את חיוך משביע אני אותך גלי עלי קברי

ולובן השיש שעלי על לובן שינייך הבורקות יפזז

ובעיניך יעגוב הת.נ. צ. ב. ה. שעל יד שמי

ויהיו רגבי אדמה מודבקות בשפתותיך

עת תנשקי את זכרי,

בכפות רגליך היחפות דרכי עלי על האבר שלי הקטן,

וכשהביט מבין רגליך מעלה מעלה אל תחתוניך הפצועות

הזילי טיפת  אביונה על השיש הלבן בלי לבכות. וכשיימוג

העשן מהסיגריה הבוערת בכף ידך, ואור ירח כמוש יאיר

את חיוורונך יהיה זה כמו כפות רגליך על זקפתי והשביט

המרצד בין אצבעותייך אשליה שאבד עליה הכלח,

פנס חיוור פגישה מקרית ואת אמרת ואת הבטחת

כמו היינו שנינו בעולם רק. ואוזני כרויות היו

לכל משאלות ליבך להבל פטפוטיך ולהגך,

ובדום לבבי פעם לבבך ובריק ריאותיי נשבו

רוחות אהבתך וכל אבהביך וכל עוגבייך

וכל בגידותיך סרקו במסרקות ברזל עשו

כלה בבשרי

וכשתלכי מעימי ואני אוותר לבדי מתחת לאבן הלבנה

והרימה והתולעת יאכלו בי וינברו בגווייתי מכפות

רגלי ועד לקרחת שבקצה ראשי ואני אנעץ מבט

מזוגג בשמי החול המכסים אותי ועדיין הבטחותייך

תקוות יזלגו על זקפתי"