| ואני דִמִיתִיהַ ואני דימיתיה אדומת עַפְעָפָיִם פניה בְלוֹבֶן הַכָר נִטְמָעִים שתיקתה מְשוּרֶיֶנֶת, איננה סוֹלחת לִתְחִינוֹת וִדוּיַי שלרגליה נושרים. מִסְבִיבָה הסתיו מִתְבוֹלֵל בשלכת האור העמום מַזְהִירָה מִתִקְווֹת והיא אל האור אגרוף משלחת, בליבה עוד הומים ימי ניצחונות. היא זוכרת שמים שרים מעליה ודשא עליז מפרפר בִטְלָלַיו אז חיוך של ילדות מִתְרָפֵק בִקְמָטֵיה דוחֶה את הלילה בכל תעלוליו. ואני את שִׁירָה שמעתי גוֹוֵעַ ובאתי אליה כמו חַג בִמְהוּפַך והיא לי צחקה צחוק צלול ורוגע, ועטפה אותי בדגל רקוע-כוכב. ואני דִמִיתִיהַ ואני דימיתיה אדומת עַפְעָפָיִם פניה בְלוֹבֶן הַכָר נִטְמָעִים שתיקתה מְשוּרֶיֶנֶת, איננה סוֹלחת לִתְחִינוֹת וִדוּיַי שלרגליה נושרים. מִסְבִיבָה הסתיו מִתְבוֹלֵל בשלכת האור העמום מַזְהִירָה מִתִקְווֹת והיא אל האור אגרוף משלחת, בליבה עוד הומים ימי ניצחונות. היא זוכרת שמים שרים מעליה ודשא עליז מפרפר בִטְלָלַיו אז חיוך של ילדות מִתְרָפֵק בִקְמָטֵיה דוחֶה את הלילה בכל תעלוליו. ואני את שִׁירָה שמעתי גוֹוֵעַ ובאתי אליה כמו חַג בִמְהוּפַך והיא לי צחקה צחוק צלול ורוגע, ועטפה אותי בדגל רקוע-כוכב. | 
