אסור.

למרות הקרקרים בוחרת בלחם. אשלם עליו אחר-כך. לוקחת אשראי בריבית די גבוהה מתעלמת מן העתיד. מולי 2 קעריות ביצים אפויות. מתכון צרפתי שמוכיח את הגאונות הצרפתית בבישול: רכיבים טובים, הקפדה על טכניקה וסבלנות. הזמן הוא מרכיב לא פחות חשוב. הביצים עטופות בחום ובשמנת מתוקה כמו תינוקות מחותלים אחרי אמבטיה. להלן מתכון:

2 ביצים או יותר (זה פשע לאפות רק אחת וחבל על החום של התנור)

2 כלים מקרמיקה משומנים בחמאה

לכל ביצה להוסיף 2 כפות שמנת מתוקה, מלח ופלפל שחור

להניח בתוך תבנית עם מים ולאפות 10 דקות ב-180 מעלות, בתנור שחומם מראש, בשום פנים לא להכניס לתנור קר. החלבון נאפה קודם כי אין בו שומן, לכן עוטפים אותו בשמנת מתוקה, אפשר גם יותר זמן, תלוי באיזה מצב צבירה אוהבים את החלמון.