כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    כשאוהבים לא פוחדים, כשפוחדים לא אוהבים

    107 תגובות   יום ראשון, 4/12/11, 20:54

    ''

     

    כשאוהבים לא פוחדים, כשפוחדים לא אוהבים 

     

    משהו בהתגודדות המשולהבת הזו של חבורת הילדים לא "הריח" לי טוב. כדי לברר מה קורה, הקרבתי בעקיפה, כבדרך אגב, כאילו רוצה לבדוק אם חנות סמוכה פתוחה, כדי לשמוע באמת מה שהם עושים או מדברים,  מבלי שיזהרו ויפסיקו.

     

    מה ששמעתי לא אהבתי, וכפי שחששתי, זה נשמע בערך כך :"תראה לה מה זה, מכוערת, מגעילה, מקללת, שתישרף" וכאלה...

    זה הספיק, ולמרות שלא היה ברור לי במה מדובר, הבנתי שיש "מישהי" בצרה צרורה.

     

    קרבתי עם שני הכלבים (זה תמיד עוזר, ובודאי לא מזיק כגורם מרתיע), ושאלתי בדרך אגב...מה קורה ?  

     

    ואז ראיתי

     

    .''   

    התמונה מתוך העולם של עננת  

    הזיקית הקטנה היתה מושלכת על הרצפה, ביניהם, ללא אפשרות מילוט, מאובנת מפחד, וניכר שחטפה קצת חבטות אם מהילדים או מזה שנחבטה ברצפה, ונראה שהייתה בהלם. שמחתי כי הבנתי שהגעתי ממש בזמן, עם עדיין פחדו לגעת בה משום כך כנראה היא חיה עדיין.

     

    למה אתם עושים את זה? מה היא עשתה לכם?

    מה את רוצה? היא קיללה אותי אז הראיתי לה מה זה אמר אחד הביריונים הקטנים.

    קיללה? שאלתי כלא מאמינה למשמע האמונה הטפלה החדשה ששמעתי.

    כן, מה את רוצה? זה היא התחילה. פתחה עלי פה, מסתכלת עלי ככה, ומקללת אותי. כולם יודעים שזיקית מסתכלת עליך ופותחת פה היא מקללת אותך, , .

     

    באותו ברגע אז הבנתי שאם אמשיך לנזוף ולצרוח, אני יכולה לעשות זאת עד סוף כל הדורות, אך לא אשיג דבר.

    הם בפלנטה אחרת, וצריך לגשת לזה שונה. אם אצעק ואבוא בטענה אדחף אותם לעמדת התגוננות, ואז לא אשיג הרבה ולא אצליח להטמיע בראש הקטן הזה כלום. ואז אולי הצלחתי למלט הזיקית הקטנה הזו ממר גורלה, אך לא עשיתי דבר הלאה, ליצורים הבאים שיפגשו חבורה זו....

     

    נשכתי לשוני ובלעתי חזרה את הזעם והצרחות שלי, וחשבתי לעצמי, איך קודם כל אני "מחרימה" אותה מהם לרשותי שלי.

     

    תיראו אמרתי להם כמה שיכולתי ברוגע, מי יותר גדול? אתם הוא היא? מי יותר חזק אתם הוא היא? כלשכל התשובות היה הרי ברור מה התשובות......הם נדו בראשם בלית ברירה כשידועה התשובה.

    אז זה לא יפה שכולכם ככה מתנפלים על חיה קטנה מסכנה, זה לא לכבוד לכם. תארו לעצמכם שאני עכשיו אתנהג ככה למישהו מכם? זה לא חוכמה גדולה להרביץ למישהו שיותר קטן ממך, נכון?

     

    הנה תראו, וניצלתי מהר את ההזדמנות, ניגשתי לזיקית הקטנה ולקחתי אותה בעדינות ביד לוודא שלא נפגעה. היא כמובן הסתכלה עלי ושוב פתחה את הפה והוציאה קולות...

     

    את רואה? הם התחילו להגיד לי....תיזהרי היא שוב פעם מקללת.....

     

    חייכתי אליהם, ואמרתי להם שאני לא פוחדת, ויכול להיות שזה לא כל כך נכון, היא סתם פוחדת ומנסה להראות שהיא גדולה וחזקה. היא קטנה ונבהלה מכל הילדים הגדולים האלה פתאום שתפסו אותה, סתם פוחדת...

     

    והם כבמטה קסם לאט לאט הם התקרבו.....ואז ס'תכלתי עליהם מנסה לברר בעיניים מי מביניהם "המנהיג".

    קלטתי, והבטתי לו בעיניים ושאלתי אותו, מסתכלת לתוך לעיניים שלו, אחד על אחד: נראה לך הוגן שמישהו חזק וגדול יתנפל ככה על מי שקטן ממש בהרבה ממנו? זה פייר לדעתך? מי צריך לפחד ממי? אתה ממנה? או היא ממך? וחייכתי אליו.

     

    וחוץ מזה שאלתי אותו: אתה אוהב יתושים? אותי הם נורא מעצבנים ולא נותנים לי לישון, כן, הוא התחיל לספר שהם עוקצים אותו...הסברתי אז כמובן שהזיקית הזו שהם הפחידו התפקיד שלה והאוכל שלה הם היתושים, שהיא עושה לנו לכולנו טובה גדולה, ולהיפך אנחנו צריכים להגן עליה ולא לתת לאף אחד לעשות לה כלום כדי שיהיו יותר זיקיות וכדי שלא יהיו לנו כל כך הרבה יתושים....

     

    ''

     

    ראיתי שהדברים שוקעים בראש, שהוא מתחיל לקבל תמונה אחרת. מצוין חשבתי לעצמי, עכשיו אני צריכה לנפנף אותם לעיסוק אחר, ולשים אותה באיזה מקום שהם לא יראו, ליתר בטחון.

     

    חזרתי והדגשתי להם שהיא לא מקללת, היא פותחת את הפה כדי להרתיע אותם כי פוחדת, ואחרי שהיא תפסיק לפחד אשים אותה בשקט שתלך לדרכה, לעבודה שלה, לאכול יתושים, וביקשתי שיתרחקו כדי שהיא לא תפחד, שילכו לשחק במגרש או משהו כי היא רואה את ההמולה סביבה ומפחדת. וכך היה. 

     

    סיפור דומה היה עם קיפוד קטן שמצאו ילדים כנראה ששיחקו בגינה ונדקרו ממנו, הם הקיפו אותו והחלו לתקוף אותו, לכדרר אותו – גם כי נרתעו ופחדו.

    גם אז "החרמתי" אותו מהם אל החופש, אלא שאז לא ידעתי אם הצלחתי לעשות זאת לפני שנפגע.

     

    ''

    התמונה מכאן  

    עשיתי מה שיכולתי ולא רציתי שיראו היכן בדיוק שחררתי אותו אז גם אני עזבתי והלכתי.

     

    ומחתול שחור לא נרתעים ופוחדים מבוגרים וגם ילדים ?  פעם נתקלתי בתגובה עויינת אך לא פוגענית של ילדים כלפי חתול שחור שנקרה בדרכם. הצלחתי לרכך ולפוגג קצת את ההרגשה שלהם, כשהצגתי אפשרות אחרת לאמונה הטפלה הרווחת, בין היתר ציינתי שכשם שהם כהים יותר כי ככה השם ברא אותם, והרי הם בדיוק כמו כולם, גם החתולים האלה בצבע כהה, אבל הם אותו דבר כמו כל החתולים.

