כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (51)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/1/12 10:34:

     

     

    למה לא יוצאים לרחוב על היעדר חינוך נאות?

     

    היסודות האינטלקטואליים 


    המשפט הראשון אשר צץ בראשנו הוא: "הולכים לבית-הספר כדי ללמוד". זו המטרה האינטלקטואלית. היא באה לפני כל האחרות. עד כדי כך, ש"לקבל חינוך" מתפרש כ"ללמוד" --  צר במקצת, כמובן, אולם מבהיר את העדיפויות.


    אם כן מדוע אנשים אינם לומדים יותר בבתי-הספר היום? מדוע כל התלונות? מדוע ההוצאות הנראות כאין-סופיות רק כדי לטחון מים, שלא לדבר על התקדמות? 


    התשובה היא פשוטה עד כדי מבוכה. בתי-ספר היום הם מוסדות בהם "ללמוד" מתפרש כ"ללמד אותך". רוצים שהאנשים ילמדו? תלמדו אותם! רוצים שילמדו עוד? תלמדו אותם עוד! ועוד! תעבידו אותם קשה יותר. תתרגלו אותם זמן ארוך יותר.


    אולם למידה היא תהליך שאתה עושה, לא תהליך אשר עושים לך! זה נכון לגבי כולם. זה בסיסי.


    מה מביא את האנשים ללמוד? מצחיק שמישהו ישאל. לפני יותר מאלפיים שנה, אריסטוטלס פתח את ספרו החשוב ביותר עם התשובה המקובלת באופן אוניברסלי: "בני אנוש הם סקרנים מטבעם". דקרט העמיד את זה אחרת במקצת, גם בתחילת עבודתו החשובה ביותר: "אני חושב, לכן אני קיים". ללמוד,לחשוב,להשתמש בשכלך בצורה פעילה -- זו המהות להיות בן-אנוש. זה טבעי.


    טבעי יותר אפילו מהדחפים הכבירים -- רעב, צמא, מין. כאשר הנך שקוע במשהו -- מילת המפתח היא "שקוע" -- הנך שוכח את כל הדחפים האחרים עד שהם מכניעים אותך. אפילו חולדות עושות זאת, כפי שהוכח כבר לפני זמן רב.


    מי היה חושב לאלץ אנשים לאכול, או לשתות או לעשות מין? (אינני מדבר, כמובן, על אנשים אשר לוקים באי-יכולת מסוימת שמשפיעה על הדחפים שלהם; כמו כן דבר ממה שאני כותב פה על החינוך איננו מכוון להתאים לאנשים בעלי מגבלה ו/או פגם שכלי כלשהו אשר אפשר ויש צורך לטפל בהם באופן מיוחד, בדרכי הפרקטיקה הרפואית). איש איננו דוחף את הפרצופים של האנשים לתוך קערות אוכל, כל שעה מידי שעה, על מנת להבטיח שיאכלו; איש אינו כולא אנשים עם בן/בת זוגם, שמונה פעמים ביום על מנת להבטיח את הזדווגותם.


    האם זה נשמע מגוחך? אז עד כמה יותר מגוחך הוא, לנסות להכריח אנשים לעשות מה שמעל לכל דבר אחר בא להם בצורה הטבעית ביותר! וכל אחד יודע עד כמה נפוצה ברבים היא הסקרנות המכניעה זו. כל הספרים על גידול ילדים מאריכים בהוראות להורים כיצד להחזיק את הילדים רחוקים מדברים -- במיוחד מרגע שהם ניידים. אין אנו נוהגים לדחוף את בני השנה שלנו לחקור. להפך, אנו מושכים לעצמנו בשערות כאשר הם הורסים לנו את הבית, אנו  מחפשים דרכים לרתום אותם, לכלוא אותם ב"לולים". וככל שהם יותר מבוגרים, ביותר קלקלות הם מעורבים. האם אי-פעם התעסקת עם ילד בן עשר? עם מתבגר?


    אנשים הולכים לבית-הספר ללמוד. על מנת ללמוד, יש להניח להם לנפשם ולתת להם זמן. כאשר הם זקוקים  לעזרה, יש להעניק להם אותה, אם אנחנו רוצים שהלמידה תתנהל בקצב הטבעי שלה. אולם אל תטעה: אם מישהו נחוש ללמוד, הוא יתגבר על כל מכשול וילמד למרות הכל, לכן אינך חייב לסייע. סיוע רק מזרז במקצת את התהליך. להתגבר על מכשולים היא אחת הפעילויות העיקריות של הלמידה. זה לא מזיק להשאיר כמה מהם.


    אולם אם אתה מפריע לבן-אדם, אם הנך עומד על כך שהוא יפסיק את הלמידה הטבעית שלו ובמקומה יעשה מה שאתה רוצה שהוא יעשה, בין 9:00 בבוקר עד 9:50 ובין 10:00 בבוקר לבין 10:50 וכן הלאה, לא רק שהוא לא ילמד מה שהוא משתוקק ללמוד, אלא שהוא גם ישנא  אותך, הוא ישנא את מה שהנך מאלץ אותו לעשות, ויאבד כל חשק ללמוד, לפחות באופן זמני.


    כל פעם שהנך חושב על שיעור באחד מבתי-הספר אי-שם, תדמיין לעצמך את המורה דוחף תרד וחלב וגזר ונבטים (כל הדברים הטובים האלה) לתוך גרונו של כל אחד מתלמידיו עם משחולת ענקית. 


    בית-הספר עליו אני מדבר נותן לתלמידיו להיות. נקודה. בלי אוליים. בלי יוצאים מן הכלל. המבוגרים מסייעים אם הם יכולים כאשר הם מתבקשים לעשות כן. אולם לעולם אינם מפריעים בדרכם. אנשים הולכים לבית הספר קודם כל כדי ללמוד. וזה מה שהם צריכים לעשות, כל יום, כל היום.

     

     

     

    "בדיחה זדונית, הרווחת בארה"ב, מגדירה את הדמות האגדית של האם היהודיה (יידישע מאמע), כמי שדואגת להשביע את הגוף, אבל מרעיבה את הנפש. ההגדרה מתאימה לחלק מהפוליטיקאים שלנו, הדואגים שלילדיכם לא יחסרו לחם וחלב, אבל דנים אותם לתת-תזונה אינטלקטואלית ומרעיבים את כושר התחרות שלהם בחברה המודרנית. למען ההגינות, אין להזדרז ולייחס להם כוונות זדון, ניתן להסביר מדיניות קצרת ראות בנימוקים פשוטים של בורות ושל שיקולי עלות-תועלת, קצרת-מועד וקצרת-קדנציה. 

