המילים שלי שותקות עכשיו, זמן תפילה, דברים שלא אמרתי לך, במחילה. שוב היום קצר שוב צוננת אשמורת אחרונה. איש נוקש דלתות קורא בשחר, לסליחות עם כוונה גדולה.
דרגש ראשי סופג את ערגתי אני אל בדידותך קורא שלי.
סליחותי נאלמות מול ים תשוקות סוער והאיש עבר חלף מעיר חוטא אחר.
גם מחר יעיר האיש את כל חוטאי האהבה אך החוטא שלך סליחות ילחש בסתר במחילה.
|