    ''

    התמונה מאקיטה

     

    אצל ילדים קל יותר, יש להם לפעמים הגיון בריא יותר מלבוגרים והם פחות מקובעים. בעולם המבוגר, אצלנו, אינני נוחלת הצלחה כל כך מהר,  כי דברים יותר מקובעים ומושרשים בסטיגמות, הרגלים, דעות קדומות.

     

    ואתם יודעים מה? אפילו ביחסים שבין בני זוג. אחת הסיבות שאשה מפסיקה לאהוב את בעלה היא כשמסיבה מסוימת היא מתחילה לפחוד ממנו. כאמור כשפוחדים לא אוהבים...

     

    ''         ''

     

    חשבתי לעצמי כמה פעמים, לא רק ילדים קטנים, גם אנשים מבוגרים, ולא רק לגבי זיקיות, גם בעלי חיים אחרים -  לכל אלה נשאר משהו מהפחד והרתיעה מבעל חיים מסוים, לכן הם נוהגים בו שלא כשורה. למעשה לא רק לבעל חיים זה או אחר, בכלל לגבי דברים אחרים בחיים, מהם פוחדים אם או בלי שמודעים לכך, כשאחר כך הרבה בפעולות שלנו בחיים ומעשים מושפעים מפחדים אלה: פחד מבעל חיים מסוים, פחד מגבהים, פחד מחושך, חשבתם על זה?

     

    חבל שלא כל הילדים ובהחלט לא המבוגרים מכירים את הספר המופלא "פחדרון בארון", בו מסופר על מפלצת שהייתה כל לילה מפחידה ילד ולא נותנת לו לישון, והוא שנא אותה נורא. יום אחד הוא הסתכל וראה שהיא בוכה וגם נורא מפחדת מהחושך, אז הוא הזמין אותה לישון אתו במיטה, ומאז הוא לא פוחד יותר ממנה...

     

    '' 

     

    הלוואי והיה יותר קל לפוגג פחדים שונים של אנשים מדברים. בכל מקרה לגבי בעלי חיים שסופגים לפעמים את תוצאות הפחדים ביחס אלים ופוגעני אליהם שלו אין הצדקה.

    זה משהו אחר כשמישהו מושפע מפחד ממשהו או ממישהו וזה משפיע על מהלך החיים האישיים שלו, וכשהוא פוגע ביצור חסר ישע, באחר, בשל פחד והתנגדות שמוטבעים בו. בהחלט משהו אחר.

    ''

    לאלימות כלפי חסר ישע באשר הוא אין צידוק ותירוץ. מה הסיבה שלא תהיה היא צריכה להעצר באיבה אחרת ממשיכה, באם סיבתה פחד או נטיה לאלימות. לפעמים נראה שנטיה לאלימות שמטופלת בתחילתה, מתחילה כפחד ורתיעה ממשהו, ואז אם קולטים ומפוגגים זאת בזמן זה טוב לצדדים כולם.

     

    בדיוק כמו מה שהיה עם הזיקית הקטנה, אם אוהבים לא פוחדים, אם פוחדים לא אוהבים...

     

     

    ''
     

     

    שבוע טוב לכולם, הגדולים והקטנים   חיוך

     

    גם הפעם יש תגובות ופוסטים שבאו בעקבות הפוסט הדברים כאן, על אותו נושא וכאילו המשך או השלמה, שחשבתי שכדאי להשאיר לי תזכורת מהם, ולהתחלק אתכם, כי זה באמת קשור, אותו נושא מזווית אחרת, שונה, כאן:

     

    האם את/ה חושב פעמיים לפני שאתה מספר משהו לבן הזוג? של אשה ואמא עובדת - כאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (107)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/11/12 05:31:
      ****8
        12/11/12 04:44:
      מעניין .תודה
        4/2/12 22:02:
      רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת, וזה כל כך נכון ודומה למה שקרה לי עם מספר בעלי חיים שכתבתי כאן עליהם וניכרו בדרכי. עצום וכל כך נכון ויפה כתבת..
        22/12/11 11:10:
      אהבתי שפרקת את המחשבות המפחידות של הילדים והחזרת אותם למציאות - הזיקית פוערת פה ועושה קולות - המחשבות שפרשו את התנהגות הזיקית, היו מפחידות כל כך, וכדרכן של מחשבות ובמיוחד אלה שמפחידות, הפכו לאמת של הילדים וגרמו להם לפעול בדרכים שונות, משונות ולא מועילות, שלא לומר מזיקות. תמיד נכון בעיני לעצור לרגע ולהפריד בין המציאות לפרשנות, אפשר להניח כך להרבה פחדים
        10/12/11 20:32:

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-12-10 06:43:49

      בונבוניטה, פוסט מקסים המראה כמה ילדים לא מעריכים את החיים של מי שחי איתם. לא הפחד מפני הלא נודע מפחיד אותם, אלא האטימות. חשבתי שאני קוראת ספר לילדים, יש לך גישה לכך, כתבי על כך ובאותה הזדמנות תאירי את נפשות הילדים שלא יודעים לכבד חיי אחרים מבלי לפגוע בהם ולהרגיש עליונות. פחד איננו רק לשרוד בחיים, אלא פחד הוא לתת אהבה ללא מוכר.תודה שהתערבת ולימדת אותם להתבונן אל החיים מנקודת מבט אחרת.

      ------

      תודה גם לך יהודית. לא כל הילדים כאלה, יש ויש, תלוי באמת מאיפה הם באים ומה הם סופגים....עד היום אני זוכרת בחיוך תגובה של לפחות ילד אחד, אחר. זה כמובן סיפור בפני עצמו. קריצה

      בונבוניטה, פוסט מקסים המראה כמה ילדים לא מעריכים את החיים של מי שחי איתם. לא הפחד מפני הלא נודע מפחיד אותם, אלא האטימות. חשבתי שאני קוראת ספר לילדים, יש לך גישה לכך, כתבי על כך ובאותה הזדמנות תאירי את נפשות הילדים שלא יודעים לכבד חיי אחרים מבלי לפגוע בהם ולהרגיש עליונות. פחד איננו רק לשרוד בחיים, אלא פחד הוא לתת אהבה ללא מוכר.תודה שהתערבת ולימדת אותם להתבונן אל החיים מנקודת מבט אחרת.

      listening music

      אהבתי, כשאוהבים לא פוחדים !

      שבת שלום !

        7/12/11 23:23:

      צטט: טומנת בחיבה 2011-12-05 14:53:02

      אני מעניקה לך תוך כדי תרועה עץ שלם של כוכבים... כולל השיר: לסבי הייתה חצר ועץ אחד מופלא בה... את יודעת, התחלתי לקרוא על הזיקית הצבעונית שלך בבוקר ונאלצתי להפסיק מפאת עמלי. לרגע לא היה לי מנוח, כמו בסרט מתח איכותי, הזיקית כיכבה לי בראש ורק בהגיעי שוב לפוסט שלך מצאתי מנוח. לפני ימים אחדים בבואי לבקר את אימי, נתקלתי בשלושה בלונדינים צעירים מטיילים עם כלבם בשדרה, כאשר אחד מסתתר עם הכלב ושני הזאטוטים משליכים אבנים על חתלתול מפוחד שהסתתר בין ענפי עץ. כל זאת כדי שהחתול יפול והאח הבוגר יעוט עליו עם הכלב. לצערי, הנטיה שלי לרתוח פוגמת ביכולת החשיבה שלי וישר התנפלתי עליהם, התנהל מרדף כאשר הפעלתי את יתרת שרירי ירכיי על חשבון שרירי המוח ולבסוף לכדתי את הצעיר שבחבורה. אוח, איך בא לי להחטיף לו בעיטה... אך הוא החל לבכות בהסטריה לפני שהספקתי... וכמובן שהנחתי לו והלכתי לחפש את החתלתול. עתה חשבתי לעצמי, אולי שיחה עם הילדים הייתה מניבה מעט יותר תועלת, הרי כמעט בטוח שעתה כנקמה בי הם יחפשו את החתלתול שלא עשה להם דבר. מסקנה- אלימות לא ממש נפתרת ע"י אלימות... לא?

      כן. הכל נכון. אלא שאנו רק בני אדם, ולא תמיד מתנהגים לפי הספר איך שכדאי וצריך ולפעמים גם לנו נשרף איזה פיוז קטן בראש...קורה. מנסים ללמוד. לפחות את לא הטיפוס שמצקצק בלשונות מבלי לעשות למעשה דבר...נכון? חיוך

        7/12/11 22:02:

      צטט: בזרימה 2011-12-05 11:07:03

      הגעת בזמן! זה נורא לשמוע על האלימות הזו של הילדים.

      ונורא לראות זאת מול העיניים כשאחרים לא נוקפים אצבע. הסנני

        7/12/11 22:00:

      צטט: לקסיס10 2011-12-05 10:52:56

      כל הכבוד לך על ההתערבות וההצלה,,מעריצה אותך!! הלואי ויהיה כזה חינוך בכל גן ובית ספר שימנעו התעללויות כאלו! מזל שאת תמיד במקום ובזמן המתאים,,,,נראה לי שבנתיים את צריכה לפתוח חוג לאהבת בעליי חיים בסביבתך

      חוג זה מעולה, אבל אפשר לעשות זאת כל הזמן בכל דבר, בכל התייחסות שלך.

      היום למשל כשהאכלתי חתולים, עובר ילד קטן עם אמא שלו, הילד "חצי נובח" צועק ומפריע לי סתם בשביל הכיף, כדי להפחיד את החתולים, האמא לא אומרת כלום, הוא רק ילד, וזה שטויות....

      לא. זה לא שטויות

      עשיתי לו בחזרה בקול רם יותר בדיוק את הקולות שהוא עשה.

      הילד נרתע, הוא כנראה רגיל משוותרים לו ולא מעירים לו, האמא הסתכלה עלי, הסתכלתי עליה חזרה במבט של...אני? רק עניתי לו באותה מטבע....

      היא הבינה, לא אמרה מילה.

      פעם הבאה את החתולים שלנו הוא יחשוב פעמיים אם להפחיד או לסלק.

      גם זו שיטה, לא כל דבר צריך לוותר, לא כל דבר מותר, ואפשר להראות למפחיד הקטן איך זה כשמפחידים אותך חזרה.

       

        7/12/11 21:56:

      צטט: Lisi-strata 2011-12-05 10:37:45

      מתה על זיקיות - יכולה להביט בהן שעות:)

       

      כמה תבונה היתה בהתנהלות שלך עם הילדים!!

      צריכה להפנים את זה. כל הכבוד!!!

      גם התגובה הראשונה שלי ללא מחשבה היתה לצרוח...

      למדתי פה משהו חשוב שגם את למדת מנסיון..

       

      טוב שאת גרה היכן שאת גרה.

      אבל זו גם הסיבה, כנראה

      להרבה סיפורים כאלה שלך:)))

      ----- 

      תודה חברה.

      את יודעת, זה לא בא בקלות אכלתי הרבה ניטים ועשיתי הרבה טעויות עד שהתחילו לצאת לי תגובות כמו שצריך.  קריצה

       

       

        7/12/11 21:54:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-05 10:04:01

      אני עקשנית ומנסה פעם נוספת: נראה לי שמה שאת עשית חייבת לעשות מערכת החינוך. מגן הילדים העירוני ואילך. היכרות ולימוד מגרשים מרבית הפחדים.

      גם לי נראה כך, אבל מה זה יעזור לשתינו? ממתי רשות או משרדי ממשלה עושים באמת ממש מה שהם צריכים?  הסנני

        7/12/11 20:12:

      צטט: Jes_ie 2011-12-05 10:01:23

      אני לא יודעת אם אני מחדשת לך או לא אולם בכל מפעל מזון יש עכברים וחולדות, אפילו במקום הכי נקי.

      אני זוכרת כשעבדתי בענף המאפה והיינו מקיימים ישיבות באולם הייצור היו תמיד מצטרפים אלינו כמה עכברים שהיו יושבים על הצנורות מעל ראשינו ומאזינים לדברי ה"חוכמה" בישיבה. בפעם הראשונה זה היה מפחיד, בשנייה זה היה כבר קוריוז ולאחר מכן הם היו חלק מהנוף. פוסט נהדר. תודה.

      כן אני מודעת לזה. היית צריכה לראות מה קורה בבית חרושת לתה באפריקה....

      תראי, זה שהם היו מקשיבים לכם ממושבם על הצינורות מילא, מקווה שלא התגלצ'ו לכם על הראש בטעות... מגניב

        7/12/11 20:10:

      צטט: אסף ויצמן 2011-12-05 09:15:17

      חוסר ידע וחוסר וודאות יוצר פחד, הפחד מהלא נודע, מללכת אל עבר לא מוכר, חשש לאבד את הזהות הקיימת. זכורני שבימי נערותי למדתי המון על נחשים, באופן עיוני, מספרים, וגם גידלתי בפועל עשרות כאלו. היום אם יוצא לי לחלום על נחש (אגב, לפי התלמוד חלום על נחש במשמרת שלישית של הלילה הוא רמז לפרנסה), לא חש בחלום כזה שום פחד, לעומת רעייתי שאצלה חלום כזה הוא מבהיל. כוכב על המאמר, בזכות הגישה לנפשם של הילדים עם הזיקית

      לך תדע ממה פוחדים ולמה, כל פעם ממשהו אחר, לא תמיד מודעים לזה שפוחדים בכלל, ולא תמיד מצליחים לברר למה. לך תסביר לגברתן שנוהג באלימות במישהו שזה אולי בגלל פחד שלו ממשהו אחר לגמרי, ישר אתה חוטף בומבה. קריצה

        7/12/11 20:07:

      צטט: שלומיעו 2011-12-05 08:13:06

      בונבונייטתי, תבורכי... !!!! הן על מילותייך החכמות והן על התנהלותך הראויה

      '' 

        7/12/11 20:05:

      צטט: ד-ארט 2011-12-05 08:11:43

      אחרי סיפור אחד לא יכולתי להמשיך לקרוא כי בא לי לבכות בגלל החיות האלו. כל הכבוד לך. את אמיצה. החיה שאותי הכי מפחידה זה ילדים - כנראה שגם אני לא מבינה שהם קטנים ממני.

      ילדים באמת יכולים להיות מפחידים, אך נראה לי שאנו מדברות על נסיבות ומבחינות שונות.

      לא חושבת שיש חיה שאני פוחדת ממנה, אולי נרתעת אבל לא פוחדת. 

      ''

        7/12/11 20:03:

      צטט: shby 2011-12-05 08:11:13

      קוראים לזה "שנאת זרים" -

      כששונאים אדם עקב צבע עורו - את מתפלאת ששונאים אחת שיודעת גם להחליף את הצבע? ,

      אולי עם מערכת ההשכלה שמתימרת להיות מערכת חינוך היתה באמת מכינה ילדים לחיים אמיתיים העולם היה נראה יפה יותר, בנתיים נשאר רק לרחם על ילדים כאלו - ועל זיקית

      אני לא חושבת שזה מרוע לב או משהו. תראה, עם כל הנסיעות הרבות שלי לאפריקה, עלי להודות שמזמן הודיתי קודם כל בפני עצמי, ואח"כ קבל עם ועדה, שגם אני כנראה התייחסתי לאדם כהה העור אחרת לגמרי לפני כל הטיולים, וכיום...זה נסיון, התנסות, מודעות. ....

      יש כמובן שחדורים באמת שינאה ושום דבר לא יעזור, לא טיול לאפריקה ולא כלום, אבל יש המון במצבי ביניים... חיוך

        7/12/11 20:00:

      צטט: טומבוי 2011-12-05 08:07:12

      אני לא מפחדת מכלום... בעצם אולי רק מנחשים..... גם בבני אדם יש כמה.....

      גם אני בדיוק כמוך, לא מפחדת מכלום. חוץ מ...גם ב.... קריצה

        7/12/11 19:59:

      צטט: אוסוש66 2011-12-05 07:46:01

      תודה לך,בונבוניטה,על חכמתך!

      נבוך 

        7/12/11 19:58:

      צטט: n/s 2011-12-05 07:40:59

      פחדרון בארון-הזכרת נשכחות (הגם שהוא מדבר על פחד מסוג אחר לגמרי ממה שציינת בפוסט) לענייננו-הסרט באז משקף במדוייק לאן אלימות כלפי חסרי ישע (זבוב טורדני) יכולה להוביל ילדים. למי שיש ילדים בעיקר מתבגרים-מומלץ מאוד.

      וואלה, ישר הלכתי ליו טיוב לחפש את באז ומצאתי מיליון דברים אחרים ולא מה שכתבת.

      אשמח אם תביאי לינק. מגניב

        7/12/11 13:43:
      ראשית כול הכבוד לך יקירתי ...שנית חובת החינוך במקרים האלה היא של ההורים....שלישית חשבת פעם לעשות חוג בבתי הספר???? ורביעית רוב צרות וההתנהגויות המגעילות בעולם נובעים מפחד גם גיזענות התעללות וכו...... אתמול שמעתי על הקשר בין פחד ממחלות לבין גיזענות..... יום נטול פחדים לכולם
        7/12/11 11:38:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-06 23:37:54

      צטט: shabat shalom 2011-12-05 07:21:30

      מעניין אתמול דיברתי עם השותפה האהובה שלי על הקשר בין פחדלמעשים רעים, ובין בטחון עצמי ואהבה. אני לא יודע אם זה נכון אבל הרבה אנשים מחליפים מסיכה (או בעצם - מסירים מסיכת האנושיות והאהבה) כאשר הם מפחדים. לכן לימוד וסקרנות יוצרים אנשים בטוחים יותר ולכן הם גם אוהבים יותר במעשיהם(!) יש הרבה שאומרים שהם אוהבים אבל בבוא הזמן הם מחבקים כל כך חזק עד שהם חונקים את אהוביהם... מי שלא מפחד - יודע לאהוב. לא? (השותפה שאלה אותי: אבל אני פחדנית... אז זה סימן שאני עושה דברים רעים?) אל תשאלו מה עניתי...

      אבל אנחנו שואלים....שואלים.....

      יש משהו בדברים, מעניין לי התגובה שלך. חיוך

      חלק מהתשובה שמותר לגלות היה משהו כזה:

      פחדן הוא בעל תכונת אופי שכוללת זהירות, חוסר העזה, ביקורת עצמית שעוצרת/מקפיאה/נועלת אותו.

      מפחד הוא בעל הרגשה שמישהו עומד לפגוע בו ולכן הוא שולף ציפורניים והוא אלים ו/או תוקפני

      לא?

      לכן, אולי

      פחדנים עושים דברים רעים לעצמם.

      מפחדים עושים דברים רעים לאחרים. 

      כשמפחדים - לא אוהבים.

      כשמאמינים - מפחדים.

      כשאוהבים - מאמינים.

      יצאה לי משואה מסובכת..

        7/12/11 11:02:
      משפט כל כך נכון וחזק, ומתאים למערכות היחסים בחיים...פוסט עם הרבה צבע (טוב, מתאים לך, בונבוניטה צבעונית שכמוך). תודה.
      כשאני הייתי קטן היתה עימי סממית בחדר, כל כך אהבתי אותה. היא אמנם היתה קטנה אך חשתי במין בטחון שכזה לא מוסבר שהיא איתי....... העלאת בי נשכחות :-). כשפוחדים לא אוהבים, משפט חזק!!!
        6/12/11 23:37:

      צטט: shabat shalom 2011-12-05 07:21:30

      מעניין אתמול דיברתי עם השותפה האהובה שלי על הקשר בין פחדלמעשים רעים, ובין בטחון עצמי ואהבה. אני לא יודע אם זה נכון אבל הרבה אנשים מחליפים מסיכה (או בעצם - מסירים מסיכת האנושיות והאהבה) כאשר הם מפחדים. לכן לימוד וסקרנות יוצרים אנשים בטוחים יותר ולכן הם גם אוהבים יותר במעשיהם(!) יש הרבה שאומרים שהם אוהבים אבל בבוא הזמן הם מחבקים כל כך חזק עד שהם חונקים את אהוביהם... מי שלא מפחד - יודע לאהוב. לא? (השותפה שאלה אותי: אבל אני פחדנית... אז זה סימן שאני עושה דברים רעים?) אל תשאלו מה עניתי...

      אבל אנחנו שואלים....שואלים.....

      יש משהו בדברים, מעניין לי התגובה שלך. חיוך

        6/12/11 23:34:

      צטט: אשה ואמא עובדת 2011-12-05 07:07:36

      כתבתי אותו את הפוסט הזה. וקראתי לו "האם אתה חושב פעמיים לפני שאתה מספר משהו לבן הזוג שלך?"

      ויש לי צורך להמשיך לפתח את הנושא הזה עוד כי הוא כל כך מהותי בחיים שלנו.

      בעיני המרווח בין אהבה לפחד הוא מרווח מעניין בכל תחומי החיים שלנו.

      ווואהווווו, איזה המשך חזק לפוסט שלי, שחבל"ז.

      תראי מה זה, איך אחד עושה סטרסטר לשני, הרעיון הקו ממשיך, וכעת את עושה חזרה לי.

      הארה בבומרנג משולש.

      שולחת לך מסר אישי 

      תודה על תגובה ופוסט מהממים   !!!!

        6/12/11 23:15:

      נכון שהעולם מונע רק משני דברים, פחד או אהבה, והם לא דרים יחד בכפיפה אחת.

      אולם מה שסיפרת כאן מצביע גם על החינוך בבית, של אלימות ושל אמונות טפלות, חיות מקללות, חתולים שחורים שמביאים מזל רע וכד'.
      הכל מתחיל מהחינוך.
      ואני מצדיעה לך שהצלחת לנהוג איתם באיפוק וסבלנות.

        6/12/11 20:57:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-12-05 07:05:00

      זיקית הרי לא מזיקה אז למה קראו לה כך? חתול לא מחתל אז למה קראו לו כך? נחש לא מנחש אז למה קראו לו כך? איפה האקדמייה לעזאזל

      וכוזי לא מקזז, אז באמת איפה האקדמיה?  מופתע

        6/12/11 20:55:

      צטט: אשה ואמא עובדת 2011-12-05 06:40:09

      אהבתי את הכותרת ואת התוכן אני מוצאת שזה כל כך נכון גם ביחסים בין אנשים. נתת לי השראה! תודה!

      שמחה, תודה רבה, עכשיו תגידי איפה קנית את הכובע המדליק הזה שאת אתו בתמונה...?  קריצה

        6/12/11 20:54:

      צטט: דורית 53 2011-12-05 06:04:40

      כל תא מתאייך אומר תהילה לקיימות ושמירה עליה.

       ''

      ''

        6/12/11 20:45:
      את אשפית הכתיבה !
        6/12/11 20:45:

      צטט: החתול במסיכה 2011-12-05 04:47:13

      חתול שחור? מופתעטפו טפו טפו...:))) אין כמוך!

      חתול שחור זה חתול חתיך ! 

       

      ''

        6/12/11 20:44:

      צטט: לואיס קרול 2011-12-05 03:15:39

       

      ''

      ------- 

      '' 

        6/12/11 20:23:

      צטט: מירי ענבר מגן 2011-12-05 00:25:18

      את כזו מקסימה בונבוניטה! דברייך כל כך נכונים! מאוד חשוב להסביר ולחנך. הדרך שבחרת לעשות זאת כל כך הגיונית. כשפוחדים לא אוהבים, וואלה!!

      תודה מירי

      אבל תאמיני לי שאין ניסים בעולם, ואין קיצורי דרך. יש רצון עקשנות והרבה חמלה ואהבה ורצון לנצח במאבק עבורם. אכלתי לא רק קש גם ניטים עד ששיניתי את הגישה ולומדים כל יום. כל יום ויום והנסיון מלמדים אותך איך לעשות את הדברים טוב יותר.

      '' 

        6/12/11 20:17:

      צטט: cats4 2011-12-05 00:17:31

      מאוד נכון מה שאת כותבת.למקום עבודתי פלשו לפני זמן מה עשרות עכברושים,יצורים שמראה גופם החומק בחשיכה אל תוך מחילה הפך עורי לחידודין.ולמרבה פליאתי מצאתי עצמי מחלץ עכברושים ממלכודות,משחררם לטבע במקום שאינו מרוחק ממקום העבודה.

      וואלה, מורידה את הכובע בפניך. מעכברושים אבל כדאי להיזהר שלא ינשכו אותך מרוב תודות או משהו....לא יכולת לראותם כלואים במלכודות הא?

      מבינה אותך 

      ''

       

        6/12/11 20:15:

      צטט: 2btami 2011-12-05 00:08:13

      בזכותך עכשיו אני יושבת כבר שעה ורואה סרטי זוועות על כל מיני זיקיות מכל מיני צבעים ומינים ועלוקות שמוצצות דם של אנשים כתראפיה, וכל מיני כאלה. איזה יוטיוב הבאת כאן. חסרת אחריות, בונבונייטה!

      וזו רק אחת מהתכונות ה"טובות" שלי, תארי לעצמך..... 

      ''

        6/12/11 20:13:

      צטט: בן גור 2011-12-04 23:33:42

      דברי חכמה, אהבתי, מנחש שאת מורה ?

      לא, פיספסת בגדול, אם היית מסתכל אצלי בכרטיס הייתי רואה, זה כתוב. אבל אתה לא היחידי שטועה. הפעילות למען בעלי חיים שינתה אצלי משהו בגישה. הבנתי שאם אני רוצה לגרום לאנשים לא להתנגדות, להבין, לאהוב, להתחשב צריך לשנות גישה, אחרת לא אגיע רחוק.

      אנשים ואמהות רואות איך אני נוהגת ומדברת עם ילדים ברחוב, למשל שפוחדים מהכלבים שלי ומיד שואלים אם אני מורה.

      ממש לא. לשון בחוץ

       

        6/12/11 20:10:

      צטט: Seth_305 2011-12-04 23:29:01

      אריסטו טוען שאין דבר כזה מעשה רע, רע מעשים הנובעים מבורות. שיהיה אחלה שבוע

      תגיד לו שהוא אמנם חכם מאד אבל אני לא מאמינה לו הסנני

        6/12/11 19:15:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-05 20:43:12

      צטט: חיים-חן 2011-12-04 21:59:34

      התופעה של ההתעללות בחיות (וגם בילדים אחרים) נעוצה גם בהשפעה החברתית.

      ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שאם ילד בודד היה עובר ליד הזיקית הוא לא היה מתעלל בה.

      הוא היה מתבונן בה בסקרנות או אולי נרתע ממנה, וממשיך בדרכו.

      שונה לגמרי המצב שבו ילד נמצא בחברת ילדים נוספים.

      במקרה כזה מתעורר יצר "להראות שאתה גיבור", "להוכיח שאתה השולט" ומכאן קצרה הדרך להתעללות.

      זו תופעה ששווה עיון:

      למה חברה אנושית גורמת לנו לפעול דווקא ברוע באגרסיביות ובלוחמנות,

      במקרים שדווקא בדידות היתה גורמת לנו להתנהגות של שלום?

      ---------

      בשל הסטיגמות של גבריות, תחרותיות, הצורך כל הזמן "להוכיח את עצמך", חינוך לקוי וערכים שאינם ערכים כבר מזמן של המאה התעשייתית המנוכרת.

      אני לא אשמה ! אתה שאלת !

      ודרך אגב זה לא מדויק, יש לי עוד כמה דוגמאות שלא הכנסתי לכאן, אי אפשר להכניס הרי הכל, של ילד בודד לחלוטין שהיה לבדו, ובכוונתו הייתה לזרוק בלוק על חתול שחור, ועוד כמה מקרים דומים שתפסתי. אני מניחה שיש כאלה שלא תפסתי לצערי. כך שהתיאוריה הזו עובדת גם בכיוון הפוך: אם אף אחד לא רואה ואני לבד, אני יכול לעולל לחסר הישע הזה, באם זה חתול אומלל או ילד שעיצבן אותי נורא כאוות נפשי....

      '' 

      את חושבת שזה ענין של חינוך? של סטיגמות חברתיות?

      הלוואי.

      כי אז זה נוטע תקווה שבחינוך אחר ובסטיגמות חברתיות אחרות ילדים יתנהגו אחרת.

      אבל אני, חסר אמונה בטבע האדם שכמוני, מרגיש עמוק בבטן שזה לא הכל.

      שרבים הם האנשים שיבחרו דווקא להתאכזר.

      זה תמיד נטע בי פחד, ההיתקלות באכזריות לא מוסברת.

      אני אישית, אוסף חיפושיות שנכנסו הביתה בעדינות ומוציא אותן החוצה.

      זיקית? אחד מבעלי החיים החביבים עלי ביותר, אם כי הן הולכות ונעשות נדירות יותר ויותר.

      אבל כילד, כנער, כמבוגר - נתקלתי פעמים רבות ברוע, אצל חבר'ה שגדלו כמוני. באותה שכונה, אותו בית ספר.

      אף פעם לא הבנתי את מקור הרוע הזה.

