כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ

    61 תגובות   יום שישי , 2/12/11, 09:50

    ''




    מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ

     

    פַּעַם מַטְבִּיעָה חוֹתָמָהּ אַדְוָה וְאַדְוָה לֹא יוּכְלוּ לָהּ

    וַאֲנִי עֵירֹם מִלְּבוּשׁ וּבֹשֶׁת מְקַפֵּץ וּמְכַרְכֵּר מֻכֵּה רוּחַ עִוְעִים

    מַשִּׁיב מִזְרָחָה כְּמוֹ קַד לַמֹּלֶךְ

    מְצַחְקֵק וְתוֹהֶה כֵּיצַד עוֹלָל מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו

     

    מַשְׁבֵּר אֶחָד יִמָּחוּ כָּל צְעָדַי בַּחוֹל

    הָכֵיצַד יָדְעוּ הַהוֹלְכִים לָלֶכֶת וּפַעֲמֵיהֶם דָּמְמוּ

    סוֹף דָּבָר חַמָּה שׁוֹקַעַת וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם

    צַעַר בְּלִבִּי עַל יְלָדִים הַנּוֹלָדִים אֶל תּוֹךְ עַצְבוּת

     

    וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה

    שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת

    וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן

    מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן

     

    וַאֲנִי עוֹמֵס כֵּלַי מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ צַעַד אַחַר צַעַד

    שֶׁלִּי נִרְאֶה וְשֶׁלָּהּ נֶעֱלַם  עִם בּוֹא גַּל

    בְּלָעוֹ עִמּוֹ לֵב יָם.

     

    אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי...

    דרג את התוכן:

      תגובות (61)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/12 06:39:
      מה אנחנו ללא הרוח? אהבתי...חלמתי...זה לא הקנין הכי נחשב שבונה מישכנים ניצחיים?
        24/2/12 22:14:
      "אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי...". עודני גם, אז ועכשיו.

      מילותיך נוגעות בנשמה , כמה יופי שם בין השורות ....
      אהבתי מאוד .

       

      ''

        6/12/11 14:53:
      אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵמתתתתתת , עוֹדֶנִּי...
        5/12/11 23:00:

      אם עודך חולם..אשריך....
      חלום היא יעד של תיקווה...
      כתמיד אשר עונג צרוף בקריאה..*

        5/12/11 14:40:
      מילים הן העושר הפנימי החשוב מלבנים .בלעדיהן מתעורר כל ילד לתוך עצבות ואם בקירבך שוכן עוד ילד חולם, לנצח תיהיה מחוייך:)
        4/12/11 15:49:
      יפה. אהבתי.
        4/12/11 09:19:

      "......ּ

      וַאֲנִי עֵירֹם מִלְּבוּשׁ וּבֹשֶׁת מְקַפֵּץ וּמְכַרְכֵּר מֻכֵּה רוּחַ עִוְעִים

      מַשִּׁיב מִזְרָחָה כְּמוֹ קַד לַמֹּלֶךְ

      מְצַחְקֵק וְתוֹהֶה כֵּיצַד עוֹלָל מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו ..."

       

      איך? איך אפשר לעמוד בקסם הזה של החיוך הטהור

      בפני תינוק שמקיץ משנתו?...

       

      החיוך שבה גם את ליבי...

       

      אוהבת את כתיבתך. משובחת.

        3/12/11 23:55:
      הכתיבה שלך מרגשת. אמרו לפני על הפער בין הרוח לחומר, בין היש לאין, בין הקיים לנעלם. מקסים.
        3/12/11 23:50:
      לא נורא לחלום גם בבגרותך. תמיד צריך קצת לחלום. שבוע טוב ושחלק מהחלומות יתממשו.... צ'רי
        3/12/11 22:35:

      הא לך תשובה: ברוח ולבנים ניבנית חומה. אי אפשר להפריד בין השניים.
      שיר מרגש מאוד.
      ג'ודי.

