שבוע טוב. עבר עוד שבוע והנה עוד קטע לעיון ומחשבה.

מפגש 23

שלום אמנון.

שלום רב.

מה שלומך?

ש: אצלי, כמו בכל יום, בסדר. ואיך אצלך?

ת: מגיע לי מזל טוב! קיבלתי היום את שכרי הראשון.

ש: אכן מגיע לך מזל טוב. יש לך מסקנות?

ת: מסקנות אין לי. מחשבות, יש.

ש: כמו?

ת: קיבלתי היום כסף ממישהי שלא ביקשתי ממנה, ושאמרתי לה שביקורַי אצלה הם "חינם". לפגישה היום באה עוד אחת שאמרה שאיננה מוכנה לשלם כיוון שאין לי רקע מתאים כדי להנחות אותה. אז לפגישה היא באה, אבל אינה מוכנה לשלם. מכל זה אני לא רואה מסקנות. אני יודע שזה הכיוון שלי. השירות, השיחות עם אנשים. עדיין לא ברור לי מאין יבוא שכרי. מעניין, שהשיחה שהיתה בינינו אתמול נמחקה, או בעצם, מחקתי אותה "כאילו" בטעות.

ש: למה כאילו?

ת: כי אני לא מאמין שאפשר לעשות משהו "כאילו", או "במקרה". היתה סיבה לכך שהדברים נמחקו. לא "סתם" לחצתי על מקש לא מתאים.

ש: מה אם כן קרה לדעתך?

ת: יש פה עניין של חוסר האמון שלי. חוסר האמון שלי בעצמי, בך, ביכולות שלי, בכך שאצליח להתמודד כלכלית כאשר אני עוסק בנושא הזה.

ש: אז מה יהיה?

ת: לא יודע. נראה לי שאכן, בליבי פנימה, אני מרגיש שכאן, לא יילך!! זה איזה מין חשש פנימי עמוק ולא לגמרי נסתר, שלא יילך.

ש: ומה אתה חושב או רוצה לעשות?

ת: קודם כל, אני לא נסוג. לא מוותר. העניין הזה הוא לא תחביב. לא עיסוק לשעות הפנאי. זוהי שליחות. באמת שליחות בשם ה'. בשם היקום.

ש: אז מה הבעיה?

ת: אולי אני לא ממש מתאים לכך. אולי זה מתאים לאנשים אחרים, איכויות אחרות, יכולות אחרות. אולי אני קטן מדי ביכולות שלי. אולי אני יומרני מדי. אולי טיפסתי על עץ גבוה מאד.

ש: אתה לא יודע מה הן יכולותיך. ישנם, כבר עכשיו, אנשים שממש נהנים או מתפעלים ממה שאתה מציע. מהרעיונות, מהדרך, מאופן הגשת הדברים בהם אתה מאמין. אתה יודע שאתה יזם מהולל כאשר מדובר באנשים אחרים. ראה לדוגמה את רעיון המסעדה. יחד עם זה קשה לך להאמין בעצמך. קשה לך, עדיין, להאמין שגם לך, מגיע. מגיע לך לעסוק בתחום שאתה אוהב, ומגיע לך ליהנות מפירות ההשקעה שלך, קרי ההנאה הטהורה שבידיעה שאנשים מיטיבים את דרכיהם באמצעותך. ומגיע לך שכר, והרבה, על מה שאתה לא רק תיאורטית יכול, אלא מעשית, מציע לאנשים אחרים. אולי כדאי לך לדעת שאין הבדל בינך לבינם. שכל מה שאתה עושה למענם, לך אתה עושה. שכאשר אדם אחר משפר את איכות חייו, וחלק מזה בסיוע שלך, גם לך משתפרת איכות החיים.

ת: זה אני יודע – בקושי. על עצמי קשה לי מאד לחשוב, על טובתי שלי. העובדה היא שהתגובה הראשונה שלי למצב בבנק, היתה של לחץ רציני מאד. רק אחר כך השכלתי להירגע. ועדיין אני מרגיש שהמצב הזה מאיים עלי.

ש: כמו שאתה יודע, שני חלקים לתגובה שלי.

א: שום דבר ואף אחד לא מאיימים עליך. רק אתה לבדך. אתה הוא הנותן פרשנות לפי הבנתך, נסיונך והרגליך, למצב נתון. אתה יכול לבחור אחרת. וכאן המקום להיזכר באחת הפנינים שאתה מכיר: הפחד נובע מן האינטלקט, הוא החלק שלך המסתכל קדימה או נכון יותר, צופה קדימה, מתוך פחד. כיוון שאין הוא יכול אלא להתבונן מתוך פחד. כי אתה, ורק אתה, מעמיס עליו סוגיות (לא מעטות – יש לומר) שאינן בשטח השיפוט שלו. הנח לו לטפל בנושאים בהם הוא יכול ויודע לטפל, למשל חלקים או קטעים מחיי היומיום. אבל אל נא תעמיס עליו את הנבואה וניחושי העתיד. זה לא שלו. העתיד, להפתעתך, רק בידיך שלך. ואם אתה מאמין שהכל מסתדר, לא יסתדר – בעתיד – אלא מסתדר, עכשיו! אז אין בעיות. והסיסמה הזו, קרי – הכל מסתדר, עכשיו! – שלך היא. לא חשוב ולא משנה אם אתה הוגה הסיסמה. מה שחשוב הוא שאתה, בדרך כלל, מאמין בה. אז מה קרה פתאום?

ת: אני מרגיש מבפנים שהנושא הזה במידה מסוימת, תקוע. כלומר עוד אין לי הרבה אנשים לפגישות ולשיחות.

ש: הנח לזה. אין לך סיבה אמיתית להיות בלחץ. לפי שעה יש לך שכר ביטוח לאומי. אמנם אין זה הסכום שקיבלת בעבודה, אבל יש בזה לא מעט. ואם תוסיף לכך את האנשים שאתה פוגש, ירווח לך. פרט לכך, הלחץ מיותר. הוא גורם לך להגיב בצורה "לא הגיונית". שחרר את הלחץ. ייהנו ממנו אחרים. אמור לעצמך, ובעיקר במקרים כאלו סיסמה "מייצבת ומרגיעה": הכל מסתדר. עכשיו!! אתה מוזמן לאמץ לך סיסמה חדשה, טרייה: אני לא יודע, וגם לא מעניין אותי איך, אבל אני יוצא מזה בגדול. נכון שהסיסמה איננה חדה ומבריקה, אבל היא עובדת. אמץ אותה. דרך אגב, אין לך ברירה! כי אם לא תאמץ לך נקודת השקפה "אופטימית", תיפול. דווקא במקום שבו נראה שאין סיכוי (ועדיין לא "גילית" שאין), דווקא שם המקום לפרוח ולהצליח. ואיך, אתה שואל? מתוך האמונה שהדברים לא יכולים, פשוט לא יכולים להיות אחרים. לא ייתכן שלא תצליח, ובגדול.

ת: אתה יודע, ממש פיזית קשה לי לכתוב על עצמי או לעצמי דברי חיזוק ועידוד כאלו.

ש: בשביל זה, ובשביל עוד כמה עניינים, אני פה. רק תאמין. רק הקשב אלי בכל פעם שרוחך נופלת. אני יודע עליך הרבה יותר, והרבה יותר חיוב, ממה שאתה מסכים לדעת, מוכן לדעת. אבל כבר אמרתי: אני פה. עכשיו אני מייצג את להקת המעודדות שלך.