       

       

        6/12/11 12:05:
      דמיינו לעצמכם איך העולם שלנו היה נראה (הדברים הקטנים שמסביבנו והדברים הגדולים יותר) אילו היינו קצת פחות מפחדים... אילו במקרה של פחד/התגוננות יכולנו לחוות לרגע מצב אחר בטוח, מוגן ואוהב יותר, אילו היתה לנו מין "בונבונייטה" נהדרת כזאת שאפשר לשלוף בקלות כשאנחנו במצב של הילד המפוחד (ומי מאתנו לא היה/נמצא/ יהיה שם ברגע כלשהו) שתסב את תשומת לבנו, ובעצם תזכיר לנו, שאפשר גם אחרת וזה אפילו די פשוט... וגם יותר כייפי.... אילו....
        6/12/11 11:35:
      אמת יצוקה בסלע!
        6/12/11 09:55:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-06 00:16:39

      צטט: אילנה סמייל 2011-12-04 23:26:01

      אהבתי את הדרך שלך להרחיק את הפחד...הדבר היחיד שעלינו לפחד מפניו הוא הפחד עצמו...מקורו בבורות..ההצלחה להתגבר עליו תקנה חוזק

      לפעמים צריך להטעות אותו, את הפחד הזה...דווקא לקרב אותו, ואז כשהוא קרוב לחבקו חזק חזק שלא יברח עד שכל הצדדים יראו ויבינו ש"השד לא נורא כל כך" והכל בא על מקומו בשלום. משהו בדומה למסופר בספר פחדרון בארון... 

      ''

       מסכימה איתך...רצוי להתיידד עם הפחד ולשחרר אותו, אז לא יהיה צורך בו

        6/12/11 09:26:

      לא קיבלו חינוך בבית - קיבלו אותו ממך, ברחוב. מזרה גמורה.
      היית צריכה גם לשלוח אותם לקרוא קצת על לטאות באינטרנט, אני חושבת שהיו עושים זאת בשמחה.
      יפה שהצלחת לשנות להם את זוית הראיה העקומה שלהם.
      תודה,
      ג'ודי.

        6/12/11 07:35:

      ''

      חינוך לאהבה וחמלה על בעלי חיים
      מושרש מהבית.ואת יקירה שמגיעה לא פעם בזמן
      ומצליחה להציל ואף להעניק שעור מקסים לחיים
      ולגעת בליבותיהם של ילדים נוגעת ומרגשת
      אותי במיוחד

      תמונה ספיישל בשבילך..

        6/12/11 06:59:
      בדרך כלל פוחדים ממה שלא מכירים.
        6/12/11 06:40:
      כשניגשים לילד/ה מתכופפים לגובה שלו/ה, אולי זה יעזור להפנים את המסר.
        6/12/11 02:01:
      תודה ששיתפת בעוד פוסט משובח צחיתוש
        6/12/11 00:33:
      נשמע משפט יפה ונכון, אהבתי מה שכתבת, אבל במציאות לצערי יש אוהבים ופוחדים ויש שאינם פוחדים וגם אינם אוהבים. החיים הרבה יותר מורכבים.
        6/12/11 00:16:

      צטט: אילנה סמייל 2011-12-04 23:26:01

      אהבתי את הדרך שלך להרחיק את הפחד...הדבר היחיד שעלינו לפחד מפניו הוא הפחד עצמו...מקורו בבורות..ההצלחה להתגבר עליו תקנה חוזק

      לפעמים צריך להטעות אותו, את הפחד הזה...דווקא לקרב אותו, ואז כשהוא קרוב לחבקו חזק חזק שלא יברח עד שכל הצדדים יראו ויבינו ש"השד לא נורא כל כך" והכל בא על מקומו בשלום. משהו בדומה למסופר בספר פחדרון בארון... 

      ''

        6/12/11 00:13:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-12-04 22:58:58

      אין כמוך!
      שבוע טוב ומחויך ובשורות טובות.
       ערב טוב וקסום ...♥♥♥

      תודה, גם לך רוית 

        6/12/11 00:12:

      צטט: . ארז . 2011-12-04 22:52:20

      הנטיה לפחד מהלא מוכר ומהשונה היא תכונה אנושית.
      החוכמה היא להתגבר על הפחד ולדעת להתקרב.
      ואז כשמכירים נעלם הפחד

      לפעמים זה בדיוק ההיפך, כשמכירים מתחילים באמת לפחד.... אטום  מופתע  הסנני

        6/12/11 00:10:

      צטט: ניליץ. 2011-12-04 22:05:40

      את אשה חכמה מאוד ואכפתית בונבונייטה. וכתבת נפלא. שוב ושוב אני נהנית מאוד לקרוא אותך, תודה!

      ניליץ יקרה, תודה. כדאי להיזהר, מישהו עוד עלול להאמין לזה, שמחה שנהנית לשון בחוץ

      חוץ מג'וקים הכול בסדר. בעצם, פעם כשתפסתי חולד ("חפרפרת" שאכל לי את שורשי הצמחים בגינה רציתי ל...עשות לו סוף אבל השלכתיו בחורש הסמוך. והוא אכן חזר והמשיך להזיק...****
        5/12/11 23:52:
      שפעם כשהייתי קטנה באמת היתה אמונה תפלה שזקיות מקללות , וגם שממיות,מאז גדלתי והבנתי שלא ,אבל עממה ,הרתיעה עדיין נשארה בי . כבוד לך על הצלת חיים .
        5/12/11 22:06:
      בונבוניטה, חושבת שהילדים יזכרו היטב את השיעור שנתת להם. (אני כבר לא פוחדת מג'וקים ובכל זאת מאוד מאוד לא אוהבת אותם ( : )
        5/12/11 20:43:

      צטט: חיים-חן 2011-12-04 21:59:34

      התופעה של ההתעללות בחיות (וגם בילדים אחרים) נעוצה גם בהשפעה החברתית.

      ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שאם ילד בודד היה עובר ליד הזיקית הוא לא היה מתעלל בה.

      הוא היה מתבונן בה בסקרנות או אולי נרתע ממנה, וממשיך בדרכו.

      שונה לגמרי המצב שבו ילד נמצא בחברת ילדים נוספים.

      במקרה כזה מתעורר יצר "להראות שאתה גיבור", "להוכיח שאתה השולט" ומכאן קצרה הדרך להתעללות.

      זו תופעה ששווה עיון:

      למה חברה אנושית גורמת לנו לפעול דווקא ברוע באגרסיביות ובלוחמנות,

      במקרים שדווקא בדידות היתה גורמת לנו להתנהגות של שלום?

      ---------

      בשל הסטיגמות של גבריות, תחרותיות, הצורך כל הזמן "להוכיח את עצמך", חינוך לקוי וערכים שאינם ערכים כבר מזמן של המאה התעשייתית המנוכרת.

      אני לא אשמה ! אתה שאלת !

      ודרך אגב זה לא מדויק, יש לי עוד כמה דוגמאות שלא הכנסתי לכאן, אי אפשר להכניס הרי הכל, של ילד בודד לחלוטין שהיה לבדו, ובכוונתו הייתה לזרוק בלוק על חתול שחור, ועוד כמה מקרים דומים שתפסתי. אני מניחה שיש כאלה שלא תפסתי לצערי. כך שהתיאוריה הזו עובדת גם בכיוון הפוך: אם אף אחד לא רואה ואני לבד, אני יכול לעולל לחסר הישע הזה, באם זה חתול אומלל או ילד שעיצבן אותי נורא כאוות נפשי....

      '' 

       

        5/12/11 20:38:

      צטט: TSH5 2011-12-04 21:41:29

      פוביות זה דבר מפחיד...

      או בעצם, התוצאה שלהן מפחידה.

