 רון, צבר שורשי,דעתן, חכם ומבריק, סוג של פילוסוף, דון ז'ואן ידוע, החליט בגיל 40 לעזוב הכל, אשה, ארבעה ילדים, ונסע להודו "לחפש את עצמו"
מי בכלל נסע להודו באותם ימים? ממש לא היה מקובל, בטח שלא איש נשוי . מה גם שזה לא בדיוק גיל הנדודים, ואולי דווקא כן.. שהרי משהו מוזר קורה לגברים בגיל 40 :)
רון, איש נאה, רחב כתפיים, זקוף, בעל הדרת פנים, איש אמיד מאד, בעל נכסים שונים ומרובים....הגיע להודו, נדד מאשראם לאשראם התיידד עם גורואים שונים ומשונים, חלקם מאד מפורסמים חלקם שאינם ידועים כלל. תוך זמן קצר הפך ליד ימינו של כל גורו שפגש. קסמו האישי סלל לו מסילות אל ליבם.
באחת מאותן הסתגפויות שלו, נחה עליו התובנה שכל מה שיש בהינדו, נמצא פה אצלנו ביהדות בתורה בגמרא בתלמוד...
לאחר כמעט 10 שנים, חזר רון לביתו. אשתו וילדיו שבגרו, חזרו כולם בתשובה...והאיש התחיל להעמיק בתורה, בגמרא.. שיעורים פרטיים מפי רבנים ידועים..
כיום מסתובב לו איש גבוה יפה ומרשים, לבוש שחורים, כיפה שחורה ענקית לראשו חולצתו מבהיקה בלובנה. זקן לבן ,עבות ,מעטר את פניו. פיאותיו מגיעות עד ברכיים!
לא זוכרת בכלל איך הכרנו, שהרי האנשים האלה שקופים בעיניי. מעולם לא נשאתי מבט ישיר אל אחד מהם. אנו הרי חיים בעולמות מקבילים.
אנחנו, מנהלים שיחות ארוכות ,ממושכות, לפעמים עד הבוקר.
הוא מדהים אותי בחוכמתו העמוקה. מחדש לי בתובנות שאפילו לא שיערתי.. ואני ברוב יוהרה הרי חשבתי שאני כבר מזמן יודעת כל :)
מערב לי בשיחה,חוכמות הינדו, נצרות, איסלם ויהדות כמובן...איש מאד רציני, רוצה לתקן את העולם...
מה לי ולו? הוא כנראה נשבה בקסם השטוטניקיות המופרעת שלי :))
הוא מדבר, מסביר, מנסה לשכנע בקולו העמוק הרך...ואני צוחקת, ומבטלת בפסוקים משלי. "אפיקורסית" כך הוא מכנה אותי..
לפעמים עושה דרך מאד ארוכה ומגיע אלי הביתה.לא נוגע בשום מאכל או משקה.. מים בכוס חד פעמית, לפעמים גם תפוח..פעם ממש השתולל, כמעט המיר דתו, כלומר,אפילו שתה אצלי תה.. בחיי!!!
והוא יושב, ומדבר, מתלהב,מנסה לשכנע בלהט של שליח מצווה. אך אני מביטה בעיניו, הן בוחנות אותי,מלטפות, אומרות לי ללא מילים משהו לגמרי אחר.... ;)
הוא כל כך רוצה, מתחנן, מבקש... "מאמא'לה," הוא קורא לי בקולו הרך. ואני משיבה לו בצחוק ב"מתוק" :)
אינו מוכן חלילה שידי תגע בידו, שומר נגיעה הבחור, ואני סתם להכעיס, באמת רק בצחוק, מתגרה בו, נוגעת בידו באצבע, נגיעה שכזו, חטופה, קלה, מרפרפת.. והוא נרעד, נסער, עיניו נוצצות, שפתיו רוטטות, מתלעלע בדבריו.
מבקש שאהיה רק שלו.
מחזר אחרי אחרות לעיניי, שאולי אקנא, אולי אתרצה...אולי אוותר...
כל מה שהוא מבקש, מתחנן, מנסה לשחד.. שרק בשבילו, "רק פעם אחת באמת"!!! שרק בשבילו אטבול במקווה: רוצה שאהיה טהורה בשבילו:))
וזה הרי לעולם לא יקרה,
אכן איש מעניין מרתק,
אך מה יש לי בכלל לעשות בעולמו...??
שהרי על עולמי כבר ויתר ....
האם אינו יודע שקווים מקבילים לעולם לא יפגשו,
כך הרי לימדונו בהנדסת המישור....
