כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    rachelyg

    סיפורים ושירים וציורים

    פוסטים אחרונים

    0

    תרנגו....גול..גולת

    2 תגובות   יום שבת, 3/12/11, 23:41
     
    ''
    קור קור קורררר, עד היום מהדהדים באוזני קירקורי התנגולת.גולגולת.
     
    אמא כמו בכל יום חמישי, ניגשה ללול הקטן שהיה לנו בחצר, ושלפה תרנגולת בריאת בשר , קשרה לה את הרגליים זו בזו, אחזה אותה הפוך ברגליה , הכניסה אותה לסל הפלסטיק המחורר וקראה לי לבוא.
    "נו כבר ,בואי, אין לנו זמן, יש לי עוד הרבה עבודה ".
    אחזה בי בידה האחת ובידה השניה הסל.תמיד אני חייבת להתלוות לאמא מפאת פחדה של אמא להשאירני לבדי בבית.הכרח שלא אהבתי.
    אמא ואני יצאנו את החצר הגדולה שלנו ,שבמרכזה אבא שתל דקל קטן, שברבות הימים יצמח לגובה ויעטר את חצרנו ביופיו. בצידי הגינה אבא שתל ירקות ואפילו דלעת ענקית שאמא פרסה אותה וחילקה לשכנים.
    אנו פוסעות במורד הרחוב, ואמא מאיצה בי, אבל אני ניגררת , ואמא מושכת בחוזקה ואני מכבידה רגליי וגופי נעשה מוצק יותר ושרירי בכל פסיעה שאני פוסעת ומתקדמת .  
    העוף שבסל מדי פעם מנער כנפיים מוציא את הראש מבעד לחרכים שבסל ומקרקר.
    הרחוב ברובו חול וכורכר ,בצידו האחד מדרכה עשויה מאריחי בטון, בחלקם שבורים  ופוערים בורות קטנים, אני סופרת בליבי את האריחים בכדי להפיג את השיעמום שבמשימה.
    עברנו בתים בחלקם מטופחים ובחלקם אפילו ללא גדר.
    אמא עצרה ליד בית קטן עם גינה מוזנחת שקוצים ודרדרים צומחים בה, קירות הבית שהיו פעם לבנים ,כמו עברו שפריץ אדום דהוי בתחתיתם.
    אנו נכנסות לחצר ואמא פוקדת עלי לחכות לה בצד, היא קוראת בשמו של האיש שגר שם, וממתינה, מאחורי הבית הישן מופיע גבר נמוך לבוש מכנסיים מרופטות ומוכתמות , חולצתו הלבנה כבר צהובה ומוכתמת בוורוד, זקנו הלבן מגיע עד מותניו ובצידי פניו משתלשלות שתי פאות מסוסלות.
    האיש מסמן לאמא להתקרב , היא אומרת לו משהו והוא מוציא את התרנגולת מן הסל ,מוציא בידו השניה ,מכיס מכנסיו, תער לא גדול ומכניסו בין שיניו, מושך את צואר העוף ומותח אותו,שולף את התער מפיו ובמשיכת כינור מסייף את צואר העוף , קילוח דם אדיר פורץ ממנו ומכתים את קירות הבית שכבר אלפי קילוחים כאלה עברו, ומשליך את העוף היישר ליד הגדר, העוף קופץ מדי פעם כמו בדילוגים, בהתחלה חזק , ואף הקירקור מעט עולה מדי פעם , עד שלאט לאט דועך הקול ודועכים הדילוגים והעוף נח.
    אני לא משתי ממקומי. אמא הוציאה מארנקה כמה פרוטות ומסרה לאיש עם הפיאות והתער, וניגשה להרים את העוף שאמור לסעוד את ליבנו בארוחת שבת. התקרבה אלי משכה אותי בידה ופסענו חזרה לביתנו עם העוף הטרי .
     
    רחלי ג.
    פוסט ישן שלי.       

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/11 16:05:

      רחלי,

      חושבת שרבים מאיתנו ראו את מה שאכלו במצב חיי,

      אני הפכתי לצמחונית..

      בסיפורך נתת תיאור מאוד מפורט לחצר ביתכם ולחצרו של הקצב 

      לרכך את מה שקרה באמת.

      תודה על הסיפור

      שבוע טוב

      דבי

        4/12/11 11:06:
      תיאור מוכר לי...אם תעברי על הפוסטים הישנים שלי, תמצאי סיפור ושמו חמין לשבת. שם אני מתאר תיאור דומה לשחיטה של עופות. נוסטלגיה משותפת לנו

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      rachely111
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין