ללכת
הָיִיתִי פַּעַם מֵת מְהַלֵּךְ
וְהֵצַצְתִּי בְּמוֹדָעוֹת הַהוֹלְכִים
מִי בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וּמִי בְּטֶרֶם עֵת
וּמִי בְּיִסּוּרִים מְמָרְקִים
וּלְיָדִי הָלְכוּ אֲנָשִׁים חַיִּים.
הִתְקַנֵּאתִי בִּמְטַאֲטֵא הָרְחוֹב וּבְפוֹעֲלֵי הָאַשְׁפָּה
וּבַיָּשִׁישׁ וּבָעוֹבֵד הַתּוֹמֵךְ בּוֹ.
וְלֹא מָנַעְתִּי יָדִי מִפּוֹשְׁטֵי יָד
וְגַם בָּהֶם הִתְקַנֵּאתִי
וְרַק רָצִיתִי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. וְהָיִיתִי לִמְהַלֵּךְ חַי
וּסְבִיבִי הַהוֹלְכִים
מִי תַּחַת שַׁיִשׁ וּמִי תַּחַת אֶבֶן.
וְעַל דַּעַת הַמָּקוֹם בִּקֵּשׁ שְׁלִיחַ הַקַּדִּישָּׁא
מְחִילָה מֵהַהוֹלֵךְ.
צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת קָרָא אִישׁ מְזֻקָּן
וְהוֹשַׁטְתִּי יָדִי
וְאַחַר הָלַכְתִּי © כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |