לקח לי שלוש וחצי שנים פה באנגליה, כדי להבין לאן הרוח נושבת

לא שמצאתי, אבל זה הולך ככה:

אנגלים - פאסון

לא רואים אותך ממטר. גם לא מחצי מטר.

הם שומרים על החיים שלהם בפרטיות קנאית, לא תראה אותם קונים בשקל יותר מעל המשכורת ולא מעניין אותם שהשכנים בדיוק זכו בלוטו וקנו 4x4 מטאלי.

הם אדיבים (יותר מדי) שומרים על פאסון (שרק לא יתפצח להם הפרצוף מהחיוך המזוייף) וחיים עם עצמם בשלום (ולא מבינים למה אחרים לא)

תמיד תקבל מהם את מקומך בתור/בכביש ולא משנה אם יש לך טרנטה או פורשה. כ-ו-ל-ם שווים!

אבל בחדרי חדרים, כולם זבל לעומתם.

השחורים - גאווה

הכושים חיים מהיד לפה.

מה שיש בחניה, זה מה שרואים

תמיד בשחור, תמיד עם כובע על הראש כולל הפנים (וממש אין לזה קשר לדת)

והעיקר שיראו את התחתונים בשקל שמונים (תגדיל לי בבקשה...)

אבל הכי חשוב - במה אני נוסע

לרוב תראה אותם בבמוו או מרצדס, רצוי שחור, מודל אחד אחרי אחרון

ולא משנה שהם גרים בדירת חדר של עמידר עם אמא ש'להם וארבעת הילדים והאישה ואחותה.

העיקר שיש מרצדס בחצר הלא מטופחת.

היהודים - או ווי זמיר

ואני מדברת על היהודים העתיקים - האלה שעברו כבר הכל, כולל החיים עצמם

בתור אחת שעובדת במרכז יהודי, ולמרות שאני המיידלע שלהם, הם לא חוסכים בביקורת.

קודם כל, איך זה שאני לא גרה בסביבה יהודית? (מבחירה?!)

ועזבתי את ישראל לטובת אנגליה????????? (מאהבה....)

ומז'תומרת אני לא מבינה יידיש (אבא ש'לי תימני)

מיידלע, לא מיידעל, אני אכזבה לגזע

ישראלים - הרושם

אתה יכול (או יותר נכון, חייב) לגור בצפון לונדון, כדי להחשב. כל כתובת אחרת (כמו שלי) מזמינה הרמת גבה מרוטה/ עיקום אף חינני (הן מתאמנות על זה במראה, כדי לא להוסיף קמטים לבוטוקס).

והשאלה של "למה את גרה שםםםםם" (בניגוד לאזור הישראלי יוקרתי - גולדרס/הנדון) ולא משנה שגם שםםםםם יש אזורי יוקרה. קוראים להם צ'יגוויל. רק אז, אם תזכיר את שם התואר צ'יגוויל, אז עברת את הסינון האוטומטי. ולא - הלך עליך. לא שולחים אליך יותר מבט מבין הריסים המודבקים.

בהתחלה, הייתי אומרת צ'אדוול היט' שזאת שכונת היוקרה של רומפורד, (שזה האיזור הכי ג'יפי שישראלי יכול לחשוב עליו) אבל אף אחד לא מכיר את צ'אדוול, אז וויתרתי.

גם מאוד נהנתי להגיע למסיבות יוקרה כדי להודיע בקולי קולות שאני מרומפורד! הרבה מאוד בוטוקס עליתי לאנשים. אבל מה כ'פת לי. 

ואם כבר מסיבות - הנה הטרנד החדש. - משרתת!

טוב, בואו לא נגזים, מפנה כוסות/צלחות ומכינה תה/קפה. (בתשלום)

אבל גם הטרנד הזה לא מספיק. במסיבה האחרונה, השיא הגיע לשיאו.

טייק אווי עם מלצרים! שהסתובבו עם מגשים כשהם לבושים במלוא מסורת הקימונו. וכמובן שהאוכל לא כשר. כי כשר זה לא סטייל. ולא משנה שכולה, כולה מדובר ביום הולדת של בעלת הבית (45 אם מעניין אתכם) בסלון הפרטי שלה.

כי הכל עניין של רושם. את יכולה להיות ביצ'ית (ויש כאלה, תאמינו לי) אבל יש לך בית גדול ואוטו אדום, אז את נחשבת.

והכי אני אוהבת את המתעשרים לרגע (שליחים) שמגיעים לשלוש שנים מדירת חדר וחצי ברמת גן, לבית של 7 חדרי שירותים

פעם, באחת המסיבות, כשאחת כזאת שאלה אותי למה שםםםםם, הזכרתי לה שאולי אני גרה שםםםםם, בבית פרטי 4 חדרי שינה עם גינה וחתול,  אבל היא, בעוד פחות משנה, חוזרת לדירת חדר וחצי ש'לה....

ועוד שואלים אותי למה אני לא עוברת...

(מבחירה!!!)