      חבל שאנ'לא יכולה להיות בטוחה שבכל המקרים האלה את תצוצי שם, בדיוק בזמן.

      -----

      צודקת זה אכן דבר מפחיד ולא נעים. אבל בואי נעשה עסק, את תצוצי לי כשאני אזדקק לך ואני אצוץ לך, הולך? 

      ''

        5/12/11 18:38:
      מכיר את "פידרון בארון" הקראתי אותו לשי בנותי בערך אלף פעם. אחלה ספר :) ברמה העקרונית, (שאינה קשורה לספור שלך) אני חושב דווקא הפוך לגמרי - כשאוהבים, פוחדים, הכי פוחדים. (נכון, זה לא "פחד מ" זה "פחד על", אבל עדיין, הצימוד הזה של אהבה ופחד, התמיד מגיע יחד)
        5/12/11 18:19:

      אלופה!!

      [יש לך מושג כמה חתלתולים שחורים יפהפיים יש לי בגינה???

      אבל למה להפלות יש לי חתולים בכל מיני צבעים)))

      פוסט מעולה עם מושר השכל....

        5/12/11 18:06:
      טוב שהם חשבו שהזיקית מקללת אותם, ככה אולי הפחד ימנע מהם לנקוט בפעולה. יותר טוב מכאלה בלי אמונות טפלות אבל עם מופע זעם מחזורי ממלכתי חינוכי של היציבה, כתפיים משוכות לאחור ותוואר בתנוחת תקיפה/בריחה קבועה. עובדה, הזיקית עדיין חיה. היה רגע של עצירה.
        5/12/11 18:05:
      את פשוט צריכה לעשות סדנאות להורים ולילדים. רק כך אולי נצליח לעקור כמה סטיגמות איומות
        5/12/11 17:37:
      אני חושבת שהדרך בה פעלת לגביי הילדים הייתה הנכונה ביותר . כאלה ילדים רק בטוב . אני מקווה שהם הבינו. החינוך צריך לבוא מהבית . ולפי דעתי גם בבית הספר צריכים להקדיש זמן לעזרה לזולת וגם לחיות .
        5/12/11 15:54:

      המשפט הזה טוב גם לבני האדם ....

      "אם פוחדים לא אוהבים ואם אוהבים לא פוחדים"

        5/12/11 15:46:
      את משהו מיוחד בגישה בכתיבה כותבת בשביל כלנו לא אחת עוברת חויות דומות
        5/12/11 15:21:
      נכון נקודה
        5/12/11 14:53:
      אני מעניקה לך תוך כדי תרועה עץ שלם של כוכבים... כולל השיר: לסבי הייתה חצר ועץ אחד מופלא בה... את יודעת, התחלתי לקרוא על הזיקית הצבעונית שלך בבוקר ונאלצתי להפסיק מפאת עמלי. לרגע לא היה לי מנוח, כמו בסרט מתח איכותי, הזיקית כיכבה לי בראש ורק בהגיעי שוב לפוסט שלך מצאתי מנוח. לפני ימים אחדים בבואי לבקר את אימי, נתקלתי בשלושה בלונדינים צעירים מטיילים עם כלבם בשדרה, כאשר אחד מסתתר עם הכלב ושני הזאטוטים משליכים אבנים על חתלתול מפוחד שהסתתר בין ענפי עץ. כל זאת כדי שהחתול יפול והאח הבוגר יעוט עליו עם הכלב. לצערי, הנטיה שלי לרתוח פוגמת ביכולת החשיבה שלי וישר התנפלתי עליהם, התנהל מרדף כאשר הפעלתי את יתרת שרירי ירכיי על חשבון שרירי המוח ולבסוף לכדתי את הצעיר שבחבורה. אוח, איך בא לי להחטיף לו בעיטה... אך הוא החל לבכות בהסטריה לפני שהספקתי... וכמובן שהנחתי לו והלכתי לחפש את החתלתול. עתה חשבתי לעצמי, אולי שיחה עם הילדים הייתה מניבה מעט יותר תועלת, הרי כמעט בטוח שעתה כנקמה בי הם יחפשו את החתלתול שלא עשה להם דבר. מסקנה- אלימות לא ממש נפתרת ע"י אלימות... לא?
        5/12/11 13:40:
      כמה שאת צודקת.... אבל יש רק כוכב אחד...
        5/12/11 11:41:
      תודה, למדתי משהוא חשוב,
        5/12/11 11:39:
      בונבוניטה מקסימה נפעמת כל פעם מהפוסטים העשירים שלך - עונג לקרוא אותך - תודה! יום נפלא
        5/12/11 11:07:
      הגעת בזמן! זה נורא לשמוע על האלימות הזו של הילדים.
        5/12/11 10:52:
      כל הכבוד לך על ההתערבות וההצלה,,מעריצה אותך!! הלואי ויהיה כזה חינוך בכל גן ובית ספר שימנעו התעללויות כאלו! מזל שאת תמיד במקום ובזמן המתאים,,,,נראה לי שבנתיים את צריכה לפתוח חוג לאהבת בעליי חיים בסביבתך
        5/12/11 10:39:
      אה - ושכחתי - הפחדרון בארון היה אחד מספרי הילדים שכולנו בבית הכי אהבנו:) גם המחזתי את זה פעם בגן של בתי לכבוד יומהולדתה.
        5/12/11 10:37:

      מתה על זיקיות - יכולה להביט בהן שעות:)

       

      כמה תבונה היתה בהתנהלות שלך עם הילדים!!

      צריכה להפנים את זה. כל הכבוד!!!

      גם התגובה הראשונה שלי ללא מחשבה היתה לצרוח...

      למדתי פה משהו חשוב שגם את למדת מנסיון..

       

      טוב שאת גרה היכן שאת גרה.

      אבל זו גם הסיבה, כנראה

      להרבה סיפורים כאלה שלך:)))

       

       

        5/12/11 10:04:
      אני עקשנית ומנסה פעם נוספת: נראה לי שמה שאת עשית חייבת לעשות מערכת החינוך. מגן הילדים העירוני ואילך. היכרות ולימוד מגרשים מרבית הפחדים.
        5/12/11 10:01:

      אני לא יודעת אם אני מחדשת לך או לא אולם בכל מפעל מזון יש עכברים וחולדות, אפילו במקום הכי נקי.

      אני זוכרת כשעבדתי בענף המאפה והיינו מקיימים ישיבות באולם הייצור היו תמיד מצטרפים אלינו כמה עכברים שהיו יושבים על הצנורות מעל ראשינו ומאזינים לדברי ה"חוכמה" בישיבה. בפעם הראשונה זה היה מפחיד, בשנייה זה היה כבר קוריוז ולאחר מכן הם היו חלק מהנוף. פוסט נהדר. תודה.

        5/12/11 09:47:
      אכן, מזל שהגעת לשם! הכל זה עניין של חינוך!
        5/12/11 09:39:

      יפה. נשיקה

        5/12/11 09:15:
      חוסר ידע וחוסר וודאות יוצר פחד, הפחד מהלא נודע, מללכת אל עבר לא מוכר, חשש לאבד את הזהות הקיימת. זכורני שבימי נערותי למדתי המון על נחשים, באופן עיוני, מספרים, וגם גידלתי בפועל עשרות כאלו. היום אם יוצא לי לחלום על נחש (אגב, לפי התלמוד חלום על נחש במשמרת שלישית של הלילה הוא רמז לפרנסה), לא חש בחלום כזה שום פחד, לעומת רעייתי שאצלה חלום כזה הוא מבהיל. כוכב על המאמר, בזכות הגישה לנפשם של הילדים עם הזיקית
        5/12/11 09:05:
      אכן, גם אצל בני האדם "כשאוהבים לא פוחדים, כשפוחדים לא אוהבים" ... לעיתים מיטשטשים הגבולות וקשה להבחין בין פחד לאהבה... ההבחנה קשה למפחיד יותר מאשר למפחד...
        5/12/11 08:13:
      בונבונייטתי, תבורכי... !!!! הן על מילותייך החכמות והן על התנהלותך הראויה
        5/12/11 08:11:
      איזה יופי
        5/12/11 08:11:
      אחרי סיפור אחד לא יכולתי להמשיך לקרוא כי בא לי לבכות בגלל החיות האלו. כל הכבוד לך. את אמיצה. החיה שאותי הכי מפחידה זה ילדים - כנראה שגם אני לא מבינה שהם קטנים ממני.
        5/12/11 08:11:

      קוראים לזה "שנאת זרים" -

      כששונאים אדם עקב צבע עורו - את מתפלאת ששונאים אחת שיודעת גם להחליף את הצבע? ,

      אולי עם מערכת ההשכלה שמתימרת להיות מערכת חינוך היתה באמת מכינה ילדים לחיים אמיתיים העולם היה נראה יפה יותר, בנתיים נשאר רק לרחם על ילדים כאלו - ועל זיקית

        5/12/11 08:07:
      אני לא מפחדת מכלום... בעצם אולי רק מנחשים..... גם בבני אדם יש כמה.....
        5/12/11 07:46:
      תודה לך,בונבוניטה,על חכמתך!
        5/12/11 07:40:
      פחדרון בארון-הזכרת נשכחות (הגם שהוא מדבר על פחד מסוג אחר לגמרי ממה שציינת בפוסט) לענייננו-הסרט באז משקף במדוייק לאן אלימות כלפי חסרי ישע (זבוב טורדני) יכולה להוביל ילדים. למי שיש ילדים בעיקר מתבגרים-מומלץ מאוד.
        5/12/11 07:21:
      מעניין אתמול דיברתי עם השותפה האהובה שלי על הקשר בין פחדלמעשים רעים, ובין בטחון עצמי ואהבה. אני לא יודע אם זה נכון אבל הרבה אנשים מחליפים מסיכה (או בעצם - מסירים מסיכת האנושיות והאהבה) כאשר הם מפחדים. לכן לימוד וסקרנות יוצרים אנשים בטוחים יותר ולכן הם גם אוהבים יותר במעשיהם(!) יש הרבה שאומרים שהם אוהבים אבל בבוא הזמן הם מחבקים כל כך חזק עד שהם חונקים את אהוביהם... מי שלא מפחד - יודע לאהוב. לא? (השותפה שאלה אותי: אבל אני פחדנית... אז זה סימן שאני עושה דברים רעים?) אל תשאלו מה עניתי...
        5/12/11 07:07:

      כתבתי אותו את הפוסט הזה. וקראתי לו "האם אתה חושב פעמיים לפני שאתה מספר משהו לבן הזוג שלך?"

       

      ויש לי צורך להמשיך לפתח את הנושא הזה עוד כי הוא כל כך מהותי בחיים שלנו.

       

      בעיני המרווח בין אהבה לפחד הוא מרווח מעניין בכל תחומי החיים שלנו.

      זיקית הרי לא מזיקה אז למה קראו לה כך? חתול לא מחתל אז למה קראו לו כך? נחש לא מנחש אז למה קראו לו כך? איפה האקדמייה לעזאזל
        5/12/11 06:40:
      אהבתי את הכותרת ואת התוכן אני מוצאת שזה כל כך נכון גם ביחסים בין אנשים. נתת לי השראה! תודה!
        5/12/11 06:04:
      כל תא מתאייך אומר תהילה לקיימות ושמירה עליה.
        5/12/11 04:47:

      חתול שחור? מופתעטפו טפו טפו...:))) אין כמוך!

        5/12/11 03:15:

       

      ''

        5/12/11 00:37:
      כוכב
        5/12/11 00:25:
      את כזו מקסימה בונבוניטה! דברייך כל כך נכונים! מאוד חשוב להסביר ולחנך. הדרך שבחרת לעשות זאת כל כך הגיונית. כשפוחדים לא אוהבים, וואלה!!
        5/12/11 00:17:
      מאוד נכון מה שאת כותבת.למקום עבודתי פלשו לפני זמן מה עשרות עכברושים,יצורים שמראה גופם החומק בחשיכה אל תוך מחילה הפך עורי לחידודין.ולמרבה פליאתי מצאתי עצמי מחלץ עכברושים ממלכודות,משחררם לטבע במקום שאינו מרוחק ממקום העבודה.
        5/12/11 00:08:
      בזכותך עכשיו אני יושבת כבר שעה ורואה סרטי זוועות על כל מיני זיקיות מכל מיני צבעים ומינים ועלוקות שמוצצות דם של אנשים כתראפיה, וכל מיני כאלה. איזה יוטיוב הבאת כאן. חסרת אחריות, בונבונייטה!
        4/12/11 23:33:
      דברי חכמה, אהבתי, מנחש שאת מורה ?
        4/12/11 23:26:
      אהבתי את הדרך שלך להרחיק את הפחד...הדבר היחיד שעלינו לפחד מפניו הוא הפחד עצמו...מקורו בבורות..ההצלחה להתגבר עליו תקנה חוזק
        4/12/11 23:21:
      כל הכבוד בהשקעה בציורים ובתמונות :)
        4/12/11 23:18:
      ***
        4/12/11 23:09:
      יפה :) ידיעה מפרקת פחד.....מנשקו.
        4/12/11 22:58:

      אין כמוך!
      שבוע טוב ומחויך ובשורות טובות.
       ערב טוב וקסום ...♥♥♥

        4/12/11 22:52:

      הנטיה לפחד מהלא מוכר ומהשונה היא תכונה אנושית.
      החוכמה היא להתגבר על הפחד ולדעת להתקרב.
      ואז כשמכירים נעלם הפחד

        4/12/11 22:05:
      את אשה חכמה מאוד ואכפתית בונבונייטה. וכתבת נפלא. שוב ושוב אני נהנית מאוד לקרוא אותך, תודה!
        4/12/11 21:59:

      התופעה של ההתעללות בחיות (וגם בילדים אחרים) נעוצה גם בהשפעה החברתית.

      ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שאם ילד בודד היה עובר ליד הזיקית הוא לא היה מתעלל בה.

      הוא היה מתבונן בה בסקרנות או אולי נרתע ממנה, וממשיך בדרכו.

      שונה לגמרי המצב שבו ילד נמצא בחברת ילדים נוספים.

      במקרה כזה מתעורר יצר "להראות שאתה גיבור", "להוכיח שאתה השולט" ומכאן קצרה הדרך להתעללות.

      זו תופעה ששווה עיון:

      למה חברה אנושית גורמת לנו לפעול דווקא ברוע באגרסיביות ובלוחמנות,

      במקרים שדווקא בדידות היתה גורמת לנו להתנהגות של שלום?

       

        4/12/11 21:41:

      פוביות זה דבר מפחיד...

      או בעצם, התוצאה שלהן מפחידה.

      .

      חבל שאנ'לא יכולה להיות בטוחה שבכל המקרים האלה את תצוצי שם, בדיוק בזמן.

      ארכיון