--
ציפי |
אביה אחת
בתגובה על איפה סאשה? - סיפור אמיתי
רסיס דימעה
בתגובה על השדיים של לטיפה
shaykopel0
בתגובה על ירח דבש!!!!
mezra
בתגובה על קולונוסקופיה ותה חם ומתוק
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על 00
תגובות (102)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ציפי, חברה חדשה שלי מהיום:-))
ובכן.. התחברנו לדה מרקר ממש עכשיו.... ולומר את האמת: א ה ב ת י את שקראתי, וכנראה שכל כתובייך מרתקים וסוחפים, כפי שאמרה לי חברתי מזה שנים, אסתי ( דרך הצבע) שהיא הייתה מוכרחה לבוא היום למפגש ולו רק, על מנת לפגוש את ה"יצור" הזה שקוראים לו ציפי:-)
שבת שלום והמשיכי לכתוב ולגרום לנו, הקוראים, הנאה !!
פ י ק י
אך מה יש לי בכלל לעשות בעולמו...??
שהרי על עולמי כבר ויתר ....
האם אינו יודע שקווים מקבילים לעולם לא יפגשו,
כך הרי לימדונו בהנדסת המישור....
זו לא הנדסת המישור ציפי,
זו הנדסת "העומקים", השורשים, הצימאון למקום הייצרי, המקום הכ"כ אנושי
שם מרגישים את המשיכה בין גבר לאישה דרך תשוקה, אהבה חמה עם צורך עז לגעת.....
אבל מה לעשות אפשר רק דרך חלונות העיניים, חורי האוזניים וכוס התה שהתפתה....
איך לא?!
את אישה מאוד מתובלת, איינכם מקבילים כלל וכלל, אתם בהמשכים ....
היה כיף גדול להכירך היום מקרוב:)
ציפי יקרה
כאשר שני אנשים נפגשים עם אינטרסים מנוגדים????????
זו התוצאה....
ולכן חרף הנחמדות וכל הרצון הטוב
יש לחבור ליצורי אנוש בעלי אינטרסים ואנרגיות משותפות...........
שניכם דגים צמאים ............השטים באוקינוסים שונים
ולכן ....דרכיכם בלתי נועדו
שבת שלום יקרה
שומר נגיעה, למי? למי הוא שומר את הנגיעה, הה...???
והמקווה ששלח אותך להיטהר בו, אם מסר לך כתובת מסוימת, כי אז אפשר שיש לו איזו נקודת תצפית מוסדרת עם הבלנית, תמורת איזו נגיעה קדושה וטהורה...
פוי, איזה מחשבות נלוזות, בושה וחרפה! (-:}>
חחח
כמעט המיר את דתו כדי לשתות אצלך כוס תה?
אהבתי מאוד את הפוסט
ציפי חברתי האהובה
אין אין עלייך יקירה
קראתי אותך ובת צחוק נימרחה על שפתיי
מקסימה שלי, כמה צחקתי כשסיפרת על נגיעת האצבע.....
מה צפוי לחרמנא ליצלן? גן עדן או גיהנום?
* כוכב אהבה ממני
וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, ציפי יקירתי
פשוט חייבת לענות לך חברי היקר.
הפעם טעית קשות, אכן תגובתך
היא תוצאה של הכללה. שגם אני לוקה בה
ולא בכדי. אולם!!! האיש הזה, בהחלט יכול לפרנס,
אותי ואותך ועוד עשרה שכמותנו
ונוכל באמת לחיות חיי רווחה כלכלית.
אגב כל ילדיו מתפרנסים בכבוד.
שהרי ציינתי שהוא מאד אמיד.
לגבי העלוקות הבריאים בגופם!!!
החיים על חשבוננו
אין לי בעיה שיעופו מכאן
הרבה יותר רחוק מטימבוקטו:))))).
בסה"כ הטיפוס הזה הינו עלוקה אחת מני רבים במדינתנו המטומטמת
שמפרנסת אותם . חי ע"ח משלם המיסים העובד ויש לו זמן להפיץ את
השטויות שלו . חוץ מבעיטה בתחת הוא לא שווה שום דבר !!!
הלוואי וכל העלוקות הללו היו עפים לחפש את עצמם בטימבוקטו .
יופי של סיפור יקירה.
לילה טוב וחלומות מתוקים...♥♥♥
ציפי, מרחק שנות אור יש בינך לבין רון...
גם האהבה לא תוכל לו לפער
אגב, כתבת נפלא.
-
-
כוכב* תודה.
שבוע טוב ומבורך.
שמחתי לראותך בפוסט של
כמה מילים על מזל קשת - חודש כסלו
סופסוף הבנתי את שורש ה"קבלה": קווים מקבילים המנסים להיפגש...
את מדהימה !
מיוחדת !
נהנה לקרא אותך
מהלב
ירין
לא מאמינה.את שטותניקית? לא יכול להיות.
ברור שלא יוותר עליך.למי איכפת מקווים מקבילים כשפוגשים אותך?
גם אני לא מוותרת עליך. :-)
מרתק, תתפלאי שגם בימינו יכולים לקרות דברים
כאלה.
מה שנכון, "שני קווים מקבילים אינם יכולים להפגש לעולם"...
ווא....ואני בהתחלה חשבתי- כמה הסיפור דומה לספורו של הצייר גוגן..שגם ככה בסביבות גיל 40 עזב את אישתו וילדיו ונסע לטהיטי...ופתאום בום-טראח- מקווה! בוחם-טראח- שומר נגיעה...
דבר אחד אני בטוחה בו..והוא דווקא מתחום ההנדסה הבסיסית: המרחק הקצר ביותר בין שתי מקודות הוא קו ישר.
יום טוב ציפי.
מעניין, מוזר ומסתיר מחיר בין השורות, השאלה מי ישלם אותו...
ג'אן
דווה קווים מקבילים ניקאקדה יפגשו
מסכימה עם עמי
"האם אינו יודע שקווים מקבילים לעולם לא יפגשו"
בלב לבו אני בטוח שהוא יודע את זה, ציפי, הרי כחוזר בתשובה הוא מכיר את העולם האחר. וכמו רבים אחרים הוא היה צריך לכתת את רגליו להודו ולהתנסות במה שקורה שם כדי למצוא את דרכו חזרה אל המקורות שהיו חסרים לו. אמנם זה נראה כאילו שהוא רוצה שקווים המקבילים בינו לבינך ייפגשו הוא מבין שזה לא יקרה. מה שהוא כן בעצם רוצה הוא שאותם קווים יישארו מקבילים וימשיכו להתקיים אחד ליד השני.
כדי להבין יותר מה עובר על אנשים רבים שנוסעים להודו הייתי ממליץ לך לקרוא את ספרו של הרב דוד זלר ע"ה "מסע בשביל הלב" (הספר נכתב במקור באנגלית ושמו המקורי היה Soul of the story - meetings with remarkable people) . הרב זלר, שנפטר לאחר מחלה קשה לפני כשלוש שנים, היה ההיפי הטיפוסי של שנות ה60 העליזות בקליפורניה ולימים הפך לאחד מתלמידיו של הרב קרליבך. ספר נהדר ומאוד מחמם את הלב.
שיהיה לך שבוע נפלא
ציפי יקירתי ♥
איזה סיפור מעניין ושונה!
את כותבת מרתק וקולח,
כיף לי לקרוא אותך.
יש לך כאלו חוויות מעניינות,
מסוגים שונים.
ממש אין רגע דל!!! :))) ♥
את כותבת מעניין.
לעולם אל תאמרי, לעולם לא.
"וזה הרי לעולם לא יקרה,"
רומפי יקרה,
אהבתי את הסיפור כי
את מספרת כל כך יפה ומשעשע..
תענוג לקרוא אותך..
מה יהיה הלאה ?
זאת נדע בפרק הבא
שבוע נפלא !!
סאלינה
שפתך וספורך כרגיל נפלאים
אבל רון אותו לצערי הכרתי
לא אהבתי אף סלדתי
לא בגלל חזרתו בתשובה אלא בגלל
התנהגותו הבוטה והלא ראויה.
ראוי לך ציפי אהובתי טובים ממנו.
סיפור מעניין. כנראה שאת נהנית ומתבדרת מ"סיבלו" של ה"גבר"...
שהרי מבחינתו אם אינך נשואה את מותרת לו... בתנאי שטבלת...
תזהרי לא לומר לו שטבלת בים.
שהרי הטבילה בים כמוה כטבילה במקוה...
אלא אם דוקא תרצי...
שבוע טוב,
רמי
*
נשמע באמת איש מעניין, שעבר הרבה, נסע חזר, רכש תובנות, חזר למקורות.
חבל שמי שחוזר בתשובה אינו מבין שאפשר לחזור בתשובה בדרכים שונות, ואינו מקבל זאת ממש.
וואלה היה יכול להיות נחמד ציפי אם היית יכולה באמת להיות בקשר עם איש כזה, אם הוא לא היה רואה הכרח וצורך שתלכי למקווה....או רואה את העולם אך ורק מבעד לעיניים שלו...
היי ציפ ..נו..אז מה ? לא חיבים לחזור בתשובה הרי ידוע שהיהדות לגרורתיה היא מקור וגם שהיא שאולה מקדמונים בני 5000 שנה העכדים השומרים...הרבה לפני שתרח אבי אברם היה בביצה הימנית של אביו .. כנראה שיש לו חוסר לא מודע ..אם הלך לחפש את עצמו וחזר אחרי 10 שנים סימן שלא מצא עד היום ..הוא עדין מחפש ..אולי ימצא ואולי לא .. שבוע טוב
ולמה שלא נצחק ????
בלאגן עם החוזרים בתשובה האלו, שחושבים שהם חייבים להראות את האור לכל העולם ואחותו. בייחוד לאחותו.
אפרופו שומר נגיעה,
הכרתי פעם אדם דתי, מקפיד בקטנה כגדולה, אבל אם אשה היתה מושיטה לו יד ללחיצה הוא לא היה דוחה אותה.
שאלתי אותו והוא הסביר לי שבעיניו, מצוות לא תלבין פני חברך לא פחות חשובה משמירת נגיעה...
שבוע טוב חחימקה, באמת לא מזיק:)))
פוחדת מאד משרצים:)))))