     

    חשוב לשמור על מחיר סביר לגבינת הקוטג', חשוב לבנות דירות לזוגות צעירים וגם חשוב למגן את יישובי הדרום, אבל איכות החינוך לילדיכם חשובה עוד יותר ויקרה פחות. היעדר חינוך נאות איננו גזירה משמים, הוא תוצאה של סדר עדיפויות שגוי. תוכלו בהחלט לדאוג לעתיד ילדיכם אם רק תרצו בכך."

     

     

      1/1/12 17:11:

    עדכון 1.1.2012 - פרופ' אהוד קינן 

    למה לא יוצאים לרחוב על רמת לימודי הכימיה?

     

    בכל מדינת ישראל נותרו כיום פחות מ-800 מורים לכימיה, כמעט מחציתם מעל גיל 50 ורק 16 מהם בני פחות מ-31. על מחיר הקוטג' יצאתם לרחוב, ועל זה לא?

      13/12/11 13:07:
    דרוש שינוי משמעותי בכל המערכת.
      11/12/11 09:34:
    מערכת החינוך זקוקה ליחס רציני מצד ממשלות ישראל. כן, הכוונה היא בלשון רבים, שכן לא רק הממשלה הזו אינה עושה די למען מערכת החינוך ותלמידיה. יש לבצע בדיקה מעמיקה, שתחל לאחר הגדרת מטרות ולהכין תכנית עבודה רב שנתית שתיתן מענה לתחלואי המערכת. בין היתר, עידוד אנשים איכותיים להפוך למורים, יחס ראוי לתלמיד ולמורה, הקצאת משאבים ראויה. זאת כמובן, רק לאחר לימוד מעמיק של המטרות, המכשלות ודרכי הפתרון, לאור זמן.
      10/12/11 10:18:
    נכון שושי...את צודקת. אני 20 שנה במערכת..מבינה היטב את המכלול...לצערי:)
      10/12/11 09:39:

    צטט: מיה מאיר 2011-12-09 21:31:34

    המצב באמת עגום.... חסרים מורים טובים בכל המקצועות כולל מדעים ואנגלית... אבל נראה לי שמה שבאמת יתן משקל לשינויים במערכת החינוך זה הפחתת מספר התלמידים בכיתה!!!!!!!!!!!!!!!! זה יתן לכל מורה יאפשרות להגיע לכל תלמיד... ישנם מורים טובים וצריך לטפח גם את הצעירים אבל אבל אבל.... קודם כל - לדאוג לתנאים.... עם כל הכבוד למשכורות... והן קצת יותר טובות ממה שהיו - מי שפורש מההוראה זה לא בגלל השכר - זה בגלל שאי אפשר ללמד, אי אפשר להשפיע ואי אפשר לחולל שינוי עם כ"כ הרבה בירוקרטיה ומספר גדול של תלמידים בכיתה......

     

    גורמי משיכה למערכת החינוך הם מכלול ולא גורם אחד. עובדתית המכלול הנוכחי לא מושך מורים למערכת.צריך לשפר גם את המעמד, גם את תנאי העבודה

      9/12/11 21:31:
    המצב באמת עגום.... חסרים מורים טובים בכל המקצועות כולל מדעים ואנגלית... אבל נראה לי שמה שבאמת יתן משקל לשינויים במערכת החינוך זה הפחתת מספר התלמידים בכיתה!!!!!!!!!!!!!!!! זה יתן לכל מורה יאפשרות להגיע לכל תלמיד... ישנם מורים טובים וצריך לטפח גם את הצעירים אבל אבל אבל.... קודם כל - לדאוג לתנאים.... עם כל הכבוד למשכורות... והן קצת יותר טובות ממה שהיו - מי שפורש מההוראה זה לא בגלל השכר - זה בגלל שאי אפשר ללמד, אי אפשר להשפיע ואי אפשר לחולל שינוי עם כ"כ הרבה בירוקרטיה ומספר גדול של תלמידים בכיתה......
      9/12/11 19:18:

    צטט: אישה1 2011-12-09 07:46:42

    שושי היקרה (והצודקת, כמו תמיד),

    נדמה לי שבמקצועות הריאליים-מדעיים אכן המצב הוא הכי חמור, אך אני רואה את זה קורה גם במקצועות אחרים, כגון אנגלית. בצוות שלנו למשל רק כ 5 מורים חדשים, שסיימו תואר ראשון, נקלטו ב 20 השנים האחרונות, כשחצי מהם עזבו. בעוד כ 10, 15 שנים מרבית הצוות יהיה על סף פרישה, ומי ילמד אז???

    מקצוע ההוראה כבר (ועדיין) אינו אטרקטיבי דיו משום בחינה, כולל שכר, על מנת למשוך אנשים צעירים ובעלי להט אמיתי כלפיי העבודה המפרכת מול תלמידי ישראל.

    לא נראה לי שהרפורמות החדשות ש"הונחתו" עלינו, לרבות אופק חדש ועוז לתמורה (אצלינו יש הקוראים לו "עז למורה"...), עונות על הבעיה הזו אלא אם בשנים הקרובות נראה איזשהו שינוי חיובי בעקבותיהן. כרגע, למרבה הצער אך לא למרבה ההפתעה, השינוי הזה אינו ניכר.

     

    המחסור במורים הוא גורף, המחסור במורי המדעים הוא קריטי , במתמטיקה פיזיקה בכלל יש בעיה.

    בקיצור...

    ובאשר ל"עז לתמורה" , אכן עז אמיתית!

     

      9/12/11 19:03:
    לתוכניות הקיימות אין עתיד ורוד, מה שהיה הוא שיהיה, צריך להתחבר לחינוך השורשי, אין צורך לחזר בתשובה לשם כך, צריך לחזור ללמד מוסר לפני האינטלקט חסר המשמעות שממילא נשכח עם השנים אצל התלמידים, חשוב ללמד גם יידע, חשוב אפילו מאוד למען ההתפתחות המיקרו טכנולוגית בכל תחומי החיים ולמען רווחת צרכי החברה, אך דרך ארץ קודמת לכל, אפילו לתורה. שבת שלום.
      9/12/11 18:28:

    צטט: שרה קונפורטי 2011-12-09 02:41:06

    תודה לך ששיתפת אותנו.
    טוב שיש לנו אותך לגעת בנושאים חשובים הנוגעים בעצם לכולנו.....
    כל הכבוד לך
    שבת שלום ומבורך, שבת של אור ושל קסם
    שרה קונפורטי

     

    תודה לך שרה

    ושבת שלום!

     

      9/12/11 07:46:

    שושי היקרה (והצודקת, כמו תמיד),

    נדמה לי שבמקצועות הריאליים-מדעיים אכן המצב הוא הכי חמור, אך אני רואה את זה קורה גם במקצועות אחרים, כגון אנגלית. בצוות שלנו למשל רק כ 5 מורים חדשים, שסיימו תואר ראשון, נקלטו ב 20 השנים האחרונות, כשחצי מהם עזבו. בעוד כ 10, 15 שנים מרבית הצוות יהיה על סף פרישה, ומי ילמד אז???

