היא אישה רגילה

גובה רגיל ומשקל רגיל

ויופי רגיל ושכל רגיל

והיא עושה את הסקס הרגיל

עם הבעל הרגיל שלה

בימים הרגילים שלהם.

ויש לה מחשבות רגילות על גברים אחרים,

קצת פחות רגילים,

במרווחי זמן רגילים בהחלט.

והיא רגילה לכל זה

כבר שנים.

היא כותבת מדי פעם

הרהורים ממוצעים בעומק בינוני

ודוחפת למגירה לא גדולה ולא קטנה

או מקמטת וזורקת לפח

במידה רגילה של תסכול וביטול

של עצמה.

האישה הכל-כך רגילה הזאת

ואני

היינו פעם על איזו צומת ביחד

והלכנו כל אחד לדרכו.

ואני חושב עליה עכשיו,

כשאני מדפדף בתמונות ישנות

ומייחל ומתחרט ועושה את כל הדברים

שאדם בודד עושה בלילה בחורף.

האישה הרגילה הזאת לא שלי,

ולעולם לא תהיה.

והלילה, זהו כאב בלתי רגיל.