        3/12/11 22:24:

      אוהבת לקרוא אותך.
      אתה כותב מקסים.
      שבוע טוב ומחויך יקירי..♥♥♥

      ♫•*¨*• ℒℴνℯ.....♫•*¨*• ℒℴνℯ.....♫

        3/12/11 21:57:

      אתה מצמיד את מניות זיכרון הילדות למדד אושר היצירה, גם אותם גושי כאב אתה הופך ליופי כבוש, כזה תוסס ומסעיר. יש לך המון סימני שאלה סביב הכל אך לא נראה לי כי אתה מחפש תשובות. יש לך יד חובקת ועיין דומעת שלא תסולא ניחוח החמלה העדינה העולה מהן.
      אני מודה שריגשת אותי והותרת אותי עם המון שורות שאקח איתי.

        3/12/11 20:13:
      הקונפליקט המתמיד בין החומר לבין הרוח. יפה!
        3/12/11 20:12:
      מילים נזרות ברוח, חמר ולבנים בונים אמון.
        3/12/11 19:57:
      כתבת לעילא ולעילא... אהבתי..
        3/12/11 18:55:
      אהבתי, שלי נראה ושלה נעלם. אכן משורר.
        3/12/11 17:44:

      אתה הולך עם הרוח ידידי

      עודך חולם

       

       

       

      שבוע מבורך לטוב, צ"ה

        3/12/11 16:48:

      יש בשיר געגועועצב ואמפתיה גדולה

      ויש בשיר שורות שאקח עמי


      מַשְׁבֵּר אֶחָד יִמָּחוּ כָּל צְעָדַי בַּחוֹל -(ואיני מתכוון למשבר הגלים)

      בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה

      הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן

      מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן - ההתבוננות המעשית הארצית של בת הזוג שיש בה גם הרבה מן החיוב, "אדוני המשורר המרחף בספירות לא ארציות..."

       עוֹמֵס כֵּלַי מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ צַעַד אַחַר צַעַד

      שֶׁלִּי נִרְאֶה וְשֶׁלָּהּ נֶעֱלַם  עִם בּוֹא גַּל


      אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי...

        3/12/11 11:45:

      אין מצב ש"אין מצב לרוח".
      היא נשמת אפך, היא החומר ממנו ייעצבו החיים.
      חבל"ז על מי שלא תבין.
      שבת שלום משורר.
      דפנה.

      אגב, הצילום יפהפה...קשה להתעלם ממנו(-:
      הבית הראשון יכול לעמוד כשיר בפני עצמו, הדובר בשיר מעלה זכרונות כיצד כרכר, צחקק וקיפץ בינות לגלים, מתעורר שלוו כתינוק בן יומו עם חיוך על פניו. אך אז בא בית שני ומשבר אחד מוחה/מחה צעדיו וצר ליבו עליו. אכן, בשירה אין בונים חומה ולפעמים כן, תלוי מאיזו זווית מסתכלים....כעת כל שנותר הוא להלך אחר הרוח ולשוב למחוזות ילדות, לתמימות, לחלומות....
        3/12/11 10:15:
      אשורר, שוררת שיר מאד יפה ונוגע. הדימויים מקסימים. אהבתי גם את הצילום המצורף. שבת שלום, שירלי
        3/12/11 09:02:
      רוח מול לבנים. גשמיות מול הרוח ואתה עודך חולם ילדותך ואפילו רוח וגל לא יצליחו להניע אותך מכובד ונחישות המילים והכח שנצברו.
        3/12/11 01:14:
      אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי... גם אני החלומות הם רכושי אם ממילים אין קנין מחלומות יש.
        2/12/11 23:42:
      toda al a shituf
        2/12/11 23:07:
      השירה פורצת חומות .. וכתיבתך יפה מאוד ..! "חמה שוקעת וחושך על פני המיים "... והחלומות ערים עדיין .. (:
        2/12/11 23:06:
      וכמעט והרוח נעלמת עם החומר, ועולם כמנהגו. מה טוב שאחרי כל שקיעה גם באה זריחה.
        2/12/11 22:22:
      יופי של שיר, אשר. בשיר ניתן לחוש בגעגוע העמוק לעת ילדותך בה מותר היה לחלום, אלא שעכשיו: שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן כן, היא מטבע הדברים בעלת גישה מעשית, ואתה עדיין שקוע בענינים שברוח... אהבתי. שבת שלום 1
        2/12/11 21:36:

       בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה   

       וַאֲנִי עוֹמֵס כֵּלַי מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ צַעַד אַחַר צַעַד

       

      יופי, אהבתי מאוד.