    מקצוע ההוראה כבר (ועדיין) אינו אטרקטיבי דיו משום בחינה, כולל שכר, על מנת למשוך אנשים צעירים ובעלי להט אמיתי כלפיי העבודה המפרכת מול תלמידי ישראל.

    לא נראה לי שהרפורמות החדשות ש"הונחתו" עלינו, לרבות אופק חדש ועוז לתמורה (אצלינו יש הקוראים לו "עז למורה"...), עונות על הבעיה הזו אלא אם בשנים הקרובות נראה איזשהו שינוי חיובי בעקבותיהן. כרגע, למרבה הצער אך לא למרבה ההפתעה, השינוי הזה אינו ניכר.

      9/12/11 02:41:

    תודה לך ששיתפת אותנו.
    טוב שיש לנו אותך לגעת בנושאים חשובים הנוגעים בעצם לכולנו.....
    כל הכבוד לך
    שבת שלום ומבורך, שבת של אור ושל קסם
    שרה קונפורטי

      7/12/11 20:13:

    צטט: רומפיפיה 2011-12-06 21:37:47

    האם ייתכן שהשכר הנמוך

    אינו מושך אנשים צעירים

    למקצועות הריאליים

     

    מתמטיקאי/פיזיקאי שמסיים היום את לימודיו  הולך להייטק ולא להוראה. להוראה אין את המעמד הראוי, לא את השכר המתאים ולא את תנאי העבודה.

      7/12/11 20:12:

    צטט: zelko 2011-12-07 09:14:10

    אני מניחה שהבריחה מחינוך מקורה לא רק בשכר, אלא במעמדו הנמוך של המורה, פער שהולך וגדל בין במורים והתלמידים בשל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה. חוסר יכולת להתמודד עם בעיות משמעת שהולכות ומחמירות ( במערכת החינוך ומחוצה לה). אם כי במקביל בהיותי עובדת במכללה להכשרת מורים פוגשת רבים גברים ונשים שעושים הסבה להורה ממקצועות אקדמיים אחרים, ביניהם המוערכים כ"מכובדים". כשאחת הסיבות הן הצורך לשנות. מקווה שגם כאלו יהיו.

     

    אני מסכימה עם הסיבות שהצבעת עליהן. אני לא רואה את המורים מההסבה שמגיעים בהמוניהם, ועוד פחות את אלו שנשארים במערכת.

      7/12/11 20:10:

    צטט: קלועת צמה 2011-12-06 19:15:03

    עצוב, אך לא מפתיע, מתוך ההכרות ארוכת השנים שיש לי עם המערכת אני בהחלט יכולה להבין. בזמנו רבים מהלומדים לתאר ראשון במדעים (ביולוגיה, למשל) למדו גם לתעודת הוראה. התגמול הנמוך על עבודת ההוראה יכול להיות אחת הסיבות למגמת הפיחות במספר לומדי הוראה.

    בביולוגיה יחסית הבעיה עוד פחותה מאשר בפיזיקה, בכימיה ובמתמטיקה.

    יש מעט מאוד אנשים אשר הולכים ללמד בתחומים הללו.

    הבעיה היא קריטית ומשום מה היא לא מקבלת את המשקל הראוי לה.

     

      7/12/11 20:08:

    צטט: shabat shalom 2011-12-04 17:39:43

    מנסיוני, חסרים מורים לחטיבות העליונות בלשון, תנך, הסטוריה (אזרחות יש המון) פיזיקה. לא נראה בשטח איזו תזוזה בעניין, אלא אם השפעת "עוז לתמורה" עוד תבוא.

     

    לשבת שלום,

    צר לי לאכזב אותך, ההתחלה ב"עוז לתמורה" כפי שאני שומעת ממורים אשר בפיילוט היא ממש לא מלהיבה, בלשון המעטה.

    השבוע דיברתי עם שלושה מורים, כל אחד מבית ספר אחר באזור אחר, אשר הצטרפו לפיילוט המלא.

    האכזבה גדולה מאוד, האמירה היא שהמורים יצמצמו משרות, יצאו לפנסיה מוקדמת, או לשבתונים בגלל העומס הרב, הבלתי נסבל, שנחת על כתפיהם בבת אחת ללא התנאיםהמתאימים.

    לעת עתה נראה שהרפורמה רק תרחיק מורים ובוודאי לא תעלה את מצבת המורים בבתי הספר.

      7/12/11 20:05:

    צטט: דוקטורלאה 2011-12-04 17:08:58

    אני מנסה פעם נוספת להגיב כי אני סבורה שהנושא חשוב מאד. הפעם אקצר: משרד החינוך חייב להשתחרר מהאידיאולוגיה שהייתה בראשית החינוך בארץ ישראל כאשר מורים ראו בהוראה שליחות מחייבת. היום חייבים להתאים את שכר המורים, שנמצאו ראויים, לשכר הממוצע שמקבלים בעלי מקצועות אחרים באותה דרגת השכלה. שכר נאות למורים נאותים ימלא את שורות המורים בבתי-הספר.

     

    הבעיה היום לא רק בשכר, גם בשכר אבל גם במעמד, ביחס למורים ואפילו בתנאי העבודה הסביבתיים. הוראה לא נחשבת לאטרקטיבית ובניגוד לצפוי ברפורמה , הקולות הראשונים שעולים מהפיילוט הם מאוד עצובים.

      7/12/11 20:03:

    צטט: EliezerSheffer 2011-12-04 14:56:11

    שושי, בוא נחשוב "מחוץ לקופסא". בני-דורי לקחו ברצינות את לימודי המדעים, כי רובנו, אלה שהלכו ללמוד הנדסה ומדעים, אכן הקדישו לזה את מרצם, זמנם והמון אנרגיה. דור זה חולף והולך (כנראה), קשה להניח שהדור העכשווי יוציא מקרבו כל-כך הרבה מדענים שזוכים בפרס נובל על עבודה שעשו בצעירותם. אבל, אנחנו גם מגלים ש"ללמוד זה ממש לא משתלם", כל הדוגמאות של ימינו מעידים על התעשרות קלה מכל מיני "לופט גשאפטן" ואפילו גאונים כגון צוקרברג, סטיב ג'ובס וביל גייטס לא סיימו השכלתם באוניברסיטה והצליחו בגדול. כלומר לא שוכנעתי בעצמי שיש קורולציה חזקה בין הצלחה במדעים וטכנולוגיה לבין תלמידים טובים במקצועות אלה. משיחות פה ושם עם צעירים עולה הטיעון של "למה לעבוד קשה כשהכסף נמצא במוזיקה, ריקודים, רכישת חנויות, נדל"ן, השקעות וכ"ו". למרות הטיעונים הפשטניים האלה, לכל אינדיבידואל צעיר הם עולם ומלואו, ואי אפשר לזלזל בראייה שלהם. אחרי הכל, בני-דורי כבר לא שם מבחינת גישה, רמת אנרגיה, ניסיון-חיים וגיל (מה לעשות)? השאלה היא: למה שיקדישו בחור או בחורה צעירים את מרצם וזמנם להכשיר עצמם כמורים למדעים, במיוחד לנוכח גישת ה"דור הצעיר" של ימינו ו...התהליך והמגמה המתרחש ת לנגד עינינו של "למידה מרחוק" שבה בתי-ספר מאבדים את משמעותם המקורית (וסוג של אוניברסיטה פתוחה נראית יותר מתאימה לזמננו) ואי-לכך, סביר להניח שדרישה למורים קונבנציונלים הולכת ויורדת. בקיצור, מאמרך מיקד את הפנס (הוירטואלי) לאזור בו הוא ציפה לפתרון בשעה שאת הפנס יש לכוון לכל הכיוונים האפשריים האחרים, כי רק משם תבוא הישועה המטפורית, כמובן. כלומר, אולי הדרישה ל"מורים צעירים למדעים" היא כבר לא כל-כך רלוונטית, ויתכן שלמידה עצמית ו/או שילוב של חונך פרטי (בהנדסה או מדעים) יותר מתאימה למגמות שקורות בשטח, הלכה למעשה.

    כל אותם "לופט גשאפטן" מתגלים ככאלה דווקא בזמן משבר. לגבי הגאונים כמו צוקרברג , סטיב ג'ובס וכו', נכון הם לא סיימו ללמוד בצורה "קונבנציונאלית" , אבל כמה גאונים כאלו יש? בינתיים "בשביל כבוד צריך לעבוד" ולימודים זה אחד מהם.

    אני דווקא מלמדת באחד מהשיעורים שלי ב"למידה מרחוק", ואני יכולה לומר לך שיש לכך בעיות לא מועטות. הקשר האנושי הישיר חשוב מאוד ולדעתי אין לו תחליף.

     

     

      7/12/11 09:14:
    תוכן ראוי לדיון, נגמרו הכוכבים . ארכב בעתיד ציפי
      7/12/11 09:14:
    אני מניחה שהבריחה מחינוך מקורה לא רק בשכר, אלא במעמדו הנמוך של המורה, פער שהולך וגדל בין במורים והתלמידים בשל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה. חוסר יכולת להתמודד עם בעיות משמעת שהולכות ומחמירות ( במערכת החינוך ומחוצה לה). אם כי במקביל בהיותי עובדת במכללה להכשרת מורים פוגשת רבים גברים ונשים שעושים הסבה להורה ממקצועות אקדמיים אחרים, ביניהם המוערכים כ"מכובדים". כשאחת הסיבות הן הצורך לשנות. מקווה שגם כאלו יהיו.
      6/12/11 21:37:

    האם ייתכן שהשכר הנמוך

    אינו מושך אנשים צעירים

    למקצועות הריאליים

      6/12/11 19:15:
    עצוב, אך לא מפתיע, מתוך ההכרות ארוכת השנים שיש לי עם המערכת אני בהחלט יכולה להבין. בזמנו רבים מהלומדים לתאר ראשון במדעים (ביולוגיה, למשל) למדו גם לתעודת הוראה. התגמול הנמוך על עבודת ההוראה יכול להיות אחת הסיבות למגמת הפיחות במספר לומדי הוראה.
      5/12/11 15:10:

    צטט: EliezerSheffer 2011-12-04 14:56:11

    שושי, בוא נחשוב "מחוץ לקופסא". בני-דורי לקחו ברצינות את לימודי המדעים, כי רובנו, אלה שהלכו ללמוד הנדסה ומדעים, אכן הקדישו לזה את מרצם, זמנם והמון אנרגיה. דור זה חולף והולך (כנראה), קשה להניח שהדור העכשווי יוציא מקרבו כל-כך הרבה מדענים שזוכים בפרס נובל על עבודה שעשו בצעירותם. אבל, אנחנו גם מגלים ש"ללמוד זה ממש לא משתלם", כל הדוגמאות של ימינו מעידים על התעשרות קלה מכל מיני "לופט גשאפטן" ואפילו גאונים כגון צוקרברג, סטיב ג'ובס וביל גייטס לא סיימו השכלתם באוניברסיטה והצליחו בגדול. כלומר לא שוכנעתי בעצמי שיש קורולציה חזקה בין הצלחה במדעים וטכנולוגיה לבין תלמידים טובים במקצועות אלה. משיחות פה ושם עם צעירים עולה הטיעון של "למה לעבוד קשה כשהכסף נמצא במוזיקה, ריקודים, רכישת חנויות, נדל"ן, השקעות וכ"ו". למרות הטיעונים הפשטניים האלה, לכל אינדיבידואל צעיר הם עולם ומלואו, ואי אפשר לזלזל בראייה שלהם. אחרי הכל, בני-דורי כבר לא שם מבחינת גישה, רמת אנרגיה, ניסיון-חיים וגיל (מה לעשות)? השאלה היא: למה שיקדישו בחור או בחורה צעירים את מרצם וזמנם להכשיר עצמם כמורים למדעים, במיוחד לנוכח גישת ה"דור הצעיר" של ימינו ו...התהליך והמגמה המתרחש ת לנגד עינינו של "למידה מרחוק" שבה בתי-ספר מאבדים את משמעותם המקורית (וסוג של אוניברסיטה פתוחה נראית יותר מתאימה לזמננו) ואי-לכך, סביר להניח שדרישה למורים קונבנציונלים הולכת ויורדת. בקיצור, מאמרך מיקד את הפנס (הוירטואלי) לאזור בו הוא ציפה לפתרון בשעה שאת הפנס יש לכוון לכל הכיוונים האפשריים האחרים, כי רק משם תבוא הישועה המטפורית, כמובן. כלומר, אולי הדרישה ל"מורים צעירים למדעים" היא כבר לא כל-כך רלוונטית, ויתכן שלמידה עצמית ו/או שילוב של חונך פרטי (בהנדסה או מדעים) יותר מתאימה למגמות שקורות בשטח, הלכה למעשה.

     

     

    אכן, החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


    בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

    -----------------
    * ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

     

     

      5/12/11 13:50:

    צטט: השכן ממול 2011-12-04 18:16:38

    צטט: זכויות הפרט 2011-12-04 14:23:35


    המורים "מזדקנים" ופורשים- ומי ילמד?!



    האם זה חשוב? ממילא קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע ! 


    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.


    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.


    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:


    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.


    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.


    3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום  את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.


    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.


    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על  ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן  נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.


    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!


    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת  התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. 


    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.


    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!


    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.


    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.


    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !, חינוך באמריקה, מבט מסדברי ואלי, דניאל גרינברג, בית הספר סדברי ואלי , 1992, תרגום מאנגלית, זכויות הפרט. ] 


    School Science Courses Don't Teach Science at All!, Education in America, A View from Sudbury Valley, by Daniel Greenberg. Sudbury Valley School1992. ]

     

     

    כשתיתן לתלמיד למדוד את קבוע המשיכה או את תאוצת הכבידה באמצעים של מעבדת בית ספר הוא יקבל תשובה קרובה ל 9.7 שמדדו מליוני אנשים שערכו את הניסוי הזה לפניו.

    אם הוא יקבל תוצאה אחרת זה לא יהיה בגלל שהוא גילה עובדה פיזיקאלית חדשה אלא בגלל שהוא לא מדד נכון.

    להתייחס לכל ניסוי שלא מציג את התוצאה הצפויה כשמידת הודאות של התוצאה היא גבוהה מאוד כ"פריצת דרך" זו שטות.

    לפני שאתה מגלה כוכבים חדשים בחלל, כדאי שתודא שהטלסקופ שלך נקי. ואם גילית שהירח נעלם, כנראה שלא הסתכלת בכיוון הנכון ולא סביר שהוא באמת פתאום הפסיק להתקיים.

     

     

    כיצד אתה חושב שהאנשים (לרבות ילדים, שמן הסתם הם גם אנשים) לומדים הכי טוב? על ידי הניסיון. אז, אנא, הניח לילדים ללמוד... הנך יכול לסייע להם אם רצונם בכך. 


    אנשים הולכים לבית-הספר ללמוד. על מנת ללמוד, יש להניח להם לנפשם ולתת להם זמן. כאשר הם זקוקים  לעזרה, יש להעניק להם אותה, אם אנחנו רוצים שהלמידה תתנהל בקצב הטבעי שלה. אולם אל תטעה: אם מישהו נחוש ללמוד, הוא יתגבר על כל מכשול וילמד למרות הכל, לכן אינך חייב לסייע. סיוע רק מזרז במקצת את התהליך. להתגבר על מכשולים היא אחת הפעילויות העיקריות של הלמידה. זה לא מזיק להשאיר כמה מהם.

     

     

      4/12/11 18:16:

    צטט: זכויות הפרט 2011-12-04 14:23:35

     

    המורים "מזדקנים" ופורשים- ומי ילמד?!

     

     

    האם זה חשוב? ממילא קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע ! 

     

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.

     

    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.

     

    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:

     

    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.

     

    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.

     

    3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום  את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.

     

    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.

     

    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על  ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן  נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.

     

    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!

     

    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת  התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. 

     

    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.

     

    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!

     

    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.

     

    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

     

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !, חינוך באמריקה, מבט מסדברי ואלי, דניאל גרינברג, בית הספר סדברי ואלי , 1992, תרגום מאנגלית, זכויות הפרט. ] 

     

    School Science Courses Don't Teach Science at All!, Education in America, A View from Sudbury Valley, by Daniel Greenberg. Sudbury Valley School1992. ]

     

     

    כשתיתן לתלמיד למדוד את קבוע המשיכה או את תאוצת הכבידה באמצעים של מעבדת בית ספר הוא יקבל תשובה קרובה ל 9.7 שמדדו מליוני אנשים שערכו את הניסוי הזה לפניו.

    אם הוא יקבל תוצאה אחרת זה לא יהיה בגלל שהוא גילה עובדה פיזיקאלית חדשה אלא בגלל שהוא לא מדד נכון.

    להתייחס לכל ניסוי שלא מציג את התוצאה הצפויה כשמידת הודאות של התוצאה היא גבוהה מאוד כ"פריצת דרך" זו שטות.

    לפני שאתה מגלה כוכבים חדשים בחלל, כדאי שתודא שהטלסקופ שלך נקי. ואם גילית שהירח נעלם, כנראה שלא הסתכלת בכיוון הנכון ולא סביר שהוא באמת פתאום הפסיק להתקיים.

     

      4/12/11 17:39:
    מנסיוני, חסרים מורים לחטיבות העליונות בלשון, תנך, הסטוריה (אזרחות יש המון) פיזיקה. לא נראה בשטח איזו תזוזה בעניין, אלא אם השפעת "עוז לתמורה" עוד תבוא.
      4/12/11 17:08:
    אני מנסה פעם נוספת להגיב כי אני סבורה שהנושא חשוב מאד. הפעם אקצר: משרד החינוך חייב להשתחרר מהאידיאולוגיה שהייתה בראשית החינוך בארץ ישראל כאשר מורים ראו בהוראה שליחות מחייבת. היום חייבים להתאים את שכר המורים, שנמצאו ראויים, לשכר הממוצע שמקבלים בעלי מקצועות אחרים באותה דרגת השכלה. שכר נאות למורים נאותים ימלא את שורות המורים בבתי-הספר.
      4/12/11 16:36:
    כתבתי תגובה, ארוכה למדי, לגבי אורך תגובותי הרגיל, ןלמרות שאני חברה בקהילה לא איפשרו לי להעלות את התגובה. מדוע?
      4/12/11 14:56:
    שושי, בוא נחשוב "מחוץ לקופסא". בני-דורי לקחו ברצינות את לימודי המדעים, כי רובנו, אלה שהלכו ללמוד הנדסה ומדעים, אכן הקדישו לזה את מרצם, זמנם והמון אנרגיה. דור זה חולף והולך (כנראה), קשה להניח שהדור העכשווי יוציא מקרבו כל-כך הרבה מדענים שזוכים בפרס נובל על עבודה שעשו בצעירותם. אבל, אנחנו גם מגלים ש"ללמוד זה ממש לא משתלם", כל הדוגמאות של ימינו מעידים על התעשרות קלה מכל מיני "לופט גשאפטן" ואפילו גאונים כגון צוקרברג, סטיב ג'ובס וביל גייטס לא סיימו השכלתם באוניברסיטה והצליחו בגדול. כלומר לא שוכנעתי בעצמי שיש קורולציה חזקה בין הצלחה במדעים וטכנולוגיה לבין תלמידים טובים במקצועות אלה. משיחות פה ושם עם צעירים עולה הטיעון של "למה לעבוד קשה כשהכסף נמצא במוזיקה, ריקודים, רכישת חנויות, נדל"ן, השקעות וכ"ו". למרות הטיעונים הפשטניים האלה, לכל אינדיבידואל צעיר הם עולם ומלואו, ואי אפשר לזלזל בראייה שלהם. אחרי הכל, בני-דורי כבר לא שם מבחינת גישה, רמת אנרגיה, ניסיון-חיים וגיל (מה לעשות)? השאלה היא: למה שיקדישו בחור או בחורה צעירים את מרצם וזמנם להכשיר עצמם כמורים למדעים, במיוחד לנוכח גישת ה"דור הצעיר" של ימינו ו...התהליך והמגמה המתרחש ת לנגד עינינו של "למידה מרחוק" שבה בתי-ספר מאבדים את משמעותם המקורית (וסוג של אוניברסיטה פתוחה נראית יותר מתאימה לזמננו) ואי-לכך, סביר להניח שדרישה למורים קונבנציונלים הולכת ויורדת. בקיצור, מאמרך מיקד את הפנס (הוירטואלי) לאזור בו הוא ציפה לפתרון בשעה שאת הפנס יש לכוון לכל הכיוונים האפשריים האחרים, כי רק משם תבוא הישועה המטפורית, כמובן. כלומר, אולי הדרישה ל"מורים צעירים למדעים" היא כבר לא כל-כך רלוונטית, ויתכן שלמידה עצמית ו/או שילוב של חונך פרטי (בהנדסה או מדעים) יותר מתאימה למגמות שקורות בשטח, הלכה למעשה.
      4/12/11 14:23:

     

    המורים "מזדקנים" ופורשים- ומי ילמד?!

     

     

    האם זה חשוב? ממילא קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע ! 

     

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.

     

    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.

     

    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:

     

    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.

     

    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.

     

    3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום  את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.

     

    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.

     

    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על  ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן  נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.

     

    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!

     

    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת  התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. 

     

    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.

     

    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!

     

    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.

     

    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

     

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !, חינוך באמריקה, מבט מסדברי ואלי, דניאל גרינברג, בית הספר סדברי ואלי , 1992, תרגום מאנגלית, זכויות הפרט. ] 

     

    School Science Courses Don't Teach Science at All!, Education in America, A View from Sudbury Valley, by Daniel Greenberg. Sudbury Valley School1992. ]

     

     

      4/12/11 14:22:

    צטט: levana feldman 2011-12-04 12:04:36

    שושי

    זאת בעיה מתמשכת. מקצוע ההוראה לא מושך צעירים. כפי הנראה בגלל השכר הנמוך...

    אכן, כן.

    והרפורמה החדשה כבר עכשיו מצטיירת כבכייה לדורות.

    רק תאיץ את תהליך הפרישה של המורים.

     

      4/12/11 14:18:

    צטט: רנבו2 2011-12-04 10:47:13

    מה את דואגת יהיו לנו עורכי דין ומנהלי עסקים. בינתיים אנחנו במצב לא רע מבחינת הטכנולגיה, האם זה ישתנה.

    אני רואה מה קורה מסביבי ואני כן דואגת.

    המורים אוטוטו פורשים ויש קושי להשיג מורים חדשים.

    עורכי דין , אגב, יש לנו די והותר.

     

      4/12/11 12:04:

    שושי

    זאת בעיה מתמשכת. מקצוע ההוראה לא מושך צעירים. כפי הנראה בגלל השכר הנמוך...

      4/12/11 10:47:
    מה את דואגת יהיו לנו עורכי דין ומנהלי עסקים. בינתיים אנחנו במצב לא רע מבחינת הטכנולגיה, האם זה ישתנה.
      3/12/11 22:19:

    צטט: ורד אוריאל 2011-12-03 21:58:50

    נושא מאד חשוב העלית. רעיונות יפים יש אבל יהיה קשה לקיימם אם לא ישנו את המצב שקיים כיום. חשוב לדאוג כמו שכתבת לכוחות הוראה חדשים וחשוב למצוא דרך למשוך את הטובים לכך.

    אני חושבת שבמקום להשקיע מליוני שקלים בפרוייקטים חדשים, צריך בראש ובראשונה לדאוג לכך שיהיו מורים שיעבירו את הפרוייקטים הללו...

     

      3/12/11 21:58:
    נושא מאד חשוב העלית. רעיונות יפים יש אבל יהיה קשה לקיימם אם לא ישנו את המצב שקיים כיום. חשוב לדאוג כמו שכתבת לכוחות הוראה חדשים וחשוב למצוא דרך למשוך את הטובים לכך.
      3/12/11 21:53:

    צטט: judi.m 2011-12-03 21:48:33

    החנוך מת מזמן. יש כמה נסיונות להשיבו לחיים מדי פעם, אך ללא הצלחה. החינוך, לדעתי, צריך טיפול שורש ואין ולא יהיה לכך תקציב לעולם. לעבוד כל כך קשה תמורת תמורה זעומה וחוסר הערכה מוחלט. זה בגדול, לגבי מתמטיקה ופיזיקה - "למזלינו" תמיד יש עולים חדשים מרוסיה...

    זוהי בדיוק הבעיה, גם "עולים" כבר לא עולים...

    כך שגם מהכיוון הזה אין כבר ישועה!

     

      3/12/11 21:52:

    צטט: Avivit Agam 2011-12-03 21:45:23

    הייבוש הזה נעשה גם בהשכלה הגבוהה. מעט מדי סגל חדש מוכנס

    אני מבינה שזה לא אמור לנחם....תמים

     

      3/12/11 21:48:
    החנוך מת מזמן. יש כמה נסיונות להשיבו לחיים מדי פעם, אך ללא הצלחה. החינוך, לדעתי, צריך טיפול שורש ואין ולא יהיה לכך תקציב לעולם. לעבוד כל כך קשה תמורת תמורה זעומה וחוסר הערכה מוחלט. זה בגדול, לגבי מתמטיקה ופיזיקה - "למזלינו" תמיד יש עולים חדשים מרוסיה...
      3/12/11 21:45:
    הייבוש הזה נעשה גם בהשכלה הגבוהה. מעט מדי סגל חדש מוכנס
      3/12/11 21:05:

    צטט: נעמה ארז 2011-12-03 20:44:05

    האם מדינת ישראל מתאבדת?

     

    נעמה,

    אני אצטט את יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. אם זו התאבדות ,תגידי את...

    היו"ר אלכס מילר:

     

                אם לא יהיו בוגרים, אם אנשים שלומדים ומתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה לא ילכו להוראה, אז רבותיי, בעוד עשר, 15 שנה, אין לכם מורים. 

      3/12/11 21:03:
    שושי, אני קוראת את הדברים שהעלית וחושבת שמערכת החינוך צריכה, מלבד הצהרות , לעשות משהו כדי למשוך כח צעיר ואיכותי להוראה, בני הצעיר שעומד לסיים לימודי הנדסת תעשייה וניהול אינו רואה עצמו כאיש היי-טק ,הוא רואה בהוראה מקצוע מאוד מושך, ויש עוד צעירים כאלה, אלא שמערכת כל כך חולה ומי רוצה להכניס לשם ראש בריא.
      3/12/11 21:03:

    צטט: rina53 2011-12-03 20:35:42

    היי שושי, נראה לי שמשרד החינוך ,כרגיל, יתעורר רק כשהמים יגיעו עד האוזניים.... כל כך הרבה תקוות תלו באלה שפרשו מההיי-טק...אבל מסתבר שזה לא כל כך הלך. בדיעבד נראה שלא כל אחד שפרש מההיי-טק התאים להיות מורה. צריכים במהירות לעודד צעירים להגיע להוראה על ידי תוכניות מפתות.... אחרת המצב יהיה יותר עגום מהיום.

     

    התוכנית לרתום את אנשי ההייטק נכשלה!

    50 אחוז ממורי ההייטק פרשו, והתוכנית הופסקה לאחר שהושקעו בה מיליונים.

    ראי כאן:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4145670,00.html

      3/12/11 20:44:
    האם מדינת ישראל מתאבדת?
      3/12/11 20:35:
    היי שושי, נראה לי שמשרד החינוך ,כרגיל, יתעורר רק כשהמים יגיעו עד האוזניים.... כל כך הרבה תקוות תלו באלה שפרשו מההיי-טק...אבל מסתבר שזה לא כל כך הלך. בדיעבד נראה שלא כל אחד שפרש מההיי-טק התאים להיות מורה. צריכים במהירות לעודד צעירים להגיע להוראה על ידי תוכניות מפתות.... אחרת המצב יהיה יותר עגום מהיום.
      3/12/11 17:46:

    צטט: אסצ'ילי 2011-12-03 17:31:09

    נראה לי שבסוף את תלמדי במקום כל הפורשים, על פי האנרגיה שלך. :)))

     

    הי אסתי,

    גם אני נמנית על אותם מורים "מזדקנים"

    ולדבריך, בדיוק היום ראיתי בדף החשבון של "מבטחים" כי עלי לפרוש בגיל 64 ,

    למיטב ידיעתי אין עדיין חוק, אלא לפרישת נשים בגיל 62 -

    האם קשרו נגדי קשר?...מגניב

      3/12/11 17:31:
    נראה לי שבסוף את תלמדי במקום כל הפורשים, על פי האנרגיה שלך. :)))
      3/12/11 14:50:

    צטט: forte nina 2011-12-03 14:06:17

    מעניין ששני המורים גם בזמני שחצו את גיל הפנסיה היו המורים לפיזיקה ומתמטיקה. פעם המורה לפיזיקה אמר לנו,  שהוא היה עוזב אבל לא מצאו מורה שיחליף אותו. ייתכן ותמיד היו מיעוט מורים הבאים ללמד מקצועות ריאלים? ואולי צריכים להציע יתרונות והעדפות לאלה שלומדים באוניברסיטה ובסמינרים הוראת מדעים,  כדי לעודד מורים לתחומים אלה? גיסתי ניהלה את מרכז ההשתלמויות למורים למדע בשלומי,  ואני זוכרת שהיא גם ציינה את העובדה של דור הולך ופוחת.

     

    אפרופו השתלמויות , הייתה תקופה שלא הבנתי למה "המורים הצעירים" לא מגיעים להשתלמויות.

    עד שיום אחד קלטתי שפשוט אין מורים צעירים....

     

      3/12/11 14:06:

    מעניין ששני המורים גם בזמני שחצו את גיל הפנסיה היו המורים לפיזיקה ומתמטיקה. פעם המורה לפיזיקה אמר לנו,  שהוא היה עוזב אבל לא מצאו מורה שיחליף אותו. ייתכן ותמיד היו מיעוט מורים הבאים ללמד מקצועות ריאלים? ואולי צריכים להציע יתרונות והעדפות לאלה שלומדים באוניברסיטה ובסמינרים הוראת מדעים,  כדי לעודד מורים לתחומים אלה? גיסתי ניהלה את מרכז ההשתלמויות למורים למדע בשלומי,  ואני זוכרת שהיא גם ציינה את העובדה של דור הולך ופוחת.

      3/12/11 13:57:

    צטט: שלפ מעבדה חקלאית 2011-12-03 11:50:45

    שושי קורא\ ומאמין לך ותמשיכי כי רק בנות שכמוך יכולות לנשוף שם באוזניים הסתומות עודד

     כמו בחקלאות, גם כאן...

    מקווה שהדברים יחלחלו.

    תודה!

     

    שושי קורא\ ומאמין לך ותמשיכי כי רק בנות שכמוך יכולות לנשוף שם באוזניים הסתומות עודד

    המורים "מזדקנים" ופורשים- ומי ילמד?!

    52 תגובות   יום שבת, 3/12/11, 08:00

    בפיסיקה קרוב ל- 60% מהמורים מעל גיל 50, במתמטיקה "זה מתקרב בצעדי ענק".המחסור החמור במורים במקצועות המדעיים ובמתמטיקה, כמו גם מחסור מסתמן בלבורנטים, מעלה ספקות קשים לגבי האפשרות לקיים את התוכנית היומרנית של משרד החינוך ל"עתודה מדעית טכנולוגית"  

     

    השבוע התקיים "כנס ישראל  שדרות לחברה", אשר עסק בין היתר ב"עתודות המדע בישראל" ובנושא "החינוך הטכנולוגי". כמי שעקבה אחר השידורים מהכנס לא יכולתי שלא לשים לב למסרים הסותרים בדבר עתידו של החינוך המדעי בישראל.

     

    בתוכנית "שעת חינוך ששודרה הפעם משדרות, הביא איתם לחובר ידיעה על אחד היעדים של משרד החינוך , "יעד יומרני משהו", כדבריו -  "כל תלמיד חמישי יסיים תיכון עם תעודת בגרות מדעית איכותית בטווח של כמה שנים". מנגד הציג מכון דוידסון לחינוך מדעי נייר עמדה, אשר פורסם במיוחד לקראת הכנס, ובו מסר פסימי באשר לעתודות המדע בישראל .

     

    "איך הולכים לעשות את זה"? זו השאלה שנשאל ראש מנהל מדע וטכנולוגיה, ד"ר עופר רימון. התשובה מיקדה את התחזית לשלב ראשון, שבו  200 בתי ספר יגיעו ליעד ב 6 השנים הקרובות וכל היתר בשנים הבאות:

     

     "כל תלמיד חמישי יסיים עם תעודת בגרות מדעית איכותית -
    בנתיב הטכנולוגי - 5 יחידות מתמטיקה  5 יחידות באחד ממקצועות מדעי הטבע (פיזיקה , כימיה או ביולוגיה)ו 5 יחידות, באחד מ 5 מגמות העילית בחינוך הטכנולוגי (כגון מכטרוניקה, ביוטכנולוגיה),
    בנתיב העיוני, קומבינציה אפשרית: 5 מתמטיקה , 5 פיזיקה ו 5 ביולוגיה."

