ציון 10 שנים למותו של ג'ורג' האריסון השבוע, כמו גם הסרט התעודי המצוין של מרטין סקורסזי על אודותיו שיצא בחודשים האחרונים, היה האות להחזרתו של "הצלע השלישית" הכי מפורסמת בעולם הפופ לכותרות, ולו לכמה רגעים. הזדמנות פז לחזור ללהיט האחרון שלו – והאחרון מבין השירים של יוצאי הביטלס – שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי.

Got my mind set on you, שזה לו הביצוע המוכר ביותר, יצא בשנת 1987 כסנונית ראשונה המבשרת את בוא האלבום המצליח ביותר של האריסון. הקליפ שליווה את השיר זכה להקרנות רבות ב-MTV, אחד הערוצים הפופולאריים של אותם ימים, וכאמור אף כבש את המקום הראשון במצעד בילבורד האמריקאי (השיר היחיד של האריסון שזכה בתואר הזה ושאינו עוסק באלוהים או בשלום ואהבה). אך מעטים ידעו אז, וכך גם היום, שמדובר בבדיחה.

השיר המקורי יצא לראשונה בביצועו של ג'יימס ריי בשנת 1962, כאשר הביטלס הופיעו עדיין במועדון ה"קאברן" בליברפול מול קהל מקומי. הוא נכתב על-ידי הדוור-לשעבר רודי קלארק, שאחראי גם לקלאסיקה  The shoop shoop shoop song (It's in his kiss), וכבר כשיצא הציע האריסון לחבריו ללהקה לבצע אותו בהופעות – הצעה שנדחתה עקב העדפת גרסאות כיסוי לשירים אחרים.

אך גם עשרים וחמש שנים – מתוכן שבע שנות ביטלמניה – אחרי כן, הראש של ג'ורג' עדיין היה מכוון על השיר. האגדה מספרת שכאשר ישב עם ג'ף לין (ELO) – ששלוש שנים לאחר מכן הקים איתו את הסופר-גרופ Traveling Wilburys, שכללה גם את בוב דילן, טום פטי ורוי אורביסון – ועבד על אלבומו המתקרב Cloud Nine, היה מכשיר הטלויזיה מכוון על תחנת להיטי הוידאו המקומית. האריסון, שדעתו הוסחה לרגע על ידי אחד הקליפים, טען בפני לין שאם ירצה בכך הוא מסוגל לייצר תוך כמה דקות שיר שישתלב בתכנית כלהיט מצליח. לין נענה לאתגר, גייס את אלטון ג'ון, אריק קלפטון, רינגו סטאר ואחרים, והגשים באיחור של רבע מאה את משאלתו של ג'ורג'. כחלק מהנסיון ליצור להיט בטוח, רקחו לין והאריסון – שהחזיק באותה התקופה בחברה שהפיקה את סרטי מונטי פייתון – קליפ בכיכובם של פוחלצים מנגנים ושל ג'ורג' עצמו, שנראה בשלב הסולו של השיר גם מלהטט בין כסאות הטרקלין.

המאמץ הצליח. עד היום Got my mind set on you הוא אחד הלהיטים המוכרים של האריסון, ובאופן מפתיע נחשב לרוב שיר רציני לחלוטין. הדבר אולי מעורר תמיהה לגבי דעת הקהל בפופ העולמי, אך פחות מפתיע בהתייחס לקהילת המוזיקה הישראלית, שבדרך כלל לא מיטיבה להבין בדיחות.

וקטנה לסיום: "וירד אל" יאנקוביק, סאטיריקן ידוע בהרבה מהאריסון, הוציא פארודיה על השיר שלועגת לרמת המילים הנמוכה ולעיבוד הפופי והמנופח שלו. כנראה שגם הוא לא הבין את הבדיחה.