      תודה, אשר

      ליאורה 

        2/12/11 20:23:
      אני חושבת שזה אחד היפים שלך.
        2/12/11 20:03:

      מהלך אחר הרוח
      והרוח ? פעם לכאן ופעם לכאן....
      הרוח...זו הנושבת בין אדוות
      והרוח שממנה אתה יוצר שורות
      והיא אומרת....אז היא אומרת
      כמה טוב שחולם עודך

       

        2/12/11 19:59:
      וַאֲנִי עוֹמֵס כֵּלַי מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ צַעַד אַחַר צַעַד שֶׁלִּי נִרְאֶה וְשֶׁלָּהּ נֶעֱלַם עִם בּוֹא גַּל בְּלָעוֹ עִמּוֹ לֵב יָם. אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי... אשר יקירי. מתחילת הקריאה רציתי לצטט כל מילה וחדלתי כיוון שכל השיר מלא בקםס תבונה רהיטות ופיוט נפלא. בכל זאת צטטתי את הבית האחרון כיוון שאתה סוגר את המעגל שפתחת במיומנות מופלאה וכמפה נפלא שנותרת אותו חולם מני אז. שיר מצוין ומופלא!
        2/12/11 18:42:
      *
        2/12/11 18:36:
      יופי של כתיבה אהבתי!
        2/12/11 18:27:

      הרוח והגלים הם תנועה מתמדת ושינוי.

      משכן הוא מקום של קבע,
      ובכל זאת הרוח והחלום הם שנשארים

      כשהגלים מוחקים עקבות.

        2/12/11 18:20:

      מצד אחד עוֹלָל מֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו, ומנגד: יְלָדִים הַנּוֹלָדִים אֶל תּוֹךְ עַצְבוּת. איפה הצדק?

        2/12/11 18:20:


      הו אשר זה כל כך יפה.


      הרוח יכולה להכניע עומסי לבנים למשכן,
      אך לעולם לא יכניעו את החולם,
      "המהלך צעד צעד עירום מלבוש ובושת",

       אחר הרוח, כי הוא משכנו.
      .
      גדול הצער על "ילדים הנולדים לתוך עצבות",
      אך סוף דבר שגם הם יקיצו עם חיוך על פניהם

      כי גם הם באו מן הרוח ואליו ישובו.

      .

        2/12/11 17:49:
      מילותיך- קניין רוחני, משכן לנשמה.
        2/12/11 17:41:
      אהבתי.
        2/12/11 16:27:
      הדובר אדם רוחני, חושב והוזה ואילו "היא" אישה מעשית מאוד.וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן איש-ילד הממשיך לחלום וכותב יפה מאוד. תודה ושבת שלום.
        2/12/11 15:49:
      ומי אמר שאסור להמשיך לחלום גם כשהילדות חולפת? .....
        2/12/11 15:43:
      אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי... המשך להיות אתה עם נפש מקסימה ומשוררת יופי
        2/12/11 15:20:
      תודה על המילים הבונות...ראיתי את תמונת החלומות .הם באו גלים גלים ...תודה
      בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן מרגע שנכתבות המילים והדובר משתף בהן את קהל קוראיו. הקהל הוא קניינן. כתיבה ארספואטית יפה מאוד. שבת שלום אשר ותודה על המילים
        2/12/11 15:02:
      אַף כִּי בְּיַלְדוֹתַי הָיִיתִי חוֹלֵם, עוֹדֶנִּי... מתחברת לסוף למרות כול הגלים השקיעות והמשברים ממשיך לחלום....
        2/12/11 14:13:

      אשורר

       

      סיימתי לקרוא ומה שיצא לי זה WOW

      איזה יופי של מילים -

      (התמונה מהממת)

       

      הבית הזה מקסים

      אכן בשירה אין בונים חומה -

      משכן אפשר מלבנים...ולא ממילים

      מ ק ס י ם

      תודה ושבת מחבקת

      וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה

      שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת

      וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן

      מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן

        2/12/11 13:49:
      מקסים ונוגע.
        2/12/11 13:49:
      וַאֲנִי עוֹמֵס כֵּלַי מְהַלֵּךְ אַחַר הָרוּחַ צַעַד אַחַר צַעַד שֶׁלִּי נִרְאֶה וְשֶׁלָּהּ נֶעֱלַם עִם בּוֹא גַּל בְּלָעוֹ עִמּוֹ לֵב יָם. יישר כוח גדול
        2/12/11 13:06:

      וואוהוה,
      מרגשששששששששש,
      נוגע ללב,

      שבת קסומה

      וחודש מבורך
      שרה קונפורטי

        2/12/11 11:39:

      שלום למשורר,

      נהדר..מכמה וכמה בחינות..


      ו.."סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע...כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם...
      "


      חיוך


      שבת שלום

        2/12/11 11:24:
      ארעיות, מאבק, ריקנות.... מדוע לא ניתן להגשים את הרוח בחומר וליצור הרמוניה? ברור שאפשר....
        2/12/11 10:39:

      http://cafe.themarker.com/video/2446073/

      מילים: חמי רודנר
      לחן: חמי רודנר

      גאולה הו גאולה
      נשקי אותי עכשיו נשמה
      נשים הן מלים
      הן מים חיים
      אוהו גאולה

      אהבה בינינו תתעצם
      ותהפוך להיות שתיקה גדולה
      כמו מעיין לפלג אלי נחל
      בואך נהר לתוך הים שלה
      הגוף שלה

      יקח מה שיקח
      יתן מה שיתן

      גאולה הו גאולה
      נשקי אותי עכשיו נשמה
      נשים הן מלים
      הן מים חיים
      אוהו גאולה

      הברית בינינו אחותי
      אהובתי יפה שלי אישה שלי
      יש בה כובד ראש וצחוק
      בזויות וריח כריות ויש אמת גדולה
      ואהבה

      יקח מה שיקח
      יתן מה שיתן

      גאולה הו גאולה
      נשקי אותי עכשיו נשמה
      נשים הן מלים
      הן מים חיים
      אוהו גאולה

        2/12/11 10:19:
      מי צריך קניין לבנים כשיש מילים שהן נתינת הרוח....
        2/12/11 10:16:
      "וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: בְּשִּׁירָה אֵין בּוֹנִים חוֹמָה שָׂא כֵלֶיךָ וְקַשְׁתֶּךָ, הַרְחֵק מִלּוֹתֶיךָ הַהֲזוּיוֹת וְהָבֵא לִי לְבֵנִים, מֵהֶם עֲשֵׂה מִשְׁכָּן מִמִּלִּים אֵין קִנְיָן"
        2/12/11 10:11:
      לכל עשייה טובה קדמה הרוח החולמת. לפעמים צריך סבלנות, לחכות שיהיו מספיק חולמים. תמשיך לחלום, משורר
        2/12/11 10:06:
      יש כאב נסתר (או גלוי) בתוכחה הזו. לעולם לא לוותר על החלום. לעולם להקשיב לרוח.
        2/12/11 10:05:
      מרגש. מלחמת הרוח בחומר או ההפך.
        2/12/11 10:02:
      *
      שיר מצויין השפה, נהדרת.
        2/12/11 09:57:
      וכך גם נתבקש ודאי להיות....אוהבת את המה כמו את האיך

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון