0
תביעה להגדלת מזונות ילדים: לאחרונה החלו שופטי ושופטות בתי המשפט לענייני משפחה, ליישם את ההלכות המנחות של בית המשפט המחוזי במסגרת תביעות שמגישות אימהות בשם ילדיהן להגדלת-המזונות. בעבר, נהגו אימהות לעתור לבתי-המשפט לענייני משפחה בתביעות להגדלת המזונות בשם הילדים, זמן קצר לאחר שהתגרשו וחתמו על הסכם-גירושין (שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין). המצב שהיה בעבר הפך בלתי נסבל, שכן אותן אימהות ניצלו את העובדה שהסכם-הגירושין לא קשר את הילדים ולא חייב אותם, והילדים היו רשאים להגיש תביעה-עצמאית למזונותיהם חרף הסכם-הגירושין.
העובדה שהילדים לא היו צד להסכם-הגירושין ולא היו כפופים לו, איפשרה לאותן אימהות לעתור לביהמ"ש בתביעה-עצמאית למזונותיהם כאילו הייתה זו "תביעה-ראשונה", ובדרך זו הצליחו אותן אימהות להתחמק מהתחייבויותיהן על-פי ההסכם-הגירושין. היום בתי-המשפט לענייני משפחה שינו את השיטה.
היום הילדים כן כפופים להסכם-הגירושין שבין ההורים, ולכן התביעה-החדשה שמגישות אימהותיהם בשמם להגדלת-מזונותיהם לא תהיה "תביעה-ראשונה" אלא "תביעה-שנייה", ולקביעה יש משמעות משפטית רבה ביותר.
המשמעות היא כזו: במסגרת "תביעה-ראשונה" דנים בכל מהתחלה (דהיינו, צורכי-הילדים, הכנסות-ההורים וכו' - מה ה ת ח ל ה). ואילו - במסגרת תביעה שמוכתרת כ- "תביעה-שנייה", צריכות האימהות להוכיח כי חל "שינוי-נסיבות-מהותי", וכל המשפט כולו נסוב סביב אותו "שינוי-נסיבות-מהותי" והוא בלבד. כשנטל-ההוכחה להוכיח את אותו "שינוי-נסיבות-מהותי", חל על האימהות. השאלה שבית-המשפט יבחן בכדי להכריע אם מדובר ב- "תביעה-ראשונה" או ב- "תביעה-שנייה", היא: האם ההורים והשופט/ת שאישר/ה את הסכם-הגירושין שקלו את טובת-הילדים? בעבר פסקו בתי-המשפט באופן אוטומטי, שאם לא נערך "דיון לגופו של עניין" בשאלת מזונות-הילדים, אזי הילדים אינם כפופים להסכם-הגירושין, והתביעה שהגישו תהיה "תביעה-ראשונה" עצמאית למזונותיהם.
היום המצב שונה. היום אין יותר קביעה אוטומטית שהילדים אינם צד להסכם-הגירושין, וזאת גם אם ביהמ"ש "לא דן לגופו" בשאלת-מזונותיהם, לפני שאישר את הסכם-הגירושין. הקביעות האוטומטיות שהיו בעבר יצרו מצב בלתי מתקבל על הדעת, משום שגם במקרים שבהם נקבעו מזונות מספקים בהסכם-הגירושין, אך לא התקיים "דיון לגופו" בשאלת המזונות לפני שאושר ההסכם (או שהתקיים דיון לגופו אך לא ניתן להוכיח זאת), הגישו האימהות תביעות חדשות למזונות-הילדים (דקה אחרי שהתגרשו), וביקשו להכתירן כאילו היו אלה "תביעות-ראשונות". בית-המשפט המחוזי יצר שינוי גדול בתפיסה, והיום קיים קושי עצום בפני אימהות שמבקשות להתחמק מקיום התחייבויותיהן בהסכם-הגירושין.
הקושי הוא בדמות הכתרת התביעה שהן מגישות בשם הילדים להגדלת-המזונות כ- "תביעה-שנייה", המחילה עליהן את החובה להוכיח קיומו של "שינוי נסיבות מהותי" שחל מאז אושר ההסכם. מטרת הפסיקה החדשה היא: לעודד עריכת הסכמי-גירושין, ובתוך כך למנוע ניסיונות מצד אימהות להשתחרר מהסכמי-גירושין.
אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.
אירית עמיר ציונית, עו"ד משרד עורכי דין וגישור, עורכת דין ומגשרת משפחתית מוסמכת דיני-משפחה וירושה רחוב עין הקורא 10, מגדל-היובל (קומה 9), ראשון-לציון טל': 037364206 פקס: 037364204
|