לפני שלוש שנים הייתי בקשר עם זוג נחמד ממרכז הארץ. האישה, פתוחה לחשיבה שונה מהמקובל ואפילו קיבלה ממני טיפול רייקי שעזר לה להתגבר על בעיה שממנה סבלה ובעקבותיו שינתה כיוון בחייה ועשתה בעצמה קורס מטפלי רייקי. הבעל עמד על משמר החשיבה השמרנית כמו על בונקר, ונהג בזילזול מופגן ובביטול כלפי שיטות טיפול כמו רייקי והילינג. יום אחד, בזמנו, בשיחת חולין סיפרה לי האישה שבנם בן ה 18 סובל ממעי רגיז, והצעתי לה לנסות להביא אותו אלי לטיפול. היא דיברה עם בעלה על הנושא והוא כמובן הוריד את האפשרות מסדר היום. ניסיתי לדבר איתו גם אני ואמרתי לו, מה איכפת לך לנסות את זה? תעשה את זה במקביל לטיפול הרפואי... לא יעלה לך כסף... נתקלתי בחומה בצורה ששום "שרלטן" לא יוכל לחדור. "קבעתי לו תור אצל מנהל מחלקת גסטרו בבית חולים רציני, הוא נחשב לרופא הכי טוב בארץ. אל תבלבל אותי עם טיפולים אחרים..." אלו תמצית הדברים ששמעתי ממנו לאורך שיחה של מספר דקות ועליהם הוא חזר שוב ושוב כמו מנטרה. עד היום אני לא מצליח להבין מהיכן רכשו אנשים את האטימות כלפי טיפולים הוליסטיים שאין בהם סכנה ולא תופעות לוואי, ומצד שני את הסגידה לרופא שייקח מהם ממון רב ולכל היותר ייתן לבחור הצעיר כדורים שילוו אותו כל חייו ומי יכול לדעת אילו תופעות לוואי והשפעות בלתי רצויות יהיו לו מאותם כדורים. נראה לי שאפילו ההתעמתות עם המחשבה על רופאה הוליסטית מערערת לאנשים את היציבות וגורמת להם להתנגדות מוחלטת. יש לי כמה תבנות לגבי מבנה הפסיכולוגיה האנושית - ותסמונת העדר המונהג על ידי בעלי סמכויות, אבל זהו נושא לפוסט שיוקדש לו בלבד, ובהזדמנות אעלה אותו לקפה. בינתיים, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא... |