     

    מנהלת התיכון עירוני א' באשקלון, עדנה שחר ולשטיין אשר בית ספרה נמנה על אותם 200 בתי ספר, הייתה סקפטית למשמע הדברים "אני עדיין בהלם מהגדרה של כל תלמיד חמישי יהיה בוגר בתחום המדעים. אנחנו בתוכנית, אני חושבת שזה משהו אוטופי, המגמה נהדרת, המגמה לקדם, אבל בואו נהיה זהירים" אמרה.

     

     פרופ' אהוד קינן,יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, התבטא לפני שנה בחריפות בהתייחסו לתוכנית ה"עתודה מדעית טכנולוגית" : "הבורות החוגגת במחוזותינו מאפשרת למשרד החינוך למכור לציבור הישראלי תכניות פופוליסטיות, המבוססות על בליל של מלים אופנתיות וסיסמאות חבוטות ומונחים שאין להם שחר ואין להם כיסוי, כגון מדעי ההנדסה, ביוטכנולוגיה, מכטרוניקה ועוד, וזאת לתלמידים בורים במתמטיקה וחסרי השכלה אלמנטרית במדעים",

     

    אין בכוונתי להרחיב בנושא התוכנית ל"עתודה מדעית טכנולוגית" -  האם התוכניות אוטופיות, או פופוליסטיות, אלא להעלות את השאלה האם בכלל ניתן יהיה לקיים אותה?

     

    ההצהרה הפסימית המועלית בנייר העמדה של  מכון דוידסון לחינוך מדעי טכנולוגי היא ש "בעוד חצי דור (10 עד 15 שנים)-לא יהיו למדינת ישראל  מספיק מדענים ומהנדסים". מבין הסיבות הרבות שהביאו להצהרה,  עולה הבעיה של המחסור הצפוי במורים במקצועות המדעיים:

     

    "מספר המורים במקצועות המדעיים (מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים ומורים לפיזיקה, כימיה וביולוגיה בחטיבה העליונה) והמתמטיקה הולך וקטן עם השנים, וגילם הממוצע עולה בהתמדה.
    מורי מדעים רבים נמצאים בפני פרישה ולא צפויה עתודה מספקת בשנים הקרובות. בתחום הפיזיקה למשל, כמחצית ממורי הפיזיקה המלמדים במערכת החינוך כיום ( כ – 900 בסה"כ) יגיעו לגיל פרישה בתוך 10 שנים, וכ – 300 מהם יגיעו לגיל פרישה בתוך 6 שנים.
    משמעות הדבר היא כי משרד החינוך אמור לגייס בממוצע כ – 50 מורים חדשים כל שנה ב – 6 השנים הקרובות, אך בפועל משתלבים כיום במערכת החינוך רק כ – 10 – 15 מורים חדשים לפיזיקה מדי שנה בשנה .
    מכאן שצפוי מחסור חמור במורי המדעים בחטיבה העליונה"
    (הדברים מסתמכים על מסמך מרכז המחקר של הכנסת –החינוך למדעים ולטכנולוגיה 
    ינואר 2010)

     

    תמונה עגומה במיוחד מצטיירת מהדברים שהובאו בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שהתקיימה ב – 8 בנובמבר 2011, בנושא "לימודי המתמטיקה" (תכנסו, תקראו ...).

    יובל ורגן , חוקר מרכז המחקר של הכנסת, הביא נתון מדאיג לפיו לאחוז גבוה מאוד,למעלה מ – 40%, של מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה, אין תואר אקדמי במתמטיקה, לא במה שנקרא הוראת המתמטיקה וגם לא באחד המדעים הקרובים ביותר.

     

    תוספת לתמונה העגומה הביא דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  המציין את השיעור הנמוך מאוד מאוד של בוגרי התואר במתמטיקה מהאוניברסיטאות, שנכנסים להוראה. גם הוא  מדבר על "הזדקנות של כוח ההוראה במקצועות המדויקים ומדגיש כי בפיסיקה קרוב ל- 60% מהמורים מעל גיל 50. במתמטיקה "זה מתקרב בצעדי ענק.", הוא מדגיש את העדר עולים (אשר הביאו עתודות מדעיות חדשות) ואת העובדה "שבשנים האחרונות, פחות ופחות מורים צעירים נכנסים למערכת וכשמסתכלים על היצע הבוגרים שמוצאים את דרכם להוראה, במתמטיקה, ישנה ירידה דרמטית בעשור-שניים האחרונים. המצב מגיע לכך שבשנה שעברה, הוציאו תעודת הוראה אחת במתמטיקה באוניברסיטה העברית. אחת. וזו גם כן מורה במערכת"

     

    אחד הנושאים הנוספים שאף אחד לא בודק הוא המחסור הצפוי בלבורנטים.

     כדי לקיים לימודים סדירים בנושאים המדעיים ובוודאי כדי לקיים תוכנית כמו זו של משרד החינוך, דרושים לא רק מורים אלא גם לבורנטים מיומנים.

     

    כיוון ש"השטח" כבר מרגיש מחסור, ניסיתי למצוא נתונים בדוקים בנושא ולא הצלחתי. הם כנראה לא קיימים. מצאתי רק מכתב שהובא בפני "ועדת ספיבק / יונה" במהלך המחאה החברתית, ממנו התברר  כי אף אחד "לא סופר" את הלבורנטים - "למרות שאנחנו מבצעים עבודה מאוד טכנית ולעיתים מסובכת, הדורשת ניסיון ומיומנות רבים, אנו מתוגמלים בתחתית דירוג השכר, כאילו היינו עובדים פשוטים חסרי תארים וחסרי מיומנויות" כך נאמר במכתב. יותר מזה "הסכם הלבורנטים נחתם בשנת 1986(!)  מאז לא נפתחו הסכמים חדשים".

     

    מבלי להביא את ההנמקות הנוספות שהועלו בנייר העמדה של מכון דווידסון, כבר מהנתונים שהובאו כאן, ברור שכדי לשמר את המצב הקיים בלימודים המדעים יש לדאוג בראש ובראשונה ל"כוחות הוראה" חדשים. כל תוכנית מעבר לזה, יומרנית ככל שתהיה, היא כרגע בבחינת אוטופיה.

     

    עדכון 1.1.2012 - פרופ' אהוד קינן 

    למה לא יוצאים לרחוב על רמת לימודי הכימיה?

    בכל מדינת ישראל נותרו כיום פחות מ-800 מורים לכימיה, כמעט מחציתם מעל גיל 50 ורק 16 מהם בני פחות מ-31. על מחיר הקוטג' יצאתם לרחוב, ועל זה לא?

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון