דו"ח תזרים מזומנים משקף מה ביצעה החב' עם הכסף, שברשותה. מהיכן היא מימנה את פעולותיה ומה היא עשתה. באמצעות דו"ח תזרים מזומנים אנו יכולים למדוד את מצב נזילות החב', מדיניות חלוקת הדיב', מדינות חלוקת השקעות וכו'... דו"ח תזרים מזומנים מחולק ל – 3 פעילויות: א. פעילות שוטפת – תזרים מזומנים מהפעילות היום יומית, רווח על בסיס מזומן. רווח על בסיס מזומן נמדד לפי 3 גישות:
ג"ד ממליץ כעיקרון על הגישה העקיפה אבל הוא מאפשר לעבוד גם בגישה הישירה בתנאי, שהחב' עקבית בכך ובתנאי, שנותנים נספח התאמה בין הרווח על בסיס מצטבר ובין הפעילות השוטפת. ב. פעילות השקעה – בפעילות זו אנו מציגים כל הקשור לרכישת השקעות ותמורה ממכירתן כגון רכישת רכוש קבוע, תמורה ממכירת רכוש קבוע, רכישת מניות, תמורה ממכירת מניות, מתן הלוואות, פירעון הלוואות, שניתנו וכו'... ג. פעילות מימון – נציג את כל הקשור למימון העסק ולפירעונו כגון: קבלת הלוואות לז"א פירעון הלוואות, שהתקבלו, תמורה מהנפקת אג"ח, פדיון אג"ח, תמורה מהנפקת מניות, תשלום דיב' וכו'...,שימו לב כמה תאוריות יש כאן אנחנו בכלכלן פרקטי מלמדים פרקטיקה לא תאוריות.
בנוסף לשלושת הפעולות הנ"ל אנו מציגים שני נספחים: נספח א – התאמה לרווח בנספח אנו מציגים את כל ההתאמות בין הרווח על בסיס מצטבר לבין הפעילות השוטפת, רווח על בסיס מזומן. נספח ב – פעילות השקעה ומימון, שאין עמה זרימת מזומן מציגים נספח מילולי לגבי כל פעילות, שהייתה אמורה להיות מוצגת או בפעילות השקעה או בפעילות מימון ואנו לא מציגים אותה כי אין לה זרימת מזומן כגון: רכישת רכוש קבוע באמצעות הנפקת מניות. רכישת רכוש קבוע אמורה להיות מוצגת בפעילות השקעה אבל אין עמה זרימת מזומן ולכן אנו מציגים אותה בנספח ב'.
עקרונות לדו"ח תזרים מזומנים:
דגשים לגבי ההגדרה: א. הרעיון המרכזי בהגדרה היא נזילות וחוסר סיכון כסף המופקד לפיקדון ל – 3 חודשים עדיין נחשב נזיל בנקים ואג"ח ממשלתיות נחשבות יחסית להשקעות ללא סיכון. ב. 3 חודשים הם לא ממועד תאריך המאזן, אלא מהמועד, שהשקענו בו כמו כן לגבי אג"ח ממשלתיות זה עד למועד הפדיון שלהם ולא עד למועד המכירה שלהם בבורסה. ג. הפיקדונות הם בבנקים ולא במוסדות אחרים כגון חברות ביטוח. ד. מזומן מיועד – נועד לרכישת רכוש קבוע או רכוש בלתי שוטף, לא נחשב למזומן והוא מוצג במסגרת הרכוש הבלתי שוטף. בתזרים המזומנים בשנה, שבה ייעדתי מזומן, אני אציג בפעילות השקעה יעוד מזומן במינוס כאילו הכסף כבר יצא בשנה, שבה נרכש הרכוש הקבוע ישנן שתי אפשרויות: 1) לא להציג כלום בתזרים – לא קנינו רכוש קבוע במזומן, אלא במזומן מיועד ובמקרה כזה נציג את ההסבר בנספח ב' – פעילות השקעה, שאין לה זרימת מזומן (לא עדיפה). 2) פעילות כפולה – מצד 1 בפעילות השקעה רכישת רכוש קבוע במינוס ומצד שני בפעילות השקעה פירעון מזומן, שיועד בפלוס (גישה עדיפה). ה. מזומן משועבד – מזומן, שאינו חופשי יותר, איננו נזיל ולכן הוא לא יוצג במסגרת המזומן בשנה, שבה השעבוד בוטל נציג בפעילות השקעה ביטול שיעבוד. ו. משיכת יתר – מכירת יתר אינה נחשבת מזומן שלילי, אלא התחייבות ואסור לקזז בין מזומן לבין משיכת יתר. ז. קיימת התאמה בין הגדרת מזומן בתזרים מזומנים ובין הגדרתו במאזן ג"ד 51 מגדיר כיצד צריך להופיע המזומן במאזן. שימו לב לכמות התאוריות אנו בכלכלן פרקטי מלמדים פרקטיקה כלכלית מעשית. |